שלמה יעקבי
שלמה יעקבי (סלומון ינקלביץ; 1897 - ה' בכסלו ת"ש 17 בנובמבר 1939) היה מהנדס במקצועו, מנהיג ציוני בתנועה הרוויזיוניסטית, מבכירי התנועה בשנות ה-30 של המאה ה-20 ושימש מזכיר כללי של המפלגה הרוויזיוניסטית בהסתדרות הציונית.
תולדותיו
נולד באודסה. בשנים 1918–1919 פיקד על "ההגנה העצמית" היהודית - התארגנות חמושה של יהודים כנגד כנופיות פורעים שהתפרעו ברחבי רוסיה בשנות מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים שלאחר מהפכת נובמבר, בעיר אודסה.
עלה לארץ ישראל באנייה "רוסלאן" ב-1919.
בראשית שנות העשרים, נסע ללמוד הנדסה בבריטניה. עם סיום לימודיו ב-1925, הזמינו זאב ז'בוטינסקי לכהן בתפקיד המזכיר הכללי של המפלגה הרוויזיוניסטית בקונגרס הציוני.[1] יעקבי ליווה את ז'בוטינסקי בכל הקונגרסים הציונים והיה יד ימינו בעניינים רבים; הוא נעשה ידידו הקרוב של ז'בוטינסקי, שכינה אותו "סיומה".
[2] כמו כן, יעקבי השתתף בהקמת "מפלגת ברית הציונים הרוויזיוניסטים" (הצה"ר).
בשנת 1928, יצא יעקבי בשליחות "אורט" ו"אוז"ה" לאוסטרליה ושם הכיר את עדנה לה נישא ב-1929 בירושלים. העד בחתונתם היה ז'בוטינסקי.
הוא ניסה לגשר בין תנועתו לבין אנשי תנועת העבודה. בארגונו ובדירתו בלונדון נערך ב-10 באוקטובר 1934, מפגש בין המנהיגים הציונים המובילים: זאב ז'בוטינסקי, ראש בית"ר ויושב ראש הצה"ר, לבין דוד בן-גוריון, מנהיג מפא"י חבר הנהלת ההסתדרות הציונית (ולשעבר מזכיר ההסתדרות הכללית); מפגש ראשון מבין שישה עשר מפגשים של שני המנהיגים, שנערכו ביוזמתו של פנחס רוטנברג.[3]
בשנות השלושים הועמד יעקבי בראש מפעל ההעפלה של התנועה הרוויזיוניסטית. בשלהי העשור, כאשר התגברו רדיפות היהודים בגרמניה הנאצית ובמדינות המושפעות ממנה, מונה יעקבי, עם מרדכי כ"ץ מבית"ר ויצחק רוזן מהאצ"ל, לתגבר את תנועת ההעפלה לארץ ישראל.[4] לאחר פרוץ המלחמה, פעל יעקבי עם חבריו יוסף כצנלסון, אברהם סטבסקי, הלל קוק, אליהו גלעזר, נציב בית"ר בצ'כוסלובקיה, ויצחק ז'רז'בסקי, נציג האצ"ל, למצוא דרכים להצלתם של פליטים יהודים ברחבי אירופה. בין השאר, הם ארגנו את אוניית המעפילים סקריה, הגדולה באניות המעפילים של עליית אף על פי; על סיפונה הפליגו כ-2,400 יהודים ממדינות פולין, אוסטריה, גרמניה, צ'כוסלובקיה ורומניה.
יעקבי נפטר בפריז ב-17 בנובמבר 1939.
לקריאה נוספת
- Rodney Benjamin & David Cebon, The Forgotten Zionist: The Life of Solomon (Sioma) Yankelevitch Jacobi, Jerusalem and Tel Aviv, Gefen Publishing and Jabotinski Institute, 2012.
קישורים חיצוניים
- ח. בן-ירוחם, ספר בית"ר, קורות ומקורות, ב, ירושלים ותל אביב: הוועד להוצאת ספר בית"ר, תשל"ו-1976.
הערות שוליים
- ^ ראו: זאב ז'בוטינסקי, איגרות 1922 – 1925, איגרת 291.
- ^ בארכיון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב שמורה תכתובת ענפה שלהם, אשר קוונה ב אתר מכון ז'בוטינסקי בישראל.
- ^ יעקבי ורוטנברג הכירו זה את זה, ויעקבי אף עבד זמן מה כמהנדס ראשי בחברת החשמל לארץ ישראל בניהולו של רוטנברג.
- ^ ראו: ח. בן-ירוחם, ספר בית"ר, ב', עמ' 799.
