עליית אליהו לשמיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליהו עולה לשמים, מאת גוסטב דורה

סיפור עליית אליהו לשמים, מופיע בספר מלכים ב', פרק ב' מתואר בו עליית אליהו הנביא במרכבת אש לשמים. תלמידו אלישע הוא היחיד שראה אותו עולה, ובזמן העלייה קרא דברי בכי.

הסיפור

אליהו נלקח במרכבת אש, בציורו של ג'וזפה אנגלי (אנ') משנת 1740

אליהו הולך יחד עם אלישע תלמידו מבית אל ליריחו ומשם הם יורדים אל נהר הירדן אותו אליהו בוקע לשנים באדרתו. בכל תחנה אלישע פוגש קבוצה של בני נביאים (כנראה נביאים מתלמדים) שמודיעים לו שביום זה יילקח ממנו אדונו אליהו, אך הוא מחשה אותם.

לאחר שאליהו ואלישע חוצים את הירדן אליהו שואל את תלמידו מה הוא מבקש שייתן לו לפני שהוא נלקח ממנו. אלישע מבקש ”ויהי נא פי שנים ברוחך אלי”, בקשה עליה אליהו עצמו אומר ”הקשית לשאול”.

יש שמפרשים את בקשתו של אלישע כבקשה לקבל שני שלישים מרוחו של אליהו, אך יש שמפרשים בקשה זו כפשוטה ומצביעים על כך שבאלישע יש מספר כפול של ניסים מבסיפורי אליהו. אחרים פירשו שאלישע ביקש להיות יורשו וממשיך דרכו של מורו, ולקבל בירושתו הרוחנית "פי שניים", כמשפט הבכורה.

וַיְהִי, הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר, וְהִנֵּה רֶכֶב-אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ, וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם; וַיַּעַל, אֵלִיָּהוּ, בַּסְעָרָה, הַשָּׁמָיִם. יב וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה, וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו, וְלֹא רָאָהוּ, עוֹד; וַיַּחֲזֵק, בִּבְגָדָיו, וַיִּקְרָעֵם, לִשְׁנַיִם קְרָעִים

- אליהו עולה לשמים במרכבות אש, ואלישע נשאר על הארץ וצועק אליו: ”אבי אבי רכב ישראל ופרשיו” - קריאה אותה יקרא גם יואש מלך ישראל על אלישע לפני מותו[1]. מרכבות וסוסי אש נגלים לאלישע גם בסיפור המצור הארמי על דותן[2], ונראה שמדובר בדימוי לכוח אלוקי נסתר המגן על ישראל, כוח הקשור בנביאים.

אלישע קורע את בגדיו, לוקח את אדרתו של אליהו וחוזר לירדן. הוא מכה את הירדן באדרתו של אליהו, כמו שעשה אליהו לפני שעלה השמימה, אך הירדן לא נבקע. הוא קורא ”איה ה' אלקי אליהו”, מכה את הירדן והמים נבקעים. אלישע חוזר ליריחו ויושב שם, ומכאן והלאה הוא כבר מתפקד כנביא עצמאי ולא רק כנערו של אליהו.

ראו גם

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0