פאתח 313

פאתח 313
	שיגור טיל פאתח 313
	שיגור טיל פאתח 313
מידע בסיסי
ייעוד	טיל קרקע-קרקע לטווח קצר
מדינת מקור	איראן
פיתוח	איראן
יצרן	משרד ההגנה האיראני
שימוש ראשון	2020
פעילות מבצעית	מתקפת הטילים על בסיס חיל האוויר אל-אסד (מבצע השהיד סולימאני)
תקופת השירות	2015–הווה (כ־11 שנים)
מפעילים	איראן; סוריה
פלטפורמת שיגור	משגר נייד
מאפיינים כלליים
הנעה	מנוע דלק מוצק מרוכב (חד-שלבי)
משקל	3,245 ק"ג
ממדים
אורך	8.75 מטר
קוטר	612 מילימטר
ביצועים
מהירות	מאך 4–5
טווח	500 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי	קונבנציונלי, 350–380 ק"ג
הנחיה	הנחיית שלב סופי (אלקטרו-אופטית)
ניווט	מערכת ניווט אינרציאלית ו-GPS

פאתח 313 (בפרסית: فاتح-313, פירושו 'הכובש 313') הוא טיל בליסטי לטווח קצר (SRBM) מתוצרת משרד ההגנה האיראני. הטיל מונע בדלק מוצק והוא פיתוח דור-המשך למשפחת טילי הפאתח 110.

הטיל נחשף באופן רשמי ב-21 באוגוסט 2015. בממדיו, הוא כמעט זהה לחלוטין לדור הקודם של סדרת הפאתח 110, אך בזכות שימוש במארז מנוע העשוי מחומרים מרוכבים (סיבי פחמן) ובתערובת דלק מוצק משופרת, משקלו הכללי הופחת וטווח הפעולה שלו הוגדל ל-500 קילומטרים. בנוסף, משקל הראש הקרבי הוקטן לכ-380 ק"ג כדי לאפשר את הגדלת הטווח.^[1]

פאתח 313 נחשב לטיל מדויק מאוד. מערכת הניווט שלו שודרגה והיא משלבת מערכת ניווט אינרציאלית (INS) מתקדמת יחד עם ניווט לווייני והנחיית שלב סופי (Terminal guidance), מה שמאפשר לו רדיוס פגיעה עם סטייה של מטרים בודדים מהמטרה.

פעילות מבצעית

טבילת האש המבצעית המרכזית של הטיל התרחשה ב-8 בינואר 2020, אז שיגרה איראן ממשמרות המהפכה קבוצה של טילי פאתח 313 (יחד עם טילי קיאם) משטחה לעבר בסיס עין אל-אסד שבעיראק, שאכלס כוחות של צבא ארצות הברית. התקיפה (שכונתה באיראן "מבצע השהיד סולימאני") בוצעה כנקמה על חיסולו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני. הפגיעות המדויקות במבני הבסיס הדגימו את רמת הדיוק ושיפורי ההנחיה של הטיל לעומת הדורות הקודמים.^[2]