זכויות האדם בישראל
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
זכויות האדם בישראל מוסדרות בשני חוקי יסוד (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק) ובחוקים רבים נוספים. בישראל פועלים ארגונים אחדים העוסקים בקידום ההקפדה על זכויות האדם. חלק מארגונים עוסק בזכויות של כל תושבי ישראל, ואחרים מתמקדים בזכויות האדם של פלח מסוים באוכלוסייה, כגון זכויות הפלסטינים (אנ') או זכויות עובדים זרים. כלי מרכזי המשמש ארגונים אלה הוא עתירה לבג"ץ.
ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית רב-מפלגתית המוגדרת כמדינה יהודית במגילת העצמאות. עם זאת, היא גם ביתם של מיעוטים דתיים ואתניים, שחלקם מדווחים על אפליה. התנהגותה של ישראל בשטחים שבשליטתה נתונה לביקורת בינלאומית בידי ממשלות וארגוני זכויות אדם ברחבי העולם.
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
ערך מורחב – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הוא חוק יסוד שנועד להגן על זכויות האדם העיקריות במדינת ישראל. כפי שכותרתו מבהירה, החוק קובע את כבוד האדם ואת חירותו כערכי היסוד מהן נגזרות זכויות האדם המוגנות בחוק היסוד, שהתקבל כ"מגילת זכויות האדם" של המשפט הישראלי. אין בחוק היסוד סעיפים משוריינים, והכנסת יכולה לשנותו ברוב רגיל. החוק התקבל בשלהי ימי הכנסת השתים עשרה, ב-17 במרץ 1992.
הזכויות שעליהן מגן חוק היסוד מפורטות בסעיפים אחדים שלו:
- סעיף 2: אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
- סעיף 3: אין פוגעים בקנינו של אדם.
- סעיף 4: כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
- סעיף 5: אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.
- סעיף 6:
- (א) כל אדם חופשי לצאת מישראל.
- (ב) כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל.
- סעיף 7:
- (א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
- (ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
- (ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
- (ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.
יחד עם זאת, בולט היעדרן של מספר זכויות אדם מהותיות כגון הזכות לשוויון, חופש הביטוי, חופש הדת, חופש המחאה, חופש ההתארגנות ועוד. אמנם זכויות אלה ניתנות לתושבי ישראל מכוח עקרונות כלליים שהתקיימו עוד לפני חקיקת החוק, אך הן אינן מוגנות בחוק יסוד, ולכן לפחות באופן תאורטי ניתן לבטלן בהליך דמוקרטי. הגם שהותרתן של זכויות אלו מחוץ לחוק היסוד נעשתה במודע, יש משפטנים, ובראשם אהרן ברק, הרואים זכויות אלה כנגזרות מהזכות לכבוד, ולמרות שפסיקת בית-המשפט העליון בנושא אינה עקבית עדיין, חלק מהזכויות כגון שוויון וחופש ביטוי, הוכרו כנגזרות של כבוד במספר רב מאוד של פסקי דין החל משנת 1994 ועד היום.
ארגוני זכויות האדם בישראל
בישראל פועלים ארגונים אחדים העוסקים בקידום ההקפדה על זכויות האדם. חלק מארגונים עוסק בזכויות של כל תושבי ישראל, ואחרים מתמקדים בזכויות האדם של פלח מסוים באוכלוסייה, כגון זכויות הפלסטינים או זכויות עובדים זרים (שתי אוכלוסיות הדורשות תשומת לב מיוחדת, כיוון שחבריהן אינם אזרחי ישראל).
האגודה לזכויות האזרח בישראל, שנוסדה בשנת 1972 היא ארגון זכויות האדם הגדול והוותיק בישראל. האגודה עוסקת בכל קשת זכויות האדם, ופועלת להגנה על זכויות האדם בישראל במישורים אחדים:
- במישור החקיקתי, באמצעות ייזום וקידום הצעות חוק בנושאי זכויות האזרח, ופעולת לובי נגד הצעות חוק הפוגעות בזכויות אדם.
- במישור המשפטי, באמצעות התדיינויות בפני הערכאות השיפוטיות השונות, רובן עתירות לבג"ץ.
- במישור החינוכי ובמישור הציבורי, באמצעות הוצאה לאור של פרסומים עיוניים וחינוכיים, עריכת כנסים ואירועים, קיום השתלמויות וסדנאות במערכת החינוך והרווחה כמו גם בעריכת פעילות חינוכית מקיפה בקרב כוחות הביטחון (צבא, משטרה, שירות בתי הסוהר ומשמר הגבול).
- במישור הבינלאומי האגודה מופיעה ומגישה דו"חות לוועדות או"ם שונות העוסקות בזכויות אדם, משתתפת בכנסים בינלאומיים וחברה בפדרציה הבינלאומית של ארגוני זכויות האדם.
בעקבות האגודה, שהחלה דרכה כארגון היחיד בישראל לזכויות אדם, צמחו לאורך השנים ארגוני זכויות אדם לנושאים פרטניים (למשל: פלורליזם דתי, זכויות עובדים, הזכות לבריאות) או קבוצות אוכלוסייה מסוימות (למשל: ילדים, נשים, ערביי ישראל, עובדים זרים, אנשים עם מוגבלות, תושבי השטחים).
בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ)
- ערך מורחב – בית המשפט הגבוה לצדק
גורם מרכזי בשמירה על זכויות האדם בישראל הוא בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ). בג"ץ פועל כגוף המותח ביקורת שיפוטית על החלטות הרשות המבצעת, כחלק מכלי חיוני בשמירה על זכויות האדם וכגורם מאזן לכוחה של הרשות המבצעת. כבעל תפקיד זה, מעורר לעיתים בג"ץ זעם רב בחוגים פוליטיים, המבקשים להגבילו. במיוחד מוטרדים רבים מהמגבלות שמטיל בג"ץ, שדלתותיו פתוחות גם בפני עותרים פלסטינים, על פעולתה של מערכת הביטחון. ביטוי קיצוני לכך בא בדבריו של ראש הממשלה, יצחק רבין, שהביע תקווה שהרשות הפלסטינית תילחם בטרור "בלי בג"ץ ובלי בצלם".
דוגמאות לפסקי דין של בג"ץ: בג"ץ הוא כלי רב עוצמה לעיצוב צביונה של המדינה, כמדינה שאזרחיה מוגנים מפני שרירות לב שלטונית. רבות מהחלטותיו של בג"ץ השפיעו במידה רבה על צביונה של המדינה. דוגמאות להחלטות כאלה:
- בג"ץ קול העם: פסק דין ראשון שבו נבחנו בישראל גבולותיו של חופש הביטוי כשהוא מתנגש עם ביטחון המדינה ושלום הציבור.
- בג"ץ 287/69 מירון נגד שר העבודה - שבעקבותיו התאפשרו שידורי טלוויזיה בשבת.
- בג"ץ 721/94 אל-על נגד יונתן דנילוביץ': בו נפסק שמעסיקים אינם רשאים להפלות, במתן הטבות לעובדיהם, באנשים עם נטיות לא צנועות.
- בג"ץ 4541/94 אליס מילר נגד שר הביטחון: ביטל את האפליה האסורה של נשים בקבלה לקורסים צבאיים, ובפרט לקורס טיס.
- בג"ץ שגיא צמח: ביטול הסעיף בחוק השיפוט הצבאי שאפשר מעצר חייל לארבעה ימים ללא דיון בפני שופט;
- בג"ץ קעדאן: איסור הפלית ערבים בקניית קרקע ציבורית ביישוב קהילתי;
- בג"ץ קו לעובד נגד ממשלת ישראל: ביטול הסדר הכבילה של עובדים זרים בישראל;
- בג"ץ הפרטת בתי הסוהר: פסילת תיקון מס' 28 לפקודת בתי הסוהר, שאיפשר הקמה של בית סוהר בניהול פרטי.
לקריאה נוספת
- יאיר רונן, ישראל דורון, ורד סלונים-נבו (עורכים), הדרה חברתית וזכויות אדם בישראל, רמות, 2008
קישורים חיצוניים
- אתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
ההיסטוריה של זכויות האדם בישראל, הרצאה בסדרת ההרצאות "בכור המהפכה", 27 במרץ 2012- זכויות או לא להיות - מדריך לכל מורה בנושא זכויות אדם
- דפנה ברק-ארז, אייל גרוס, הזכויות החברתיות והמאבק על אזרחות חברתית בישראל: מעבר לזכות בכבוד
- רפעאת עזאם "פרשנות דיני המיסים: מס-אמת וזכויות האדם בפסיקת בית-המשפט העליון" משפט ועסקים כרך יח' (2014)
יצחק זמיר, תפקידו של בית המשפט העליון בהגנה על זכויות אדם, הרצאה באתר האוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל, אוקטובר 2017- חרות האדם בהשקפתו של מנחם בגין, הקדמה מאת נשיא בית המשפט לשעבר מאיר שמגר, (עורך דרור בר-יוסף), ירושלים, 2014
