עלווית צפונית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןעלווית צפונית
עלווית צפונית, אנדרטת צ'יאנג קאי שק, טאיפיי, טאיוואן
עלווית צפונית, אנדרטת צ'יאנג קאי שק, טאיפיי, טאיוואן
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
סוג: עלווית
מין: עלווית צפונית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Phylloscopus borealis
תחום תפוצה
מפת התפוצה של עלווית צפונית

מפת התפוצה של עלווית צפונית

  מקייצת
  חורפת

עַלְוִית צְפוֹנִית (שם מדעי: Phylloscopus borealis) היא מין של ציפור שיר קטנה בסוג עלווית (לשעבר ממשפחת הסבכיים, כיום במשפחה נפרדת: Phylloscopidae; כאשר הסבכיים משמשים כעל-משפחה)[1][2] בעלת טווח תפוצה המתפרש בקיץ על פני אזור הצפון הפלארקטי, ועוברת מסלול נדידה ארוך בדרך לאזורי החריפה שלה בהודו-סין.

בישראל היא נדירה ביותר, עם תצפית אחת בלבד עד היום של פרט שנלכד במהלך פעילות טיבוע ציפורים בפארק הצפרות באילת ב-23 בספטמבר 2018.[3]

טקסונומיה ואטימולוגיה

בעבר המין כלל אוכלוסיות מסוימות המקננות בקמצ'טקה, האיים הקוריליים ויפן, אך עדויות גנטיות ווקאליות הצביעו על כך שיש להתייחס אליהן כאל מינים נפרדים, וכולם נחשבים כיום למינים נפרדים עם עלווית קמצ'טקה (אנ') בקמצ'טקה, הוקאידו והאיים הקוריליים, ועלווית יפנית (אנ') ביפן (מלבד הוקאידו).[4]

שם הסוג Phylloscopus הוא מיוונית עתיקה, מהמילים phullon, "עלה", ו-skopos, "מחפש" (מ- skopeo, "לצפות"). שם המין הספציפי borealis, "צפונית", הוא מלטינית boreal "צפון".[5]

כיום זהו מין מונוטיפי, כלומר לא מוכרים תת-מינים שונים.[6]

תיאור

זוהי עלווית טיפוסית במראה, בעלת גוון חום-זיתי חלק יחסית בחלקים העליונים ולבנבנה בחלקים התחתונים. היא גדולה במעט מהעלווית האפורה, אורך גופה כ-11–13 ס"מ ומשקלה כ-10 גרם בממוצע. יש לה פס-גבה בולט בצבע צהבהב-לבן. פס-הכנף הבודד והחיוור שלה מבדיל אותה מרוב המינים הדומים לה למעט העלווית הבלטית (אנ'), Phylloscopus trochiloides; אך היא גדולה יותר ממנה ויש לה מקור כבד יותר דמוי פגיון, עם קצה כהה לחלקו התחתון. היא בעלת חישוף אברות ארוך, המתאים להיותה נודדת ארוכת טווח. מבחינה חיצונית היא זהה לשני מיני העלוויות שפוצלו ממנה, קמצ'טקה ויפנית, אך השירה שלה מבדילה אותה, שנשמעת כטריל מהיר ופטפטני. הקריאות הן דו-הברתיות ומתכתיות, וזמזום קצר וקשה.

אקולוגיה

העלווית הצפונית בעלת טווח תפוצה נרחב ביותר, המקננת ברחבי הטייגה האירו-אסייתית ביערות ליבנה או ביערות מעורבים ליד מקורות מים שלה בפנו-סקנדינביה ובצפון האזור הפלארקטי. היא התפשטה אף לצפון אמריקה, ומקננת גם באלסקה; שם היא מין העלווית היחיד. זהו מין נודד מאוד; כלל האוכלוסייה חורפת בדרום-מזרח אסיה; ובשל כך יש לה את אחת הנדידות הארוכות ביותר מבין כל הציפורים אוכלות החרקים מהעולם הישן. בית הגידול החורפי שלה כולל שפלות ויערות למרגלות גבעות, שולי יער וגנים.

היא מזדמנת בסתיו למערב אירופה ומופיעה באופן קבוע בבריטניה.[7]

בעונת הקינון היא מצויה באזורי סבך עבות, כמו חורשים של ערבה ננסית בעמקים לחים ובסבכי נהר, וביערות, בעיקר של ליבנה, ערבות, צפצפות ואורנים עם אשוחיות פזורות. בגבהים רמים יותר, היא מצויה גם בסבכי רודודנדרון וצמחייה הררית מעל קו העצים. בטייגה הסיבירית היא משתמשת לעיתים קרובות בחורשות אלמונים מקומיים. עונת הקינון מתרחשת בחודשי יוני–אוגוסט. הקן עשוי ברובו מגבעולי דשא, פיסות קנים, אזוב, סיבי צמחים ונצרי שבטבט, והוא מונח על הקרקע בצמחייה בין שורשי עצים, עשבים או מקבצי קנה. התטולה מכילה חמש או שש ביצים.[8]

כמו כל קרוביה היא בעיקר אוכלת חרקים קטנים וחסרי חוליות אחרים.

סטטוס

למין זה טווח תפוצה נרחב ואוכלוסייה גדולה מאוד שאף מוערכת במגמת עליה, ולכן המין אינו מוגדר כמתקרב לסף פגיעות, ומסווג ברמת סיכון "ללא חשש" על-ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN).[8]

מעריכים כי באירופה האוכלוסייה המקננת מונה כ-3,700,000–7,000,000 זוגות, מה שמתרגם לכ-7,400,000–14,000,000 פרטים בוגרים. סביר להניח שהאוכלוסייה העולמית נעה בטווח של 10,000,000–500,000,000 פרטים בוגרים.[8]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עלווית צפונית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Alström, Per (2006): "Species concepts and their application: insights from the genera Seicercus and Phylloscopus (אורכב 02.03.2014 בארכיון Wayback Machine)".
  2. ^ Alström, Per; Ericson, Per G. P.; Olsson, Urban; Sundberg, Per (2006). "Phylogeny and classification of the avian superfamily Sylvioidea" (PDF). Mol. Phylogenet. Evol. 38 (2): 381–397. doi:10.1016/j.ympev.2005.05.015. PMID 16054402.
  3. ^ עלווית צפונית, Phylloscopus borealis, באתר מרכז הצפרות הישראלי
  4. ^ Alström, P., Ssaitoh, T., Williams, D., Nishiumi, I., Shigeta, Y., Ueda, K., Irestedt, M., Björklund, M., and Olson, U. (2011). The Arctic Warbler Phylloscopus borealis– three anciently separated cryptic species revealed. Ibis 153(2): 395–410
  5. ^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. 167, 305. ISBN 978-1-4081-2501-4.
  6. ^ Arctic Warbler, Phylloscopus borealis, ("Blasius, JH", 1858), Birds of the World, The Cornell Lab of Ornithology
  7. ^ Stoddart, Andy (בפברואר 2003). "From the Rarities Committee's files: The Holme wing-barred Phylloscopus warbler". British Birds. 96 (2): 74–78. ISSN 0007-0335. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 Arctic Warbler (Phylloscopus borealis) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0