עפרוני שחור-זנב
 עפרוני שחור-זנב
| |
|---|---|
_by_Lior_Kislev.jpg)
עפרוני שחור-זנב, ישראל
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | עפרוניים |
| סוג: | Eremalauda |
| מין: | עפרוני שחור-זנב |
| שם מדעי | |
 Eremalauda eremodites
| |
| תחום תפוצה | |
מפת התפוצה של שני המינים שפוצלו Eremalauda eremodites עפרוני שחור-זנב
Eremalauda dunni עפרוני סהרי
| |
עֶפְרוֹנִי שְׁחֹר-זָנָב (מכונה לעיתים גם עֶפְרוֹנִי עֲרָבָה, שם מדעי: Eremalauda eremodites) הוא מין של ציפור שיר קטנה ממשפחת העפרוניים. זהו מין מדברי של מדבריות חוליים שוממים ומישורים צחיחים פתוחים, המצוי בסוריה וירדן דרך ערב הסעודית ועד עומאן. פוצל מהמין עפרוני סהרי (שם לא רשמי).
בישראל הוא מזדמן נדיר אך קבוע למדי. הוא נצפה בעיקר בתחילת האביב, בערבה, בנגב הדרומי, ובהרי אילת. מזדמן לעיתים רחוקות למרכז וצפון הארץ. בהתאם לאופיו הנווד, הוא דוגר נדיר ביותר ולא קבוע בישראל, במיוחד לאחר אירועי גשם קיצוניים בדרום הארץ.[1]
טקסונומיה ואטימולוגיה
העפרוני שחור-הזנב נחשב בעבר לתת-מין של עפרוני סהרי (שם לא רשמי), אך שודרג למעמד מין עצמאי על ידי הרשימה Handbook of the Birds of the World Alive (אנ') ועל ידי BirdLife International, ולאחר מכן על ידי איגוד האורניתולוגים הבין-לאומי.[2][3] הפיצול נערך בשל הבדלים בגודל, הבדלים קטנים אך עקביים בניצוי, והבדלים גנטיים משמעותיים.[4] בשל היותו המין המופיע בישראל, זכה הוא לשמור על השם העממי העברי.
שם הסוג Eremalauda מגיע מהלחם המילים erēmia (מיוונית ερημια) - מדבר; ו-alauda, לטינית לעפרוני (ככל הנראה מקלטית, מהמילים al - גדול; ו-aud - שיר). שם המין הספציפי eremodites גם הוא מיוונית, שנית עם המילה erēmos (ερημος) - מדבר; ו-dutēs (δυτης) - צוללן.[5]
זהו מין מונוטיפי, כלומר לא תוארו תת-מינים שונים.[6]
תיאור
זהו עפרוני שמנמן וגדול-מקור. צבעו חום-חולי מלמעלה וחיוור יותר מלמטה עם סימונים לבנים חלשים. החזה מנוקד בעדינות, וכך גם הגב והשכמות. טבעת-העין לבנבנה. יש לו פס-שפם כהה ועדין היורד מטה מהעין, והכיפה מפוספסת בעדינות. שפת הזרימה בכנף כהה. בתעופה בולט הזנב, שצבעו שחור כולו מלמטה, ומלמעלה הוא בעל מרכז חום ושוליים שחורים.[1] מזכיר עפרונים מדבריים אחרים, כמו עפרוני מדבר ועפרוני חכלילי, אך הוא ניכר בשילוב של חלקים עליונים מפוספסים יותר, נוצות הזנב העליונות החיצוניות השחורות (הנראות בעיקר במעוף), ומקורו הורוד והעבה והייחודי.[7] הזוויגים דומים. נראה כי מין זה מקורב לצחיחנים, אליהם הוא דומה עם מקורו העבה, אך הוא נבדל מהם בהיעדר דו-צורתיות זוויגית ובדגם הכנף.[6]
נוהג להתרוצץ על הקרקע ולעצור בפתאומיות. השירה, מחרוזת של קטעים מבעבעים ומלודיים, מבוצעת גם מהקרקע וגם במעוף. הקריאות כוללות קשקוש נמוך ושריקות עדינות דו-הברתיות.[7]
אקולוגיה
התזונה שלו כוללת בעיקר זרעים וחרקים. נוהג לשחר אחר מזון על הקרקע. נמצא ביחיד או בזוגות בעונת הקינון, מתאסף ללהקות גדולות יותר רק מחוץ לעונת הקינון, ונוהג לנוע כנווד בתגובה לאירועי גשם.
לקריאה נוספת
- ד"ר יואב פרלמן, האם הם יישארו לקנן השנה? זה נראה שכן... עפרונים שחורי-זנב. אתר הצפרות הישראלי, 10 באפריל 2020
קישורים חיצוניים
- דף מידע ותמונות של המין בישראל, באתר תצפית של ליאור כסלו
- תצפיות, קטעי וידאו, תמונות וקולות של עפרוני שחור-זנב, באתר eBird
- הקלטות אודיו של עפרוני שחור-זנב, באתר xeno-canto
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ד"ר יואב פרלמן, עפרוני שחור-זנב, Eremalauda eremodites, באתר מרכז הצפרות הישראלי
- ^ del Hoyo, J.; Collar, N. (2017). "Arabian Lark (Eremalauda eremodites)". Handbook of the Birds of the World Alive (באנגלית). Barcelona: Lynx Edicions. נבדק ב-19 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ BirdLife International (2017). "BirdLife International Checklist Version 9.1" (xlsx). www.birdlife.org. נבדק ב-19 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ שמות ציפורי העולם, עפרוניים, באתר worldbirdnames.org
- ^ James A. Jobling, The Helm dictionary of scientific bird names, London: Christopher Helm, 2010, מסת"ב 9781408133262
- ^ 6.0 6.1 Arabian Lark, Eremalauda eremodites, ("Meinertzhagen, R", 1923), Birds of the World, The Cornell Lab of Ornithology
- ^ 7.0 7.1 Arabian Lark, Eremalauda eremodites, ebird
