עיט גמדי
 עיט גמדי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| סוג: | עיט |
| תחום תפוצה | |
.png)
| |
עיט גמדי (שם מדעי: Hieraaetus pennatus) הוא מין של עוף דורס קטן ממשפחת הנציים שהוא נודד שכיח בישראל בשתי עונות המעבר.
מאפיינים
הזכרים גדלים ל 510–770 גרם והנקבות גדלות ל 840–1025 גרם.
אורכו של עיט בוגר הוא בערך 40 ס"מ ומוטות כנפיים של 113 -132 ס"מ .
ישנן שתי צורות לעיט: צורה אחת- חיוורת בעיקר אפור בהיר עם ראש כהה ונוצות טיסה, צורה שנייה- נוצות חומות עם נוצות טיסה אפורות כהות.[1]
מקור השם-אטימולוגיה. שם בערבית - עוקאב מוסיירה זע'ירה ("עיט מסייר קטן"). השם העברי מציין את העובדה שהוא אחד מהעיטים הקטנים באזורנו. הוא משתייך לסוג "עיט-ניצי" ,ומכאן ניתן להבין שהוא היה אמור להיקרא "עיט-ניצי גמדי". השם האנגלי Booted Eagle מתייחס לכמות הנוצות המרובה על רגליו, הנראה כזוג "מגפיים".פירוש השם המדעי - עיט ניצי מנוצה.
תיאור העיט
העיט הגמדי הוא עיט קטן ביחס לשאר העיטים וגודלו כגודל עקב חורף. העיט ניזון בעיקר מעופות שהוא תופס באוויר או על הקרקע. ישנם 2 מופעים: מופע בהיר עם גוף לבן וגוונים כהים בראש ובחזה ומופע כהה בצבע חום חזק וזנב בהיר. לשני המופעים נוצות המכסות את הרגל עד שורש הכף. כ- 60 אחוז מהפרטים הנצפים בארץ הם בעלי מופע בהיר. מידות: אורך גוף: עד 51 ס"מ. מוטת הכנף 113 - 134 ס"מ. מסה: נקבה: 0.84-1 ק"ג, זכר: 510-770 גרם. אופן המעוף: העיט הגמדי הוא היחיד מבין הדורסים הנודדים שמבצע צלילות ציד חדות, תוך כדי הנדידה. העיט הגמדי כמו שאר העופות הדורסים נודד בשעות היום על ידי שימוש ב"טרמיקות" כדי לצבור גובה, ואז גולש כדי להתקדם. מעוף הנדידה של העיט הגמדי נמוך ביחס לדורסים אחרים.[2]
ציד המזון
העיט הגמדי הוא נודד שכיח מאד בישראל בשתי עונות המעבר. הוא נודד בגובה נמוך יחסית לדורסים אחרים, וכשהוא מזהה על הקרקע מתחתיו טרף פוטנציאלי, כגון להקת יונים או חוגלות, הוא אוסף את כנפיו וצולל לעברן בתלילות, צלילה ארוכה ומתמשכת, ובולם את עצמו בפתיחת כנפיים רק לקראת הגעתו לגובה הקרקע.[2]
הפצה ובתי גידול
העיט הגמדי מקונן בצפון-מערב אפריקה, ספרד וצרפת, טורקיה ודרום-מזרח אירופה ומזרחה עד מרכז אסיה. באזור זה האוכלוסייה מקוטעת ואינה רציפה. האוכלוסייה המערב-פליארקטית נודדת בחורף דרך אפריקה, מדרום לסהרה, ונודדת דרך מיצריי גיברלטר או מיצריי בוספורוס והמזרח התיכון.[2]
נדידה
העיט נודד בעונת הסתיו מסוף החודש אוגוסט עד סוף החודש נובמבר, כשהכמות הגדולה ביותר שנמדדה הייתה בין ה - 10 ל - 30 בספטמבר. הוא חולף בעיקר בציר המערבי ולפעמים באילת ובדרום הנגב. המספר המקסימלי שנרשם בעונת הסתיו עומד על כ - 2,000 פרטים בכפר-קאסם ב-1986. המעבר בסואץ מרוכז יותר ופרוש על פני חזית צרה, 1,220 פרטים נצפו שם בעמדה בסתיו 1984 .
העיט בישראל
הופעת העיט בחורף מאד נדירה - כעשרה פרטים חורפיים מדי שנה בכל הארץ ישראל. אפשר לראותו בעיקר בעמקים הצפוניים, גם במישור החוף ובדרום הנגב. החל מאמצע שנות ה - 90 מספר העיטים הגמדיים החורפים עלה מעט יותר, עם 6 - 7 פרטים בעמק החולה.
רבייה
בחודשים אפריל מאי בונים העיטים קנים על עצים ביער: על עצים בודדים, על עצים קטנים או על צוקים. העיט בונה קן גדול של מקלות וענפים, עם עלים ירוקים, ולפעמים בשימוש חוזר.
המזון שלו מורכב מעופות עד גודל תרנגולת, לטאות ויונקים קטנים. העיט הגמדי מטיל ביצה או שתיים בקן הבנוי או שהוא משתלט על הקן של עופות גדולים אחרים, כגון דיה שחורה או אנפה אפורה. הנקבה דוגרת על הביצה במשך כ 45 ימים והזכר מאכיל את הגוזלים. הנקבה שומרת על הקן לאחר הבקיעה ועל הגוזלים בעוד הזכר מספק את האוכל. אפרוח בוקע לאחר 70–75 ימים.
סכנות ואיומים
העיט נפגע מכריתת יערות באירופה, מרדיפות ומציד. בכל תחומי תפוצתו. העיט נפגע גם מהרעלות ומהתחשמלות. הוא עשוי להיפגע גם מפיתוח של חוות טורבינות רוח.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תצפית סיורי צפרות- מגדיר ציפורי ארץ ישראל - עופות דורסים - עיט גמדי, באתר www.tatzpit.com
- ^ 2.0 2.1 2.2 מגדיר הציפורים של ישראל - עיט גמדי, באתר פורטל צפרות
