עניינם של היהודים

עניינם של היהודים – מבוא להיסטוריה ישראלית אחרת
מידע כללי
מאת	משה ברנט
שפת המקור	עברית
סוגה	ספרות, מדע המדינה ויחסים בינלאומיים
הוצאה
הוצאה	הוצאת כרמל
תאריך הוצאה	2019
מספר עמודים	479
עורך	בני מזרחי
סדרה
סדרת ספרים	פרשנות ותרבות בעריכת אבי שגיא
קישורים חיצוניים
מסת"ב	מסת"ב 9789655408950

עניינם של היהודים – מבוא להיסטוריה ישראלית אחרת הוא ספרו השני של ד"ר משה ברנט. הספר הודפס ב-2019 בירושלים בסדרת הספרים "פרשנות ותרבות" בהוצאת כרמל, סדרה אותה ערך פרופ' אבי שגיא. הספר מרחיב על נושאים מספרו הקודם של ברנט "עם ככל העמים – לקראת הקמתה של רפובליקה ישראלית" מתוך ניסיון לענות על השאלות:

באיזו מידה שאפה התנועה הציונית למדינה?
האם בין שתי מלחמות העולם הייתה התנועה הציונית מעוניינת בעלייה המונית של יהודי אירופה לארץ ישראל?
באיזו מידה פעלה התנועה הציונית כנדרש להצלת יהודים בשואה?

הספר הנוכחי יוצא כנגד כמה אמיתות מקובלות בהיסטוריוגרפיה הציונית ובציבור הישראלי. התנועה הציונית נוסדה על ידי הרצל כתנועה למען "העניין היהודי", כלומר פתרון הבעיה היהודית באירופה באמצעות הגירה המונית של יהודים למדינת־לאום יהודית. עם מותו של הרצל ולאחר משבר אוגנדה חל שינוי בתפיסת ההנהגה הציונית את מטרותיה של התנועה. זו לא נתפסה עוד כאחראית ל"עניין היהודי", אלא כפרויקט לבנייתה האיטית של ארץ־ישראל כ"מרכז רוחני" או כ"חברת מופת", שנועד לאכלס אותה, לפחות בטווח הנראה לעין, באליטה יהודית מצומצמת, בעוד מרבית העם היהודי נועד להישאר בגולה על כל המשתמע מכך. כך העובדה שערב מלחמת העולם השנייה לא הייתה קיימת מדינה יהודית, כמו גם העובדה שהיישוב מנה כ-450 אלף נפש בלבד, אינן רק תוצאה של התנגדות הבריטים והערבים, אלא בעיקר של מדיניותה של התנועה הציונית, שגררה רגליים בכל הנוגע לייסודה של מדינה, והתנגדה להגירה יהודית המונית מתוך חשש שזו תפגע ב"חברת המופת" שרצתה ליצור בארץ. היות שהתנועה הציונית לא ראתה עצמה אחראית ל"עניינם של היהודים", היא גם לא ראתה עצמה אחראית לגורלה של יהדות אירופה, ולא פעלה כמצופה להצלת יהודים בשואה^[1].