פורטל:הציבור החרדי/הידעת/3

צוואת רבי יהודה החסיד היא הצוואה הנוהגה ביותר בתולדות עם ישראל. ההקפדה המרובה על הצוואה הביאה לאימרה ידועה שאילו היו עשרת הדברות כתובים בצוואה היו מקפידים עליהם יותר. חלק מההנהגות בצוואה נכללו אף בשולחן ערוך, ביניהם האזהרות לא לקבור שונאים זה לצד זה, לא להשאיר קבר פתוח, ליישר את אצבעותיו של המת, איסור שחיטת אווז בחודשים טבת ושבט, לא לבקש מאדם לשמש כסנדק בשתי בריתות באותה משפחה.

חלק מהאחרונים סבורים כי הצוואה לא תקפה, או כלל לא נכתבה על ידי רבי יהודה החסיד, כאשר אחד הראיות לדבריהם, היא העובדה שיש בצוואה דברים הסותרים את דברי חז"ל, לעומתם יש הסוברים שאין לתמוה על כך שחכם אוסר דבר שחכמים התירו לפניו, מאחר שיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה.

לעומת זאת, חלק מהפוסקים חששו לצוואה מאוד, ואף הזכירו אסונות רבים שאירעו לדעתם, בעקבות אי הקפדה על הצוואה. כך למשל, דחה רבי חיים אברהם גאטיניו את ההיתר של רבי יוסף פילוסוף לנתוץ תנור כדי לבנות שם בית תלמוד לבנו, והוסיף שלאחר ההיתר של רבי יוסף, בתוך 30 יום, נפטר בעל הבית שהסתמך על ההיתר. בעקבות כך, החיד"א פסק שיש להחמיר בקיום הצוואה. כמו כן, המהרש"ם מברז'אן העיד, שבהיותו רב בעיר יאזלובייץ, ראה אדם שנתץ מעט ממקום התנור לצורך הרחבת בית המדרש, ולאחר מכן נחלש ומת בעקבות חולי ושיתוק.