סקריה (אוניית מעפילים)
סקריה הייתה אוניית מעפילים שארגנו אנשי הציונות הרוויזיוניסטית. בין יוזמי ומנהלי ההפלגה היו שלמה יעקבי וחבריו יוסף כצנלסון, אברהם סטבסקי, הלל קוק, אליהו גלעזר, נציב בית"ר בצ'כוסלובקיה, ויצחק ז'רז'בסקי, נציג האצ"ל.
קורותיה
האוניה הייתה אוניית פחם בבעלות טורקית והושכרה להפלגת ההעפלה.[1] בזמן הקצר שעמד לרשות המעפילים בטרם צאתם, הם ערכו שיפוץ וניקוי יסודי של האונייה וכך היא הפכה ממיכל ענק מכוסה פחם עם מטבח שמתאים ל-100 נוסעים בלבד ורק שתי חדרי שירותים - לאונייה עם חדרי שינה ואולמות לימוד, 20 חדרי שירותים, מטבח גדול, ומרפאה.
היא הפליגה מסולינה שברומניה ב-2 בפברואר 1940 כשעל סיפונה 2,385 מעפילים חניכי בית"ר, ובראשם ערי ז'בוטינסקי, בנו של זאב ז'בוטינסקי. עם יציאת הספינה ממיצר הדרדנלים היא נעצרה על ידי אוניות הצי הבריטי על פי מידע מודיעיני שהיה ברשותו. הבריטים שיפצו את מנועי האונייה, פעולה שאפשרה שיט מהיר לישראל. וב-13 בפברואר 1940 הובלה לנמל חיפה לאחר שהניפה דגל עברי.
המעפילים הורשו להיכנס לארץ ישראל. הם הושמו במעצר זמני במחנות המעצר בעתלית בצריפין, עד אשר הונפקו להם אשרות עלייה, שנוכו ממכסת האשרות השנתית ליהודים של ממשלת המנדט לאותה שנה.
לקריאה נוספת
- שי חורב, וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ: ההעפלה הרביזיוניסטית והאזרחית ביבשה ובים, חיפה: דוכיפת, תשע"ב 2012.
- כרוסט יוסף, סיפורה של סקריה, תש"ן 1990.
קישורים חיצוניים
- פרטים ותמונות, באתר "בנתיבי העפלה"
- "סקריה", באתר מוזיאון ההעפלה וחיל הים
הערות שוליים
