עפרוני חכלילי
 עפרוני חכלילי
| |
|---|---|
| עפרוני חכלילי, הנגב, ישראל עפרוני חכלילי, הנגב, ישראל | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | עפרוניים |
| סוג: | Ammomanes |
| מין: | עפרוני חכלילי |
| שם מדעי | |
 Ammomanes cinctura
| |
| תחום תפוצה | |
| מפת התפוצה של עפרוני חכלילי
מפת התפוצה של עפרוני חכלילי | |
_by_Lior_Kislev.jpg){kind=link}
עֶפְרוֹנִי חַכְלִילִי (שם מדעי: Ammomanes cinctura) הוא מין של ציפור שיר ממשפחת העפרוניים, שתפוצתו משתרעת ממרוקו ועד פקיסטן. ברחבי טווח התפוצה שלו ישנם מקומות רבים בהם הוא נחשב למין נפוץ, בעוד במקומות אחרים הוא נדיר יותר. בית הגידול הטבעי שלו הוא מדבריות חמים.
בישראל הוא יציב נדיר בנגב.[1]
טקסונומיה ואטימולוגיה
העפרוני החכלילי סווג במקור בסוג Melanocorypha (הסוג אליו שייכים, בין היתר, המינים עפרוני ענק ועפרוני פסגות).[2]
שם הסוג Ammomanes מגיע מיוונית, מהמילים ammos - חול; ו-manes - משתוקק (מהמילה mania, תאווה אובססיבית). שם המין הספציפי cinctura מהמילים cinctus (מלטינית) - מתוחם (מהמילה cingere, לכתר, לתחום); והסיומת ouros- (מיוונית) - הזנב (מהמילה oura, זנב).[3]
תת-מינים
ישנם שלושה תת-מינים מוכרים:[4]
- A. c. cinctura (ג'ון גולד, 1839) - מצוי באיי כף ורדה
- A. c. arenicolor (קרל יאקוב סונדוואל, 1850) - תואר במקור כמין נפרד בסוג זרעית. מצוי במדבריות צפון אפריקה עד חצי האי סיני ומערבה יותר בחצי האי ערב.
- עפרוני חכלילי פרסי A. c. zarudnyi (ארנסט הארטרט, 1902) - נמצא במזרח איראן, בדרום אפגניסטן ובדרום פקיסטן
תיאור
2_by_Lior_Kislev.jpg){kind=link}
אורכו של העפרוני החכלילי הוא כ-14–15 ס"מ, מתוכם 1.16–1.48 ס"מ ממקורו, ומשקלו 21–23 גרם.[5] הוא דומה במראהו לעפרוני מדבר, אך הוא נבדל ממנו בכך שהוא מעט קטן יותר, עם ראש קטן ומעוגל יותר, מקור קטן יותר וורדרד, רגליים דקות יותר, זנב קצר יותר, וחזהו וגבו החלקים וחסרי הפספוס. חלקיו העליונים חוליים עם גוון אפור, בעוד חלקיו התחתונים לבנבנים עם פספוס מועט או לא קיים, ולעיתים יש בחזה ובצדדיו נגיעות של צבע שחור. לכנפיו האדמדמות יש שפת זרימה כהה ולזנבו האדמוני יש פס שחור בקצהו.[6]
תפוצה ובית גידול
_MHNT_225_HdM_Gharda%C3%AFa.jpg){kind=link}
לעפרוני החכלילי יש תפוצה נרחבת, המשתרעת על פני צפון אפריקה, חצי האי ערב, המזרח התיכון ומערב אסיה. הטווח שלו כולל את אפגניסטן, אלג'יריה, בחריין, כף ורדה, צ'אד, מצרים, איראן, עיראק, ישראל, ירדן, כווית, לוב, מאלי, מאוריטניה, מרוקו, ניז'ר, עומאן, פקיסטן, קטאר, ערב הסעודית, סודן, סוריה, תוניסיה, איחוד האמירויות הערביות, סהרה המערבית ותימן.[7]
בית הגידול האופייני לו הוא מדבר חולי או סלעי או מדברי למחצה, עם צמחייה פזורה נמוכה. הוא בדרך כלל ביישן יותר מעפרוני המדבר ויש לו העדפה לקרקע מישורית, לעומת עפרוני המדבר, שמחבב יותר מדרונות סלעיים וגבעות.[6]
התנהגות
3_by_Lior_Kislev.jpg){kind=link}
העפרוני החכלילי הוא אוכל זרעים וחרקים. הוא נוהג לרוץ מהר על הקרקע, תוך ביצוע עצירות מפעם לפעם, וממעט בתעופה.
בעת מעוף הראווה, הזכר עולה מהקרקע במעוף שירה ומתחיל לשיר בגובה של שלושה עד שישה מטרים. בשירה, הזכר מטפס עד לגובה של 30 מטר בטיסות מעגליות ורפרפניות, לפני שהוא חוזר לקרקע.[8]
עונת הקינון מתרחשת באיי כף ורדה בין ספטמבר לאפריל. בפקיסטן הוא מקנן בחודשים מרץ ואפריל. כמו כל העפרונים, עפרוני החכלילי מקנן קרקע. שני ההורים משתתפים בבניית הקן ובגידול הצאצאים.
סטטוס
יש לו תפוצה נרחבת למדי והוא אינו מתמודד עם איומים ברורים, אבל ישנם סקרים שהראו ירידה איטית במספרים. האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע דירג את רמת הסיכון שלו כ"ללא חשש".[7]
בישראל
עפרוני חכלילי מוערך בארץ כמין ב"סיכון נמוך" (NT), בשל גודלה הקטן של אוכלוסייתו (מעט יותר מ־1,000 פרטים בוגרים),[9] ובשל פגיעה בבתי גידול מישוריים בדרום הארץ כתוצאה מפיתוח חקלאי, אזורי תעשייה ופעילות צבאית.[1]
קישורים חיצוניים
- עפרוני חכלילי, באתר ITIS (באנגלית)
- עפרוני חכלילי, באתר NCBI (באנגלית)
- cinctura עפרוני חכלילי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עפרוני חכלילי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- עפרוני חכלילי, באתר GBIF (באנגלית)
- דף מידע ותמונות של המין בישראל, באתר תצפית של ליאור כסלו
- תצפיות, קטעי וידאו, תמונות וקולות של עפרוני חכלילי, באתר eBird
- הקלטות אודיו של עפרוני חכלילי, באתר xeno-canto
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ד"ר יואב פרלמן, עפרוני חכלילי, Ammomanes cinctura, באתר מרכז הצפרות הישראלי
- ^ "Ammomanes cinctura - Avibase". avibase.bsc-eoc.org. נבדק ב-2016-11-18.
- ^ James A. Jobling, The Helm dictionary of scientific bird names, London: Christopher Helm, 2010, מסת"ב 9781408133262
- ^ "IOC World Bird List 6.4". IOC World Bird List Datasets. doi:10.14344/ioc.ml.6.4.
- ^ Pätzold: Kompendium der Lerchen. עמ' 168.
- ^ 6.0 6.1 Mark Beaman; Steve Madge (1998). The Handbook of Bird Identification: For Europe and the Western Palearctic. Christopher Helm. p. 541. ISBN 978-0-7136-3960-5.
- ^ 7.0 7.1 BirdLife International (2019). "Ammomanes cinctura". IUCN Red List of Threatened Species. 2019: e.T22717236A155455024. doi:10.2305/IUCN.UK.2019-3.RLTS.T22717236A155455024.en. Retrieved 12 November 2021.
- ^ Pätzold: Kompendium der Lerchen. עמ' 173.
- ^ אבנר רינות, יואב פרלמן, ליאור כסלו, איתי שני, עפרוני חכלילי, Ammomanes cincturus, באתר הערכות הסיכון לטבע בישראל של רט"ג
- דפים עם קישורים שבורים לקבצים
- בעלי חיים שתוארו ב-1839
- טקסונים שתוארו בידי ג'ון גולד
- עפרוניים
- ארץ ישראל: עפרוניים
- פקיסטן: עופות
- אפגניסטן: עופות
- כף ורדה: עופות
- מרוקו: עופות
- אלג'יריה: עופות
- תוניסיה: עופות
- לוב: עופות
- מצרים: עופות
- ירדן: עופות
- ערב הסעודית: עופות
- מאוריטניה: עופות
- מאלי: עופות
- צ'אד: עופות
- עומאן: עופות
- איחוד האמירויות הערביות: עופות
- כווית: עופות
- סוריה: עופות
- איראן: עופות
- קטר: עופות
- עיראק: עופות
- סודאן: עופות