פאולינה פאודורוף
| לידה |
1977 (גיל: 47 בערך) אינרי, פינלנד |
|---|---|
| לאום | סקולט |
| מקום לימודים | האקדמיה לתיאטרון הלסינקי |
פאולינה פאודורוף (בפינית: Pauliina Feodoroff; נולדה ב-1977) היא במאית קולנוע, במאית תיאטרון, מחזאית ותסריטאית פינית ממוצא סאמי-סקולטי. היא גם פוליטיקאית, אקטיביסטית ופעילה למען שימור תרבות סאמית וזכויות סאמיות, וכן פעילה למען איכות הסביבה. כיהנה כיושבת ראש המועצה הסאמית. ידועה בעיקר באקטיביזם פוליטי ובפרויקטים של שיקום אקולוגי. מעורבת רבות בשיקום נהרות ודיג, בהגנה על זכויות הקרקע של הסאמים.[1]
ב-2022 ייצגה יחד עם האמנית מארט אנה סארה והאמן אנדש סונה את הסאמים בביתן הנורדי בביאנלה ה-59 של ונציה.[2]
ביוגרפיה
פאולינה פאודורוף נולדה בעיירה אינארי, במחוז אינארי בפינלנד בשנת 1977 למשפחת העוסקת בגידול איילים. משפחתה של פאודורוף היא משפחה של רועי איילים סקולטים במקור מסונג'ל שבחצי האי קולה בחלק הרוסי של הסאפמי. משפחתה נאלצה לעבור לפינלנד ב-1944 בתום מלחמת העולם השנייה עקב סיפוח טריטוריאלי על ידי ברית המועצות. לסקולטים יש תרבות ושפה מובהקים, למשל הם שימרו את מועצת הסקולטים שלהם כגוף ממשל ילידים. שפתם נמצאת בסכנת הכחדה, מכיוון שרק 300 אנשים דוברים אותה כיום, רובם מתגוררים במקום מרוחק ברוסיה. פאודורוף עסקה רבות בחברה ובתרבות הסקולטית המסורתית והייתה מעורבת כנציגתה בניסיון לפתור בעיות קרקע ומים.
היא בוגרת תואר ראשון באמנות ותואר שני בבימוי ודרמטורגיה של האקדמיה לתיאטרון הלסינקי בשנת 2002.
יצירותיה
פאודורוף ביימה את הסרט הראשון שלה "non profit" באורך מלא על התרבות הסקולט-סאמית. הסרט צולם במשך עשור בין השנים 1997 ל-2007 והופק בתקציב של 20,000 אירו. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל סקבאמגובה-קאמוס באינארי בינואר 2007. היא זכתה בפרס Kritiikin Kannukset (פרס ביקורת) על סרט זה. הסרט זכה לשבחים שונים בעיתונות ו על ידי מבקרים.
בשנת 2009, פאודורוף הפכה למנהלת האמנותית של תיאטרון טאקומו יחד עם בת זוגה מילז'ה סרקולה. היא עבדה כמנהלת האמנותית של תיאטרון טאקומו ושל קבוצת התיאטרון רוספוטו, שניהם בהלסינקי, פינלנד.
בשנת 2017 אצרה פאודורוף את התוכנית האמנותית 'Vuosttaš álbmogat / First Nations' עבור פסטיבל התיאטרון Baltic Circle Helsinki. התוכנית התרכזה בקולוניזציה במדינות הנורדיות. כמה אמנים סאמים, כולל אנדש סונה, השתתפו בתוכנית. במסגרת זו ביימה ב-2017 מחזה בשם CO2lonialNATION שהוצג בבכורה ב-Giron Sámi Teáhter, המחזה מחה נגד הקולוניזציה והשלכותיה על הסאפמים באמצעות 'ועדת האמת התיאטרלית'.
ב-2022 ייצגה יחד עם האמנית מארט אנה סארה והאמן אנדש סונה את הסאמים בביתן הנורדי בביאנלה ה-59 של ונציה. בתערוכה הוצג מיצג וידאו של האמנית בשם "מטריארכיה"[3][4][5][2]
פעילותה הפוליטית והציבורית
כפעילת אקלים, החל מהעשור השני של המאה ה-21 היא הייתה מעורבת במערכה הנרחבת להגנה על יערות הגידול הישנים האחרונים בלפלנד הפינית המזרחית, למען רעיית איילים סאמים. היא עבדה עם מגוון בעלי ברית, כולל גרינפיס, ובסופו של דבר זכתה בניצחונות היסטוריים עבור הרועים והפיקה סרט על הקרב אותו ניהלה. בעקבות פעילותה היא נבחרה לנשיאת המועצה הסאמית הפאן-נורדית, הארגון הפוליטי העליון של כל העמים הסאמיים, תפקיד אותו מילאה משנת 2006 עד 2008. במהלך נשיאותה, היא ביקרה בקהילות שבטיות סאמיות נידחות ברוסיה והביאה טענות נגד לחצי כרייה לחזית הפוליטיקה ואת התנגדות הילידים. היא גם השתתפה במחקר רב שנתי לשימוש בקרקע ותפוסה.[6]
בשנת 2015 פנתה אל נשיא פינלנד עם סמן דיו שחור בו נכתב "169" על מצחה - והדגישה שפינלנד עדיין לא אישרה את אמנת ILO 169 בדבר זכויות הילידים.
ב-2019 היא ניהלה את המנדט לוועדת האמת והפיוס בפינלנד.
עבודתה הנוכחית עוסקת בכריתת יערות תעשייתית ותפקידה בקריסת המגוון הביולוגי של נהרות ומנהגי דיג. הפרקטיקה שלה עוסקת גם בתפקיד המודרניזציה ומדיניות הממשלה בהרס המודלים הקולקטיביים של קיום וטיפול באדמה העומדים בבסיס החברה הסאמי. היא פעלה לשימור רעיית איילים ביערות בצד הפיני של סאפמי וחקרה את ההשפעה של מיצוי קרקע על ידי חברות כרייה בחלק הרוסי של סאפמי. פיודורוף היא משתפת פעולה פעילה עם קואופרטיב Snowchange, במיוחד בפרויקט 'תוכנית ניהול נהר משותף', שבו היא מרכזת את פרויקט השיקום והניהול האקולוגי של נהר Njâuddam, נהר חיוני בצד הנורווגי והפיני של אזורי הסקולט הסאמי. מטרת הפרויקט היא להשתמש בפרקטיקות של טיפול קרקע סאמי ובידע מקומי ומדעי כדי להגן ולשקם את המים, אזורי השרצת הדגים ואת האדמה שמסביב לנהר.
"פינלנד התייחסה לאדמות האבות שבהן חיינו במשך מאות שנים כאל משאב הטבע שלה לניצול ולמכור חלק אחר חלק לכל שוק שצריך את זה. יערות סאמים נכרתים עבור נייר טואלט. ביליתי את חיי בתיעוד כל ההפסדים בכל הרמות, אבל עכשיו זה חיוני להתמקד במה שעדיין יש לנו ואיך לחזק אותו. כאשר כדור הארץ משתנה, בעלי החיים זקוקים למקלטים ולזמן להסתגל. העבודה שלי מציעה דרכים להגן על יערות הגידול הישנים האחרונים שנותרו ולתת לאזורים הללו זמן להחלים. המסר שלנו הוא, נא לא לקנות את האדמה שלנו, לקנות את האמנות שלנו במקום."[7]
פעילותה המקומית היא חלק מניסוי גדול לחדש את הקוטב הצפוני על ידי חידוש המגוון הביולוגי של בתי גידול של איילים, שעוזרים לווסת את הטמפרטורות של כדור הארץ. פיאודורוף בן מנהלת במקביל עשרות משאים ומתנים סאמים לרכישת חלקות אדמה אסטרטגיות. היא מתקשרת עם אנשי שימור ומוסדות כדי להעלות את המודעות לכריתת יערות בבתי הגידול של איילי הצפון, ודוחפת להגדיר מחדש את היערות הללו כשופכים תחת סמכות שיפוט בינלאומית, ולא לאומית.[7].[6][1]
פרסים
בשנת 2012 זכתה פאודורוף בפרס בוגרת של האקדמיה לתיאטרון לאמנים, פדגוגים או אנשי מקצוע אחרים על הישגיהם הבולטים בתיאטרון יחד עם מיליה סרקולה.
פילמוגרפיה
- 2003 Saamen kadonnut maa
- 2006 Viimeinen joiku Saamenmaan metsissä?
- 2007 Kiurrels
- 2007 Sevetin tytöt
- 2008 Non Profit
- 2016 Sparrooabbán ("Me and My Little Sister")[8]
קישורים חיצוניים
- פאולינה פאודורוף, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ראיון עם פאולינה פאודורוף בוושינגטון פוסט - נובמבר 2022
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Pauliina Feodoroff – aabaakwad (ב־Canadian English)
- ^ 2.0 2.1 Pauliina Feodoroff, Máret Ánne Sara and Anders Sunna: The Sámi Pavilion - Announcements - e-flux, www.e-flux.com (באנגלית)
- ^ Pauliina Feodoroff, Office for Contemporary Art Norway (באנגלית)
- ^ Biennale Arte 2022 | Nordic Countries: Performance: Matriarchy by Pauliina Feodoroff, La Biennale di Venezia, 2022-04-26 (באנגלית)
- ^ Kevin Brazil, The Sámi Artists Fighting For Self-Determination In Venice, Frieze, 2022-04-14 (באנגלית)
- ^ 6.0 6.1 Ben, Pauliina Feodoroff, courageous beacon of hope (Finland) (ב־American English)
- ^ 7.0 7.1 Juho Kuva, In an ancient reindeer forest, one woman has found a way to slow climate change, Washington Post (באנגלית)
- ^ Pauliina Feodoroff, IMDb (ב־American English)
