עם ישראל חי
ערך זה עוסק בביטוי המסמל את המשכיות העם יהודי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
עַם יִשְׂרָאֵל חַי הוא ביטוי לסולידריות ועמיות יהודית המבטא אישור על המשכיות העם היהודי. הביטוי זכה לשימוש פופולרי במהלך מאבק הסטודנטים למען יהדות ברית המועצות, כאשר הפזמונאי היהודי שלמה קרליבך הלחין ב-1965 את השיר "עם ישראל חי" לעצרת הסולידריות של התנועה בניו יורק.
העיתון היהודי "פורוורד" הציב את "עם ישראל חי" במקום השני אחרי התקווה, ההמנון הלאומי של ישראל, כ"המנון של העם היהודי"[1].
מקור
ערך מורחב – עם ישראל חי לעולמי עד
מקורו של המשפט אינו ידוע, משפט דומה לו נאמר בברכת הלבנה על דוד המלך: "דוד מלך ישראל חי וקיים". עם זאת מקובל לייחס את המשפט לרבי יהונתן אייבשיץ שעל פי המסופר, כתב על קמע "עם ישראל חי לעולמי עד", באופן שאיפשר לקרוא אותו 45,760 פעמים. על ידי הקמע בוטלה גזירת גירוש של יהודי העיר מץ.
השואה
השימוש המתועד המוקדם ביותר היה בשואה, עם שחרורם של מספר מחנות ריכוז. אחת מהן היא הקלטה של פטריק ווקר משירות הרדיו של ה-BBC, אשר תפסה הרב הצבאי הבריטי הרב לסלי הארדמן שהכריז "עם ישראל חי!; בני ישראל עדיין חיים!". זאת לאחר שירת התקווה בסיום קבלת השבת במחנה הריכוז ברגן בלזן, אשר שוחרר ב-20 באפריל 1945.
אחרי השואה, "תזמורת שארית הפליטה"[2], תזמורת של ניצולי שואה יהודים ממחנות העקורים בניצוחו של מיכאל (מישה) הופמקלר, ניגנה קונצרט במינכן לחיילים אמריקאים ולצוות המגבית היהודית המאוחדת, ובקדמת הבמה הוצגה המימרה: "עם ישראל חי"[3].
| הקלטת BBC מ-20 באפריל 1945 של ניצולים יהודים ממחנה הריכוז ברגן-בלזן, חמישה ימים בלבד לאחר שחרורם על ידי כוחות בעלות הברית, שרים את "התקווה", ואחריו נשמעה קריאת "עם ישראל חי!" (מידע • עזרה) |
|---|
ד"ר אמיל זומרשטיין, השר היהודי בוועד הפולני לשחרור לאומי, קרא "עם ישראל חי" בנאום שנשא ברדיו לובלין ביידייש[4].
שירו של קרליבך
הביטוי זכה לשימוש פופולרי בשנת 1965, כאשר הפזמונאי היהודי שלמה קרליבך הלחין את "עם ישראל חי" כהמנון הסולידריות של תנועת יהדות ברית המועצות לבקשתו של שלמה בירנבאום, מייסד מאבק הסטודנטים למען יהדות ברית המועצות. קרליבך ובירנבאום הכירו זה את זה, וב-1897 סביהם נפגשו בקונגרס הציוני העולמי הראשון בבזל.
בשנת 1965, קרליבך כבר היה פופולרי בשל ניגוניו המושמעים לתפילות העבריות. בירנבאום הגיע אליו בתקווה שילחין שיר לקראת עצרת גדולה מתוכננת של מאבק הסטודנטים למען יהדות ברית המועצות. העצרת התקיימה ב-4 באפריל 1965 מול הנציגות הסובייטית לאומות המאוחדות בניו יורק. בהיותו בצ'כוסלובקיה הנשלטת על ידי ברית המועצות, כתב קרליבך וביצע לראשונה את "עם ישראל חי" בפני קבוצת נוער בפראג. ב-2 באפריל 1965 טלפן קרליבך לבירנבאום והודיע שהשיר הושלם. קרליבך ביצע את השיר בפומבי לראשונה בעצרת ב-4 באפריל. השיר הפך למרכז עצרת הסולידריות השנתית של מאבק הסטודנטים בין השנים 1972–1991.
יש לציין, כי לחן דומה הושר על ידי מרדכי רוט וכפי הנראה קרליבך הושפע ממנו.[5]
מילות השיר נגזרות מספר בראשית, פרק מ"ה, פסוק ג': "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי?". קרליבך הוסיף את המילים "עם ישראל חי", ולצורך הפזמון של השיר, שינה את המילים "הַעוֹד אָבִי חָי" ל"עוֹד אָבִינוּ חַי", בהתייחסות אפשרית למסורת היהודית לפיה "יעקב (קרי, ישראל) חי". לדברי המוזיקולוגית טינה פרוהוף, קרליבך שינה את ההתייחסות מאביו של יוסף לאלוהים, כ"אבי בני ישראל". לפי פרוהוף, מילות השיר של קרליבך מעוררות תחושות לאומיות והישרדות יהודית ואישור הזהות היהודית. בירנבאום פירש את הביטוי הדומיננטי של השיר כמסמל את ה"לידה מחדש של החיים היהודיים, כולל המוזיקה" בעולם שלאחר השואה.
זהו השיר האחרון של "Soul Doctor", מחזמר בברודוויי על חייו של קרליבך.
שימוש עכשווי
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו רשם את המילים "עם ישראל חי" בספר האורחים של וילת ואנזה, בה התקיימה ועידת ואנזה, בברלין.
שגרירת ארצות הברית באו"ם, לינדה תומאס-גרינפילד, אמרה את הביטוי בעצרת סולידריות ישראלית במהלך מלחמת חרבות ברזל.
חוקר היהדות ארנולד אייזן כינה את "עם ישראל חי" ה"דת האזרחית של יהדות אמריקה".
בשנת 2023, נמל התעופה בן-גוריון, ישראל, הציג לראשונה ציור קיר באורך 50 מטרים בשם "עם ישראל חי", המכסה 4,000 שנות היסטוריה יהודית.
הערות שוליים
- ^ Where did the Jewish anthem 'Am Yisrael Chai' come from? – The Forward, The Forward, 3 בנובמבר 2023 (באנגלית).
- ^ הידועה גם בשמות "תזמורת סנט-אוטיליין" ו"תזמורת אסירי מחנות-ריכוז משוחררים".
- ^ Emanuella Grinberg, The 1945 'Liberation Concert' Played by an Orchestra of Holocaust Survivors, Atlas Obscura, 7 בדצמבר 2018.
- ^ עם ישראל חי! בפולניה.
- ^ עם ישראל חי (לחן חסידי) באתר זמרשת.
