פונטה דל אסטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פונטה דל אסטה
Punta del Este
פונטה דל אסטה, צד שפך הנהר (פלאז'ה מאנסה). למעלה משמאל - האי גוריטי.
פונטה דל אסטה, צד שפך הנהר (פלאז'ה מאנסה). למעלה משמאל - האי גוריטי.
מדינה אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי
מחוז מלדונאדו
ראש העיר מרטין לוונטורה
תאריך ייסוד 1907
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 19,263 (2009)
קואורדינטות 34°58′16″S 54°57′07″W / 34.9711111111111°S 54.95194444444°W / -34.9711111111111; -54.95194444444
אזור זמן UTC -3
(למפת אורוגוואי רגילה)

פונטה דל אסטהספרדית: Punta del Este - "נקודת המזרח") היא עיר נופש הממוקמת על חצי אי במחוז מלדונאדו שבדרום אורוגוואי, ליד המפגש בין שפך הנהר ריאו דה לה פלאטה והאוקיינוס האטלנטי, ומכאן שמה – "הנקודה המזרחית (של שפך הנהר)". העיר היא אחד מאתרי הנופש היוקרתיים באמריקה הלטינית. אוכלוסייתה הקבועה, על פי מפקד אוכלוסין מ-2009, היא 19,263 נפש, אך בחודשי הקיץ – מתחילת דצמבר ועד סוף פברואר – גדלה אוכלוסייתה פי 10 ויותר.

היסטוריה

האירופי הראשון שהניח את כף רגלו על חצי האי היה הספרדי חואן דיאז די סוליס ב-1516. הוא קרא לחצי האי כף סנטה מריה. אולם רק באמצע המאה ה-18 הוקמו בו הבניינים הראשונים שאיכלסו חיל משמר ספרדי. הסימנים הראשונים לעיר המתהווה היו הקמתם של בתים ומפעלים ראשונים על ידי פרנסיסקו אגילאר, יזם שנבחר לראשות העיר מלדונאדו, שהאיץ את הבנייה על חצי האי והקים בו מוסדות ציבור. ב-1827 היה חצי האי לזירת קרבות במלחמת העצמאות של אורוגוואי, בין ברזיל לכוחות מקומיים. ב-1829 הציע אגילאר להקים עיר נפרדת על חצי האי, ולהקדיש אותה לכוחות שלחמו בו. עם זאת, חצי האי נשאר נטוש ברובו עד 1886, כאשר בעליו, שאבותיהם קנו אותו מידי המדינה ואגילאר, החליטו לחלק אותו לחלקות אדמה ולמכור אותן לציבור. ב-1889 הוקם על חצי האי המלון הראשון, ומבקרים ראשונים גילו את סגולותיו של המקום כאתר תיירות.

ב-1907 פוצלה פונטה דל אסטה ממלדונאדו והפכה לכפר עצמאי. ב-1957 קיבלה פונטה דל אסטה מעמד של עיר.

ב-1986 אירחה העיר את סבב השיחות של גאט"ט הידוע כ"סיבוב אורוגוואי", שבו סוכם על הקמת ארגון הסחר העולמי.

תחבורה

ליד פונטה דל אסטה שוכן נמל התעופה קרלוס קורבלו שנמצא ממערב לעיר. בחודשי הקיץ מגיעות אליו טיסות ישירות מבואנוס איירס, סאו פאולו, אסונסיון וסנטיאגו דה צ'ילה. ניתן להגיע אל העיר בדרך הים ממונטווידאו או באוטובוס מהערים הגדולות באורוגוואי.

חופים

פונטה דל אסטה מציעה למבקריה מגוון עשיר של חופים השונים זה מזה במשטר הרוחות, הגלים והחול. באופן גס מחולקת רצועת החוף לשניים: החוף המערבי, על שפך הנהר, ידוע בשם "פלאז'ה מאנסה" (Playa Mansa - "החוף הרוגע"), המוגן מרוחות על ידי חצי האי עצמו ועל ידי האי גוריטי; והחוף המזרחי, על האוקיינוס האטלנטי, "פלאז'ה בראווה" (Playa Brava - "החוף הפראי"), החשוף לרוחות האוקיינוס ולכן מזג האוויר בו סוער יותר.

אתרי העיר

  • "איש מגיח אל החיים" (Hombre emergiendo a la vida), הידוע בשמותיו העממיים "היד" (La mano) או "האצבעות" (Los dedos) הוא פסל חוצות הניצב על החול בפלאז'ה בראווה, שיצר הפסל האורוגוואי מריו אירסבאל ב-1982. הפסל, בצורת קצות חמש אצבעות המדמות יד אדם בוקעת מן החול, הפך לאחד מנקודות הציון המפורסמות בעיר, ואתר צילום פופולרי בקרב מבקריה.
  • המגדלור שבקצה חצי האי ונראה הן מצד הנהר והן מצד האוקיינוס, נבנה ב-1860 וגובהו 45 מטר.
  • האי גוריטי (Isla Gorriti) הוא אי השוכן בשפך הנהר ריאו דה לה פלאטה, כ-8 קילומטרים מפלאז'ה מאנסה. האי ידוע בזכות הנמל הטבעי שבו המאפשר עגינה נוחה של ספינות. חופי האי פתוחים למבקרים ולפעילות ענפה של ספורט ימי, אך הוא מוכרז גם כשמורת טבע ולכן אסורה השהייה בו בלילה.
  • אי אריות הים (Isla de Lobos - מילולית: "אי הזאבים", בפועל הכוונה היא ל-lobos marinos, אריות ים) הוא שמורת טבע על אי סלעי בלתי מיושב באוקיינוס האטלנטי, כ-8 קילומטר מפלאז'ה בראווה. האי מארח את מושבת אריות הים הגדולה ביותר בחצי הכדור המערבי. על האי ניצב מגדלור בגובה 59 מטר, שבו גרם מדרגות בן 240 מדרגות, לעיתים מזומנות מגיעים אריות הים גם לחופי פונטה דל אסטה ומשמשים אטרקציה מיוחדת לתיירים.
  • קאסאפואבלו (Casapueblo – "בית שהוא כפר") הוא ביתו המיוחד במינו של האמן קרלוס פאאס וילארו. הוא ממוקם בפונטה באז'נה (Punta Ballena – "נקודת הלוויתן"), כ-10 קילומטר ממערב לעיר. וילארו תכנן ובנה את הבית בעצמו והמשיך להרחיב אותו עד מותו ב-2014. קאסאפואבלו כולל גם מוזיאון ליצירתו של וילארו ובית מלון, והוא אחד מנקודות הציון המפורסמות באורוגוואי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פונטה דל אסטה בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0