עטלף ננסי מינדנאו
 עטלף ננסי מינדנאו
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי עטלפי פרי |
| משפחה: | עטלפי פרי |
| סוג: | עטלף ננסי מינדנאו |
| מין: | עטלף ננסי מינדנאו |
| שם מדעי | |
 Alionycteris paucidentata
| |
| תחום תפוצה | |
| |
עטלף ננסי מינדנאו (שם מדעי: Alionycteris paucidentata) הוא סוג של עטלף קטן וכהה במשפחת עטלפי הפירות שאנדמי לאי מינדנאו בפיליפינים ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר מדעית בשנת 1969 על ידי הזואולוג הגרמני דיטק קוק.
תיאור
עטלף ננסי מינדנאו מתאפיין בגוף קומפקטי וכדורי, ראש קטן, מעוגל וחרוטי ולוע קצר במיוחד. אוזניו קטנות ועגולות, עיניו בינוניות ונחיריו בולטים וצינוריים באורך של 4 מ״מ. שיניו קטנות ומספרם עומד על 26. עטלף ננסי המינדנאו הוא סוג קטן במיוחד: אורך ראשו וגופו 64–70 מ״מ, אורך הזרוע 46–53 מ״מ ואורך האוזן 11–12 מ״מ; משקלו עד 18 גרם. הוא חסר זנב ובעל קרומי תעופה עבים. הוא דומה באנטומיה ובמרופולוגיה שלו לעטלף ננסי פישר, אך קטן וכהה ממנו.
לעטלף מינדנאו פרווה ארוכה ושעירה, כולל בחלק הראשון של האמה, בכפות הרגליים ובאצבעות. צבעה הכללי כהה למדי ונע בין חום ערמוני לחום-שוקולד כהה או שחור מבריק עם כתמים בהירים על הכתף. הראש כהה יותר משאר הגוף. האוזניים שחורות וחסרות שיער עם שוליים בהירים מעט. הכנפיים שחורות והזרועות והשוקיים בצבע בורדו.
תפוצה וביולוגיה
כפי שמרמז שמו, עטלף ננסי מינדנאו מצוי אך ורק באי מינדנאו בפיליפינים; בתוך האי, הוא מוגבל לאזור הצפוני, בתחומי נפת בוקידנון וכנראה גם בלאנאו דל-סור. בית הגידול שלו מורכב מיער עננים ויער טחב ברום 2,250-1,500 מטר מעל פני הים, כשהוא שכיח יותר באזורים הגבוהים. התפוצה של המין נמצאת ברובה על מורדות ההרים המרכזיים בצפון האי: הר קלטונגן, הר קיטנגלאד והר ראגנג. בשל מיעוט הסקרים באזור, ייתכן שהוא מצוי על מורדות הרים נוספים במרכז מינדנאו.
בהתחשב בבית הגידול הבלתי נגיש, אורח החיים של המין אינו ידוע. הוא פעיל בלילה וישן ביום בעלווה הצפופה. התזונה שלו מורכבת מפירות קטנים, בעיקר ממשפחת המלסטומטיים. הנקבה ממליטה גור יחיד מדי שנה לאחר היריון של מספר חודשים.
מצב
העטלף הננסי המינדנאואני מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), שכן למרות שטווח התפוצה שלו כולל פחות מ-5,000 קמ״ר, בית הגידול ההררי והבלתי נגיש ברובו מגן עליו מפני איומים משמעותיים ששכיחים ביערות השפלה. מגמת האוכלוסייה יציבה לעת עתה. המין מצוי באזור מוגן אחד.
קישורים חיצוניים
