פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה הוא קבוצה בלתי מאוגדת ובלתי תלויה בגוף מפלגתי של כ־140 חברי סגל קבוע בפקולטות למשפטים במוסדות אקדמיים בישראל, הפועלת בהתנדבות כדי להגיב לתוכניות הקואליציה לשינויים במערכת המשפט, מתוך תפיסה כי הצעות אלה מהוות סיכון לדמוקרטיה בישראל. הפורום צמח מתוך קבוצת שיח שהוקמה על ידי כמה מרצים למשפטים (ובהם פרופ' איתי בר-סימן-טוב ופרופ׳ אליאב ליבליך) בשנת 2019, בתגובה ליוזמות חקיקה של פסקת התגברות.[1] הפעילות המשותפת של חברי הפורום התרחבה והתמסדה חלקית נוכח הרפורמה המשפטית שהציגה הקואליציה בכנסת -25 בתחילת 2023.[2][3]

הפורום פועל תחת המעטפת של ארגון "בשער".[4]

הרכב הפורום

בפורום חברים כ־140 מרצות ומרצים למשפטים שהם חברי סגל קבוע בכל הפקולטות למשפטים בישראל, בהם מרבית המומחים והמרצים בישראל למשפט ציבורי. את הפורום הקימה ומובילה ד״ר רונית לוין־שנור מאוניברסיטת רייכמן.

חברי הפורום מונים מומחים במשפט חוקתי ומנהלי. אלו כוללים , בין היתר את פרופ' יניב רוזנאי ופרופ' אדם שנער (אוניברסיטת רייכמן), פרופ' מרגית כהן ופרופ' ברק מדינה (האוניברסיטה העברית), פרופ' מני מאוטנר, פרופ' ישי בלנק, פרופ' איל בנבנישתי, פרופ' דפנה הקר, פרופ' רונן אברהם, פרופ' אייל גרוס, וד"ר יופי תירוש (אוניברסיטת תל אביב), ד"ר מיטל פינטו (מכללת צפת והקריה האקדמית אונו), ד"ר אורי אהרונסון, פרופ' איתי בר-סימן-טוב וד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן (אוניברסיטת בר-אילן), ד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס, פרופ' צבי כהנא ופרופ' דנה פוגץ' (הקריה האקדמית אונו), פרופ' אמנון רייכמן וד"ר יאיר שגיא (אוניברסיטת חיפה), ד"ר נורית צימרמן (מכללת ספיר), ופרופ' גילה שטופלר (המרכז האקדמי למשפט ולעסקים).

לחברים בפורום יש ביקורת כלפי יוזמות החקיקה שהציעה הקואליציה מפני שלשיטתם עניינם מתקפה חסרת תקדים בחומרתה על עצמאות השפיטה, הייעוץ המשפטי, המשטרה, הצבא, והשידור הציבורי – כדי לפגוע באופן חמור בשלטון החוק ובאופייה הדמוקרטי של ישראל. מסמכים שמפרסם הפורום משקפים את העמדה הרווחת בקרב חבריו, גם אם אינם על דעת כולם.[5]

עמדות הפורום

רפורמת לוין

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רפורמת לוין

חברי הפורום רואים בשינויים המוצעים במערכת המשפט על ידי הממשלה ה-37 פגיעה קשה והרסנית בדמוקרטיה הישראלית: שליטה של הרוב הקואליציוני בבחירת שופטים לכל הערכאות השיפוטיות, דילול הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה ושריה והחלשה משמעותית של מנגנון הייעוץ המשפטי לממשלה כשומר סף, עלולים לדעת חברי הפורום לסלול את הדרך לשימוש בכוח שלטוני באופן פגום, שרירותי ומוטה, מבלי להתחשב כראוי בזכויות אדם או באינטרסים ציבוריים.

המרצים טוענים כי צעדים אלה יאפשרו לממשלה ולשריה לפעול בניגוד לחוק, ועשויים לעודד שחיתות שלטונית. שינויי החקיקה מקודמים בהליכים מואצים ופגומים החורגים באופן חסר תקדים ממסלולי חקיקה מקובלים, ומונעים דיון מקצועי וציבורי מעמיק בשינויים שעשויים להיות בלתי הפיכים. לדברי הפורום, אין בעולם אף מדינה דמוקרטית שמתקיים בה שילוב של כל ההסדרים המוצעים על ידי הקואליציה.[6] הפורום מדגיש כי את ערכם של שינויים מוצעים בשיטה יש לבחון לאור המכלול, שכן דמוקרטיה מושגת באמצעות מגוון אמצעים ומנגנונים.[7]

המנגנון לבחירת שופטים: הפורום מתנגד בתוקף לאפשרות של בחירת שופטים בקולות הקואליציה בלבד, בטענה שבית משפט שמכהנים בו שופטים שהממשלה ממנה בקולותיה בלבד יתקשה למלא את תפקידו במשטר הדמוקרטי כמנגנון בקרה על פעולות הרשות המבצעת. הפורום אף מתנגד לבחירת שופטים בקולות פוליטיקאים בלבד, מהטעם שגם חלופה זו צובעת את השופטים כמי שנועדו לשרת מטרות פוליטיות-מפלגתיות קונקרטיות. עמדת הפורום מסתמכת על עשרות מחקרים אמפיריים והשוואתיים שמצביעים על כך שככל ששיטת מינוי שופטים מערבת יותר שחקנים פוליטיים ופחות נציגים מקצועיים, כך מתגברת ההשפעה הפוליטית על פסקי הדין.[8][9] הפורום דחה את השינויים שהקואליציה ב־20 במרץ 2023 תחת הכותרת "תוכנית פשרה", באמרו שאין בשינויים פשרה או ריכוך של התוכנית המקורית, אלא הכשרה של מינויים פוליטיים מובהקים של שופטים ונשיא בית המשפט העליון מטעם הקואליציה, באופן שדי בו כדי לחסל את עצמאותו של בית המשפט.[10][11] הפורום אף טוען שההליך שבו הוצגה ההצעה עומד בניגוד לתקנון הכנסת.[12] נוכח המגעים במאי 2023 לגבי חברות נציג האופוזיציה הפרלמנטרית בוועדה, ואופן בחירתו של הנציג, טען הפורום שנציגות האופוזיציה היא חיונית לדמוקרטיה.[13]

הרכב מערכת בתי המשפט: הפורום מציין כי בעשורים האחרונים, תחת השיטה הקיימת, הוועדה לבחירת שופטים קידמה במפורש ובהצלחה מינוי שופטים מקבוצות שונות באוכלוסייה. הפורום תומך בהגברת הגיוון במערכת המשפט, אך טוען כי הצעת הקואליציה תוביל למינוי שופטים מזוהים אידאולוגית, בהתבסס על נאמנות פוליטית. לעומת זאת, הליך בחירת שופטים המחייב הסכמה רחבה, של הרשות השופטת, הממשלה והכנסת – או, לחלופין, של הקואליציה והאופוזיציה – יכול להגביר את הגיוון הדמוגרפי והאידאולוגי של השופטים.[14]

מעמד היועץ המשפטי לממשלה בגיבוש עמדה משפטית של הממשלה והשרים: הפורום טוען כי הצעת הקואליציה, לפיה עמדה משפטית שתינתן על-ידי היועץ המשפטי לממשלה או היועץ המשפטי המשרדי, לא תחייב את הדרג הפוליטי, ותאפשר לדרג הפוליטי לבצע מעשים לא חוקיים ללא כל ביקורת פנימית. לפי הטענה הדבר יחשוף את המשרד הממשלתי ללחץ של קבוצות אינטרס שהשפעתן לא תיחסם על ידי הגורמים המקצועיים וכך ייחלש אמון הציבור במערכת שכיום היא בלתי-מפלגתית ומקצועית. אובדן האמון ייגרם אף מעצם העובדה שבפועל הממשלה והשרים אינם כפופים למגבלות החוק. לפי הפורום עבודת משרדי הממשלה תיתקל בקשיים כששרים יורו להתעלם מחוות דעת משפטית, ועובדי המשרד ייחשפו לסיכונים משפטיים בעקבות התעלמותם מעמדת המערך המשפטי. ההצעה לא תשפר את המשילות אלא תקשה עליה, והמעורבות השיפוטית תהיה דווקא נחוצה יותר, שכן פעולה בניגוד לייעוץ המשפטי לא תוכל ליהנות מחזקת התקינות. לטענת הפורום השוואה עם מדינות שבהן הייעוץ המשפטי לכאורה אינו מחייב את הממשלה היא שגויה, משום שבמדינות אחרות יש בלמים על כוחו של הרוב ועל כוחה של הממשלה שלא קיימים בישראל, או שקיימים והקואליציה מבקשת לבטלם.[15]

לגישת הפורום, כל רפורמה אפשרית צריכה לעמוד בדרישות מינימום שמהן אין לסגת. דרישות אלו כוללות:[16]

  • מנגנונים למניעת שליטה ישירה או עקיפה של הקואליציה בבחירת שופטים ולמניעת תלות פוליטית של השופטים, וייצוג לנשים ולערבים בוועדה לבחירת שופטים.
  • צמצום הסמכות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד צריך להיות מותנה בקיומן של ערובות לכך שמבחינה מהותית חוקי יסוד יהיו כלליים וצופים פני עתיד, שיעסקו רק בסדרי משטר ובזכויות ויהיו מחויבים לעקרונות מגילת העצמאות, ושמבחינה צורנית יתקבלו בהסכמה רחבה.
  • השארת הסמכות לביקורת חוקתית בידי כל בתי המשפט, תוך הגבלת היכולת של ערכאות נמוכות לקבוע שחוק הוא בלתי חוקתי לעילות הקשורות בהליך שבו נעשתה הקביעה.
  • הגנה על זכויות אדם מפני פגיעה בלתי חוקתית.
  • ריסון פעילות הממשלה באמצעות עצמאות הייעוץ המשפטי, כפיפות הממשלה לעמדת היועץ המשפטי ביחס לדין, וביקורת שיפוטית על החלטות הרשות המבצעת.

ניתוח השוואתי של הסדרים חוקתיים במדינות שונות

הפורום הביע עמדה עקבית כנגד שאיבת השראה להסדרים שמקדמת הקואליציה מתוך מדינות אחרות,[17] כאשר זו נעשית בהתעלם מההקשר המלא של ההסדרים החוקתיים באותן המדינות. לדעתם מדובר ב-constitutional borrowing ובשקילות כוזבת, שכן המשווים מתמקדים בפרט אחד מתוך מכלול, מבלי להביא את הדברים בהקשרם. חלק מעמדות הפורום נסמכות על חוות דעת של מומחים מהמדינות הנסקרות, בהן בריטניה ושווייץ. הפורום מתמקד במיוחד בבחינה השוואתית של מנגנונים למינוי שופטים.[18]

הפורום מפריך את טענת הקואליציה לפיה בניו זילנד אין ביקורת שיפוטית על חוקים בהצביעו על סמכויות בתי המשפט שם לבטל חוקים. [19] כמו כן הוא מצביע על כך שבניגוד לנטען, אירלנד מאמצת מודל בחירת שופטים המנותק מכל זיקה פוליטית,[20] ומראה שבצרפת נבחרי ציבור אינם שולטים במינוי רוב השופטים.[21] הפורום מציינן גם כי בארצות הברית יש דווקא מגוון שיטות בחירה, ואף כאשר המינוי נעשה על ידי הנשיא, מעורבים בהליך גורמים אחרים המשמשים בלמים על כוחו של השלטון.[22]

הפורום טוען כי הצעדים המוצעים מנוגדים לחלוטין להמלצות של ועדת ונציה של מועצת אירופה, שישראל חברה בה, לפחות בשלושה היבטים: שיטות בחירת השופטים, הפרוצדורה לביצוע שינויים חוקתיים, וכיבוד עקרונות של שלטון החוק. לפי הטענה אם ההצעות יעברו, ישראל תעמוד לצד מדינות כגון פולין, הונגריה וטורקיה שלגביהן פורסמו בשנים האחרונות חוות דעת שליליות מאוד מטעם הוועדה.[23]

אמצעים וכלים לבניית שינויים חוקתיים[24]

מתווה בנושא הביקורת השיפוטית וסמכויות הכנסת והממשלה: לגישת הפורום, צמצום היקף הביקורת השיפוטית מצדיק את העצמתה של הכנסת (ולא של הממשלה כפי שמציעה הקואליציה), והכרעה בפרטי ההסדר צריכה להיעשות על ידי הכנסת ברוב גדול במיוחד, הכולל חברי אופוזיציה.[25][26]

  • יש לבחון מחדש כינון חוקה מלאה על יסוד חוקי היסוד הקיימים ובהתאם לרוח ההכרזה על הקמת המדינה במגילת העצמאות. עם זאת, המתווה מתייחס לפתרון זמני לשם מענה למשבר הנוכחי.
  • הוועדה לבחירת שופטים צריכה להבטיח ייצוג לבית המשפט, לממשלה, לכנסת ולציבור. יש להבטיח ייצוג לנשים ולציבור הערבי בוועדה.
  • מוצע לקבוע כי נשיא בית המשפט העליון ייבחר בשיטת הסניוריטי.
  • יש לחוקק חוק יסוד: החקיקה, הקובע מגבלות פרוצדורליות ומהותיות, ברוח עקרונות היסוד שבהכרזה על הקמת המדינה, על חקיקת ותיקון חוקי יסוד.
  • יש לעגן את סמכות בתי המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על חקיקה לאור חוקי היסוד.
  • יש לעגן את הזכות לשוויון בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולהקים ועדה לקידום חוק יסוד: זכויות במשפט וחוק יסוד: זכויות חברתיות.
  • יש לעגן בחוק יסוד זכויות קיבוציות לציבור הערבי.
  • יש לעגן בחוק יסוד את עצמאותם של היועמ"שים ואת המעמד המחייב של חוות דעתם.[27]

סמכות הכנסת לשנות חוקי יסוד: הפורום מצביע על כך שעל פי הדין כוחה של הכנסת מוגבל. אם תחרוג מגבולות סמכותה ותפעל לביטול עצמאות הרשות השופטת ולשלילת האפשרות לביקורת שיפוטית על חוקים המתקראים חוקי יסוד – לא יהיה תוקף לחקיקתה. שינוי כללי המשחק מחייב הסכמה לאומית רחבה, וכן שתוכנם של חוקי היסוד יעלה בקנה אחד עם עקרונות יסוד של השיטה הדמוקרטית. התיקונים המוצעים על ידי הקואליציה נהנים מתמיכת הרוב המזדמן בכנסת, אך חותרים תחת עקרונות היסוד של הדמוקרטיה ולא זוכים להסכמה ציבורית רחבה. לכן לכנסת כלל אין סמכות לחוקקם.[28]

התחולה בזמן של השינויים המשטריים: עמדת הפורום היא שההצעות לשינוי חוק יסוד: השפיטה מהוות שימוש לרעה בסמכות מכוננת עקב ניגוד העניינים המובהק שבו מצוי הרוב הקואליציוני. הצעות אלו משנות מרכיב בסיסי בכללי המשחק הדמוקרטי, הגבלת כוחו של הרוב. השינויים המוצעים פוגעים בליבת הערכים של מדינת ישראל. יש לכל הפחות לקבוע ששינויים כאלו ייכנסו לתוקף החל מהכנסת הבאה. השינויים שהקואליציה מקדמת מהווים מקרה מובהק של שימוש לרעה בסמכות מכוננת.[29]

עצירת החקיקה: הפורום טוען כי ללא עיגון משפטי של ההצהרה על השהיית החקיקה בנושא שינוי הוועדה לבחירת שופטים, כל הידברות נעשית תחת איום מתמיד של השלמת החקיקה. יש לעגן את ההשהייה בחקיקה, כך שלא ניתן יהיה לסגת ממנה באופן חד-צדדי ופתאומי. עיגון כאמור יגדיל את האמון בין הצדדים ואת הסיכוי להגיע לפשרה בהסכמה רחבה.[30]

טענות להשלכות אפשרויות של השינויים המשטריים המוצעים

נשים: הפורום טוען כי שמכלול הפעולות, ההתחייבויות ושינויי החקיקה מטעם הממשלה והקואליציה, מסיגים את זכויות הנשים בישראל בצורה החמורה ביותר מאז קום המדינה. הפורום מצביע על כך שפגיעות שחלקן כבר בהליכי חקיקה וחלקן מתוכננות, באמצעות הפליה והחרפה של הדרת הנשים מהמרחב הציבורי הקיימת כבר היום.[31]

ילדים: הפורום מדגיש שלרשות השופטת יש חשיבות מיוחדת בפרשנותם של חוקים ובהגנה על זכויותיהם של ילדים וילדות. לטענת הפורום עלולה להתקיים פגיעה לקטינים המשתייכם לקבוצות מיעוט, ובכלל זה ילדים חסרי מעמד. פגיעה במעמדו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו תוביל לפגיעה בזכויות קטינים. לפי הפורום ביטול עילת הסבירות תסכן במיוחד קטינים במצבי סיכון. פוליטיזציה של בחירת שופטים עלולה לפי הפורום לגרום למינויים לא מקצועיים לבתי המשפט לנוער ולענייני משפחה, שתי ערכאות מקצועיות ומתמחות. הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים עלולה לדעת הפורום לפגע בזכויות שיש כיום לקטינים במסגרת הליכי גירושין[32]

פלסטינים: לדברי הפורום, העברת האחריות והניהול של שטחי הגדה המערבית לידיים אזרחיות על פי הסכם חלוקת סמכויות בין שר הביטחון לשר הנוסף במשרד הביטחון מתאריך 23 בפברואר 2023היא הכפפה מפורשת ופומבית של ניהול השטח לשיקולים לאומיים וחברתיים של המדינה, דבר שלטענתם עומד בניגוד מוחלט למשפט הבינלאומי. לפי הפורום ההסכם הוא צעד גלוי ורשמי שמעניק תוקף לטענות שישראל משתמשת בפרקטיקה של אפרטהייד, אשר אסורה במשפט הבינלאומי.[33]

עובדים: הפורום טוען שהשינויים המוצעים יפגעו בדיני העבודה הקיבוציים (הזכות לחופש ההתאגדות ולניהול משא ומתן קיבוצי, יישוב סכסוכי עבודה והזכות לשביתה) ובדיני העבודה האישיים, לרבות זכויות חוקתיות בעבודה, וקרנות הפנסיה של העובדים. חברי הפורום טוענים כישינויי החקיקה יפגעו במיוחד בשכבות החלשות, ובאוכלוסיות פגיעות. לפי הפורום, התלות של שופטים בפוליטיקאים תפגע ביכולתם של בתי הדין לעבודה להתמודד עם סכסוכי עבודה, עם בקשות לצווי מניעה נגד שביתות, ועוד.[34]

מתדיינים ומתדיינות בבתי הדין הרבניים: הפורום טוען שכיוון שבתי הדין הרבניים סובלים מרבים מחוליי המשילות שהצעות הקואליציהי מבקשות לכאורה לתקן, הם היו צריכים להיות במוקד התוכנית לשיפור הליכי השפיטה בישראל. לפי הפורום כוונתה של הקואליציה דווקא להרחיב את סמכות השיפוט של בתי הדין הרבניים מעוררת ספק בכנות כוונותיהם של יוזמי המהלכים לתקן את חוליי המערכת המשפטית האזרחית.[35]

נאשמים וקורבנות: הפורום טוען כי ביטול עילת הסבירות והיעדר עיגון מפורש של הזכות לשוויון עשויים לחשוף אוכלוסיות חלשות כמו אסירים, חשודים, נפגעי עבירה ואחרים לפגיעות קשות ללא כל ריסון. דוגמאות לכך הן קביעת עבירות חדשות או החמרת ענישה באופן שפוגע במיוחד באוכלוסיות מוחלשות, וחקיקה שתאפשר שיטור ואכיפה פוגעניים וענישה דרקונית. אנשי הפורום מציינים כי בדמוקרטיות פופוליסטיות נעשה שימוש לרעה במשפט הפלילי, למשל הטלת מגבלות על ארגוני החברה האזרחית, הגבלת חופש הביטוי, ויצירת תשתית המעודדת שחיתות. [36]

מח״ש: הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה ("חוק מח"ש") עלולה לטענת הפורום להיות צעד ראשון בהתערבות של פוליטיקאים באכיפת הדין הפלילי במדינת ישראל. לפי הפורום, כל רכיב בהצעה בפני עצמו מביא לתוצאות הפוכות ממה שמוצג בדברי ההסבר כמטרתה של ההצעה. במקום להבטיח חקירות ותביעות בלתי מוטות, ההצעה מבטיחה מראש את הטיית פעולתה של מח"ש ומאפשרת השפעה פסולה על רשויות התביעה. מכלול רכיבי ההצעה מכרסם בעצמאות התביעה ומאפשר פוליטיזציה של מח"ש ופגיעה במאבק בשחיתות.[37]

אקדמיה: הפורום מעריך שהאיומים הקיימים על החופש האקדמי בישראל יתעצמו ככל שיאושרו השינויים המשטריים. ללא רשות שופטת עצמאית וחזקה יהיו אנשי אקדמיה חשופים לגחמות פוליטיות ושיקולים של מצוינות מחקרית ייסוגו בפני שיקולים פוליטיים. החירות של אנשי אקדמיה לחקור וללמד תיפגע, ועמה איכות המחקר וההוראה.[38]

התייחסות אקדמית לאופני פעולה אפשריים של שחקנים שונים

השירות הציבורי בעת משבר חוקתי: בעת משבר חוקתי, כלומר כששתי רשויות שלטון שונות טוענות כי בסמכותן לקבוע הסדרי יסוד במדינה ומשרתי ציבור אינם יודעים למי לציית, ההחלטה למי לציית נגזרת בראיית הפורום משני שיקולים: זיהוי הגורם המוסמך לקבוע מהו הדין, והחובה להעניק שירות שווה ומיטבי לאזרחי המדינה. נוכח מאפייני הפעולה של הממשלה בתחום החוקתי, הפורום סבור כי על משרתי ציבור להשמע להוראות היועצת המשפטית לממשלה ולבג"ץ במקרים בהם פסיקתו נוגעות לפעולותיהם, אך קביעה זו עשויה להשתנות ככל שישתנו התנאים הקיימים ובראשם עצמאות הייעוץ המשפטי ובג"ץ.[39][40]

שביתה: הפסקת עבודה שעילתה היא התנגדות למהלכים שמקדמת הממשלה בכובעה השלטוני ולא כמעסיקה, היא שביתה פוליטית שאינה מוכרת כ"שביתה" על פי הדין בישראל. עם זאת, במקרים מסוימים עשויה הפסקת עבודה במחאה נגד המהלכים שמקדמת הממשלה להיות מוכרת כשביתה ואף להעניק הגנות לשובתים, למשל אם היא מכוונת כנגד צעדים (במקרה זה שינויי החקיקה) המשליכים במישרין על תנאי העבודה ויחסי העבודה.[41]

עמדות לגבי מתווי הסכמה

לצד המתווה שהציג מטעמו,[25] הפורום מתח ביקורת על האופן שבו מתנהלות שיחות בבית הנשיא, נוכח העובדה שהן מתנהלות לדעת הפורום ללא שקיפות, ללא ייצוגיות ובחשאיות, באופן שלטענת הפורום מאיים על החקיקה והחוקה שיעצבו את הדמוקרטיה הישראלית.[26]

מתווה הנשיא

בסוף פברואר 2023 נפגשו נציגי הפורום באופן חד פעמי עם הנשיא הרצוג. בפגישה זו הם ביקשו כי בהידברות יקחו חלק נציגי החברה הערבית והציגו קווים אדומים לעיצוב התוכנית. בין היתר הדגישו כי יש למנוע שליטה של הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים, כי יש צורך בחקיקת חוק יסוד: החקיקה וכי יש הכרח לעגן את ההגנה על זכויות אדם.[42][43][44]העיתונאי יהודה יפרח טען שהפורום, בפועלו עם גורמי "שמאל" ו"שמאל קיצוני" נוספים, הציג בפני הנשיא "מכתב קיצוני", וכתוצאה מכך שהנשיא אימץ מתווה שהממשלה לא יכולה לקבל.[45]

מתווה פרידמן-אלבשן

הפורום הביע את עמדתם שמסמך פרידמן-אלבשן אינו פשרה, אלא בעיקרו זהה לתוכנית הקואליציה, ולכן לא פלא שגורמים בקואליציה הביעו תמיכה בו. לפיכך, לשיטתם אין מקום לאמץ מסמך זה כתשתית ל"פשרה״, בין כמכלול ובין רכיבים ספציפיים מתוכו.[46][47][48]

פעילות ציבורית

משה גורלי, הפרשן המשפטי של "כלכליסט", סבור שלפורום היה תפקיד חשוב בהנגשת הסכנות שבשינויים המשטריים, באמצעות סרטונים, הרצאות וחוות דעת.[49]

מסמכי עמדה: עיקר פעולת הפורום הוא בכתיבת ניירות עמדה, בהצגתם, בהנגשתם, ובקידומם בשיח הציבורי. עד אמצע מאי 2023 פרסם הפורום למעלה מ-45 ניירות עמדה. הפורום מפרסם תרגומים של תמציות ניירות העמדה בערבית,[50] אנגלית,[51] צרפתית,[52] ורוסית.[53] הפורום היה שותף עם ארגונים אחרים לפרסום "יוזמת העצמאות".[54][55] היוזמה כוללת שבעה עקרונות לתיקון וחיזוק מערכת המשפט, אשר בבסיסם הדרישה שכל שינוי יסודי בשיטת המשטר צריך להיעשות בהסכמה רחבה.[56]

פעילות בכנסת: חברי הפורום השתתפו בדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת שעסקו בשינויי המשטר המוצעים. מסמכי עמדה של הפורום שימשו כחומר רקע לדיונים וחברי הפורום התבטאו במהלך הדיונים.[57]

חוגי בית: חוגי הבית החלו ביוזמת ד"ר שלי אביב-ייני וד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס, ונערכים בעיקר על ידי ד"ר יאיר שגיא, ד"ר מיטל פינטו, ד"ר נורית צימרמן, ד"ר רועי פלד ופרופ' צבי כהנא, לצד מתנדבים נוספים שהם משפטנים בכירים. חברי הפורום קיימו מאות חוגי בית ברחבי הארץ.[58][59]

אירועים לקהל הרחב: הפורום עורך מדי פעם רבי-שיח בהשתתפות אקדמאים, חברי כנסת, ארגוני חברה אזרחית ומכוני מדיניות. בדיון בנושא "הליכים לכינון חוקה, מבט השוואתי ומקומי" בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה השתתפו, לצד חברי הפורום וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, חוקרים מאוניברסיטאות בארצות הברית.[60] בדיון בנושא "התהליך הראוי לכונן חוקה בישראל והמודל הרצוי להרכב הוועדה לבחירת שופטים" השתתפו, לצד חברי הפורום ואנשי אקדמיה אחרים, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר השופטת דורית ביניש, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי ומנכ"לים ונציגים של ארגוני חברה אזרחית, ועורכי דין מהמגזר הפרטי.[61] הפורום מקיים הרצאות "מרחיבות את המעגל" בשותפות עם "בונות אלטרנטיבה".[62]

קישורים חיצוניים

סיקור מסמכי הפורום בתקשורת

שונות

הערות שוליים

  1. ^ ביני אשכנזי, "אחרי עורכי הדין: הפרופסורים למשפטים מקימים "קואליציה למען שלטון החוק", דה מרקר 22 במאי 2019
  2. ^ ארי ליבסקר, "אנשים חשים שמה שקורה לא בסדר, אבל לא יודעים להסביר למה. זה תפקידנו", מוסף כלכליסט, 26 בינואר 2023.
  3. ^ נייר עמדה מס׳ 11 בנושא הפגיעה בזכויות נשים בעקבות השינויים המשטריים
  4. ^ בשער
  5. ^ מי אנחנו?, באתר פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה
  6. ^ תמצית עמדת הפורום בנושא המהפכה המשטרית המתוכננת על ידי ממשלת ישראל ה-37 - נייר עמדה #5, 10 באפריל 2023
  7. ^ "משפטנים על הסיכום המסתמן: דומה למצב הקיים, להיזהר מפגיעה בזכויות יסוד". הארץ. נבדק ב-2023-05-18.
  8. ^ קרן וינשל, מחקרים מוכיחים: פוליטיזציה במינוי שופטים מורידה את איכותם המקצועית, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2023
  9. ^ פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, מנגנונים למינוי שופטים – מבט השוואתי ואמפירי - נייר עמדה #33, באתר פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, ‏20 במרץ 2023
  10. ^ חן מענית ""זה לא ריכוך": משפטנים טוענים שגם ההצעה החדשה פוגעת בעצמאות מערכת המשפט", הארץ 20.3.2023
  11. ^ גל"צ, יניר קוזין וספי עובדיה, גל"צ, 20.3.2023,
  12. ^ אברהם בלוך, "חוות דעת של מומחי משפט: הצעת הפשרה של רוטמן צריכה לעבור מחדש בקריאה ראשונה", מעריב 20.3.2023
  13. ^ מתן וסרמן ואברהם בלוך, "מומחים למשפט: "נציג אופוזיציה בוועדה למינוי שופטים חיוני לדמוקרטיה" | פרסום ראשון", מעריב, 31.5.2023.
  14. ^ האם כל השופטים אשכנזים? בית המשפט העליון זו חונטה של שמאלנים? כל מה שרציתם לדעת על גיוון במערכת המשפט ולא העזתם לשאול נייר עמדה #14, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, 22 בפברואר 2023
  15. ^ נייר עמדה #01 גיבוש עמדה משפטית של הממשלה והשרים, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה
  16. ^ הקווים האדומים של הדמוקרטיה, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, עדכון 12 באפריל 2023
  17. ^ ניירות עמדה, באתר פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה
  18. ^ תגובת הפורום לתוכנית בעניין מינוי שופטים על-ידי הקואליציה שפורסמה ביום 20.3.2023 - נייר עמדה #32, 20 במרץ 2023.
  19. ^ נייר עמדה #12 ביקורת שיפוטית על חקיקת הפרלמנט בניו-זילנד, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה
  20. ^ נייר עמדה #27 רפורמת מינוי שופטים באירלנד – כמו בישראל אבל הפוך.
  21. ^ נייר עמדה #16 שיטת מינוי השופטים בצרפת, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, 23 בפברואר 2023.
  22. ^ מינוי שופטים בארצות הברית - נייר עמדה #38, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, 28 במרץ 2023
  23. ^ נייר עמדה #08 צעדי הממשלה ה-37 לשינוי המשטר לאור עמדות ועדת ונציה, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, 4 בפברואר 2023
  24. ^ איך כן בונים חוקה, באתר democracy
  25. ^ 25.0 25.1 ynet, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה - ד"ר רונית לוין שנור באולפן, 3 במאי 2023
  26. ^ 26.0 26.1 משה גורלי, "ביקורת מצד משפטנים: "ניסוח חוקה אינו יכול להתנהל כמו"מ פרלמנטרי כוחני", כלכליסט 3.5.2023.
  27. ^ נייר עמדה #23 הצעה למתווה בנושא הביקורת השיפוטית וסמכויות הכנסת והממשלה
  28. ^ נייר עמדה #09 סמכות הכנסת לשנות חוקי יסוד, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, 7 בפברואר 2023
  29. ^ נייר עמדה #10 מועד התחולה בזמן של השינויים המשטריים שעל הפרק, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, 12 בפברואר 2023
  30. ^ הפורום מסביר: איך עוצרים חקיקה נייר עמדה #40, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, 31 במרץ 2023
  31. ^ נייר עמדה #11 בנושא הפגיעה בזכויות נשים בעקבות השינויים המשטריים 19.2.2023.
  32. ^ השפעת השינויים המשטריים המוצעים על זכויות ילדים - נייר עמדה #39, 9.4.2023
  33. ^ נייר עמדה #24, משמעויות הסכם העברת המינהל האזרחי לידי השר במשרד הבטחון 5.3.2023
  34. ^ הפגיעה בזכויות העובדות והעובדים בעקבות השינויים המשטריים בישראל - נייר עמדה #41, 9.4.2023
  35. ^ נייר עמדה #29 בתי הדין הרבניים בעקבות השינויים המשטריים, 15.3.2023.
  36. ^ נייר עמדה #21 השלכות ההפיכה המשטרית על המשפט הפלילי ורשויות אכיפת החוק 2.3.2023
  37. ^ נייר עמדה #17 תגובה להצעה לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים) 23.2.2023
  38. ^ נייר עמדה #22 החופש האקדמי והאיומים עליו בעקבות ההפיכה המשטרית המוצעת (וכן מדריך מעשי למרצים) 3.3.2023
  39. ^ דוד אנוך, אבישי בן ששון-גורדיס, סנדי קדר ואדם שנער, "איך על משרתי ציבור לנהוג בעת משבר חוקתי", שיחה מקומית, 21.3.2023
  40. ^ פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, נייר עמדה #25 שירות ציבורי במשבר חוקתי – עקרונות ושיקולים 9.3.2023
  41. ^ השביתה בעתות הפיכה - נייר עמדה #36, 23.3.2023.
  42. ^ חן מענית ואור קשתי, "משפטנים: השיחות בבית הנשיא בניסיון להביא לפשרה מתנהלות ללא שקיפות", 23.2.2023.
  43. ^ ביני אשכנזי, "שיחות ההידברות עם רוטמן על המהפכה המשפטית נעצרו: "השלב החשאי מיצה את עצמו"", 26.2.23, וואלה,
  44. ^ עטרה גרמן, " האם הפשרה של הרצוג והארגונים המשפטיים תחייב את הממשלה? לא בטוח", 28.2.2023.
  45. ^ יהודה יפרח, "במקום להציל את החברה בישראל, הרצוג בחר להגן על עצמו" מקור ראשון 18.3.23.
  46. ^ תגובת פורום המרצים והמרצות למסמך ״פרידמן/אלבשן״
  47. ^ Chen Maanit Bar Peleg Mar 8, 2023 Architects of Israel's Judicial Overhaul Meet With Drafters of Alternative Outline, Mar 8, 2023
  48. ^ Jeremy Sharon, ‘A bad plan’: Think tank, legal scholars reject Friedmann overhaul compromise, 8.3.2023
  49. ^ משה גורלי, "פתאום קם אדם, נוטל דגל, מצייר שלט ונוסע לקפלן: סיכום ביניים למחאה", 16.4.2023.
  50. ^ عربي, democracy
  51. ^ English, democracy
  52. ^ français, democracy
  53. ^ русский, democracy
  54. ^ ברוך קרא, "יוזמת העצמאות": תוכנית הרפורמה של מתגדי המהפכה המשפטית" רשת 13, 26.2.2023,
  55. ^ גלעד מורג, 26.2.2023, ynet, https://www.ynet.co.il/news/article/byunf5ors
  56. ^ גלעד מורג, 26.2.2023, ynet, https://www.ynet.co.il/news/article/byunf5ors
  57. ^ למשל ד"ר אורי אהרונסון, 23.2.2023, https://www.youtube.com/watch?v=xjF-9Thuo3I]
  58. ^ דיאנה בחור ניר, ארי ליבסקר, רוני דורי, "המחאה ואני", מוסף כלכלית 2.3.2023
  59. ^ "איך נראה ערב של דיונים על ההפיכה בין ימנים לשמאלנים במאחז בדרום הר חברון?". הארץ. נבדק ב-2023-05-17.
  60. ^ "דיון: הליכים לכינון חוקה | מבט השוואתי ומקומי", 20.2.2023 פורום המרצים והמרצות למען הדמוקרטיה בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה,
  61. ^ 21.3.2023, פורום המרצים והמרצות למען הדמוקרטיה בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה, "דיון: התהליך הראוי לכונן חוקה בישראל והמודל הרצוי להרכב הוועדה לבחירת שופטים"
  62. ^ בונות אלטרנטיבה, באתר בונות אלטרנטיבה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פורום_המרצות_והמרצים_למשפטים_למען_הדמוקרטיה&oldid=2312322"