עטלף משפך ז'רווה
 עטלף משפך ז'רווה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי נשפון |
| משפחה: | נטליים |
| סוג: | עטלף משפך ז'רווה |
| מין: | עטלף משפך ז'רווה |
| שם מדעי | |
 Nyctiellus lepidus
| |
| תחום תפוצה | |
| |
עטלף משפך ז'רווה (שם מדעי: Nyctiellus lepidus) הוא מין עטלף זעיר יחיד בסוגו ממשפחת הנטליים שחי באזור הקריביים. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1837 על ידי הזואולוג הצרפתי פול ז'רווה כמין בסוג עטלף משפך, אך בהמשך קיבל מעמד של טקסון מונוטיפי. עטלף משפך ז'רווה הוא הסוג הקטן ביותר במשפחת הנטליים והעטלף הקטן ביותר ביבשת אמריקה.
תיאור ואנטומיה
לעטלף המשפך של ז'רווה גוף עדין וזעיר וכנפיים גדולות ורחבות. הגולגולת עדינה ומוארכת עם רכס גבוה וכיפתי באזור המוח. הפנים צרות, קטנות ומשולשות והלוע קצר, רחב ושטוח. השפתיים גדולות ובשרניות, והאף קטנטן ונושק לשפה העליונה. השפה העליונה מכוסה בצפיפות בשערות ארוכות ודקות שגולשות מטה ונראות כשפם. בדומה לסוגים האחרים במשפחה, גם לסוג זה אוזניים ענקיות ורחבות בצורת משפך, כשצידן הפנימי קמור עד כדי כך שהוא מקיף את העיניים. הצפירים קצרים ועבים והעיניים זעירות. השיניים קטנות וחדות ומספרן 38.
לעטלף משפך ז'רווה בליטה תת-עורית נפוחה שייחודית למשפחת הנטליים ומכונה "האיבר הנטלי"; איבר זה כדורי וקטן יותר מאצל הסוגים האחרים והוא ממוקם מעל הלוע - כמעט בין העיניים. האיבר הנטלי נמצא רק אצל הזכרים ומכוסה בקולטני חישה. ייעודו אינו ברור, אך ייתכן שהוא מסייע בניווט. אורך הראש והגוף של עטלף המשפך של ז'רווה אינו ידוע; אורך הזרוע שלו 32–37 מ"מ, אורך האוזן 8–10 מ"מ ואורך הזנב 25–35 מ"מ; משקלו 2–2.9 גרם בלבד, כשהזכר כבד טיפה מן הנקבה. הזנב ארוך מאוד, ומוקף כולו בכנף הזנב שרחבה ומפותחת; במהלך מעופו, כנף הזנב נמתחת כמניפה.
לעטלף המשפך של ז'רווה פרווה קצרה ושעירה. צבעה הכללי נע בין זהוב לצהוב עז, צהבהב, בז׳, חאקי, אוכרה או חום ערמון. היא נוטה להיות חיוורת יותר בגחון ובחזה. הראש מתכהה לעיתים קרובות (בפרט סביב הלוע ובמצח), וסביב האוזניים יש טבעות חיוורות גדולות. הסנטר לבנבן והלוע ופנים האוזניים ורודים-אדמדמים. הכנפיים, כנף הזנב וקצוות האוזן שחורים.
תפוצה וביולוגיה
עטלף המשפך של ז'רווה אנדמי לאזור הקריביים; הוא מצוי בקובה, אי הנעורים, ולפחות 6 איים מקבוצת איי בהאמה: לונג איילנד, אי החתול, אליוטרה, אקסומה, אנדרוס וניו פרובידנס. בית הגידול שלו מורכב מיער גשם טרופי שפלתי, יערות הררים נמוכים (עד גובה 422 מטר לכל היותר), בתה חופית ויער גדותיים.
עטלף ז'רווה פעיל בלילה ובדמדומים ומבלה את שעות היום בשינה במערות עמוקות עם לחות גבוהה או מכרות חמים. הוא חי במושבות קטנות או גדולות, אך בפיזור ניכר. העטלפים המשפכים מסוג זה שקטים יחסית ומאפשרים לבני אדם לצפות בהם ממרחק קרוב. התזונה של המין מורכבת מחרקים מכונפים, אותם הוא מאתר באמצעות איכון-הד והפקת פולסים בתדר גבוה. פריטי המזון הנפוצים כוללים פרפראים, דבוראים, ציקדות (ממשפחות הציקדיתיים והעפרוניתיים), זבובים וטרמיטים. גודלו הקטן של העטלף מאפשר לו לתור אחר מזון בתוך סבך הצמחייה. טורפיו העיקריים הם נחשים ועופות דורסים.
עונת הרבייה מתרחשת בין דצמבר לינואר, ומחוץ לעונה הזכרים והנקבות חיים במושבות נפרדות. הנקבה ממליטה גור יחיד לאחר תקופת היריון ארוכה של 8–10 חודשים, כשבחלק ניכר מהזמן הזה העובר נמצא במצד דיאפאוזה כדי לסנכרן את ההמלטה עם עונת הגשמים. בעת הלידה, משקלו של הצאצא כמחצית ממשקל האם.
מצב
עטלף משפך ז'רווה מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), לאור תפוצתו הרחבה, נוכחות במגוון בתי גידול, וסתגלתנות למערות בגדלים שונים או למבנים דמויי מערות. מסיבות אלה, לא נראה שאוכלוסיות צפויה להעפיל לקטגוריה מאוימת יותר. האיום העיקרי על המין הוא פגיעה או הפרעה אנושית במערות המשמשות לו למסתור. בשל כך, ארגוני השימור ממליצים לפקח על מערות שבהם נמצאות מושבות גדולות שלו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
