פורטל:הציבור החרדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    

pngpng

הציבור החרדי הוא כינוי למגזר היהודי-אורתודוכסי האדוק. שאנשיו מקפידים לשמור על אורח חיים תורני שמרני המותאם להוראות מסורת גדולי רבני ישראל. הם מקפידים על קיום מצוות התורה ככתבן ובדקדוקיהן על פי המסורת, ומופקדים על שאיפה לעיסוק מתמיד בלימוד התורה. בני הציבור החרדי מחונכים לברר את רצון השם בכל ענין, ולקיימו. הם ניכרים על פי רוב בהנהגתם המעודנת, בשמרנות מבחינת תרבותם ובפריטי לבוש שמרניים וצנועים.

מונח המילה "חרדי" הוא מפירושה התנ"כי של המילה חרדה המתפרשת כמסירות ודאגה. ומבוטאת בהקשרה להקפדה רבה על שמירת המצוות, קיום ההלכה ודבקות בתורה. לפי דעה רווחת, מקור הכינוי "חרדים" הוא מהפסוק "שִׁמְעוּ דְּבַר-ה', הַחֲרֵדִים אֶל-דְּבָרוֹ..." (ספר ישעיהו, פרק ס"ו, פסוק ה'). על אף שבמקורו משמש הביטוי כריבוי של "חרד", מקובל יותר הכינוי ליחיד "חרדי".

בבסיסה דמתה היהדות לאורח החיים החרדי הקפדני בלבד ועל פי רוב מי שפרש מאורח חיים זה התנתק מן היהדות לחלוטין. למרות זאת, בעקבות רוחות האמנציפציה והמודרניזציה שהחלו לנשב באירופה בשלהי המאה ה-18 ושבעקבותיהן נולדו תנועות ההשכלה והרפורמה שאיימו על הישרדותו של העם היהודי בכלל ועל האדוקים בפרט, נולד הצורך להגדיר ולייחד את האדוקים בתורת השם כממשיכי המסורת העתיקה, בעקבות כך במאה ה-19 החל לשמש הביטוי "חרדים", כמאפיין את היהודים והקהילות שהקפידו על אורח חיים לפי ההלכה

הריכוזים החרדיים העיקריים הם בארץ ישראל, בארצות הברית (בפרט באזור ניו יורק וניו ג'רזי), בבלגיה ובבריטניה.


בית הוראה של העדה החרדית ברחוב ישעיהו בירושלים.

העדה החרדית היא ארגון הכולל מספר קהילות חרדיות בישראל, המתייחדות בהתנגדותם לציונות ולשיתוף פעולה עם מדינת ישראל ומוסדותיה. מבחינה רעיונית, אנשי העדה החרדית מחשיבים עצמם כממשיכי דרכם של בני היישוב הישן בקיום אורח חיים מתבדל וסגור.

העדה החרדית מהווה מיעוט קטן מתוך כלל הציבור החרדי. יש קושי להעריך את גודלה בגלל העדר רישום פורמלי כלשהו, טשטוש הגבולות בינה לבית קבוצות אחרות בחברה החרדית ועזיבה של יחידים וקבוצות. לפי הערכות מספרם של אנשי העדה החרדית הוא בין 15,000 ל-40,000 נפש. היא מפורסמת גם בשל גוף הכשרות שלה, "בד"ץ העדה החרדית", שהוא מערכת הכשרות הפרטית הבולטת ביותר בישראל.

העדה החרדית בולטת בהפגנות שאנשיה עורכים, בפרט נגד חילולי שבת בירושלים ונגד חילול קברים ועוד.

בראשית ימיה הונהגה במנדט הבריטי חוקת הקהילות, שקבעה כי לכל עדה בארץ זכות לניהול עצמי. את היהודים ייצגה כנסת ישראל. כאשר הרבנות הראשית לארץ ישראל, בראשות הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הוכרה כסמכות הדתית עבור היהודים. בגוף זה היה רוב גדול לציונים והציבור החרדי נחלק כיצד יש להתייחס לכנסת ישראל. הרב יוסף חיים זוננפלד הוביל קו שתבע בידול מוחלט. בעקבות ניצחון הציונים בבחירות לוועד הלאומי פרשו ממנו אנשי אגודת ישראל שקיבלו הכרה כקבוצה נפרדת. בשנת 1936 התאחדו בתי הדין של הפרושים ושל החסידים והוקם ארגון העדה החרדית, שתפס את מקומו של ועד העיר האשכנזי כארגון המיצג את החרדים הלא־ציונים בירושלים.

חילוקי הדעות החריפים בין אנשי אגודת ישראל ואנשי היישוב הישן החריפו, וקבוצת קנאים מהעדה החרדית בראשות הרב עמרם בלוי, אחיו של משה בלוי, הקימו בשנת 1935 קבוצה חדשה בתוך העדה החרדית בשם "חברת החיים", אשר בשנת 1938 שינתה את שמה לנטורי קרתא.


Work sign (Israel road sign).png

ערך נבחר לשיפור

בעיות לתיקון

  • חוסר סדר



Hebron yeshiva 1.jpg
סדר לימוד בישיבת חברון בירושלים, אחת מהישיבות החרדיות הבולטות.


Yad Sarah logo.png

יד שרה החלה את דרכה בתחילת שנות ה-70, כאשר מיכל ואורי לופוליאנסקי קנו מספר אינהלטורים במטרה להשאילם לחולים בשכונתם רוממה עילית (עזרת תורה) בירושלים. בעקבות יוזמתם החלו תושבי השכונה להביא להם מכשירים, עזרים רפואיים ופריטי ציוד טכנולוגיה מסייעת שונים שלהם לא נזקקו עוד. תוך זמן קצר התמלאה דירתם הקטנה בהליכונים, קביים, כיסאות גלגלים ואביזרים רבים נוספים.

בבעלות הגמ"ח הביתי היה ציוד רפואי שענה על צורכיהם של תושבי השכונה והשכונות שבסמוך לה. לופוליאנסקי ראה שהצורך בהשאלת ציוד רפואי היה גדול יותר והחליט להרחיב את מרכז ההשאלה. אביו של לופוליאנסקי, יעקב לופוליאנסקי, שמכר את חנות הנעליים שהייתה לו ויצא לגמלאות תרם את הכסף שקיבל עבור החנות להרחבת הגמ"ח. מבנה מתאים למרכז נמצא במקום שהיה פעם אכסניית בנימין של הכנסייה הרוסית ברחוב הנביאים, סמוך לבית החולים ביקור חולים, וכך התאפשר להרחיב את מאגר הציוד.


בציבור החרדי כיום משמש המונח "רב" כתואר כבוד למורי הוראה, ראשי ישיבות, דיינים ושאר נושאי משרה תורנית. מלבד זאת נהוג להוסיף תואר רב לכל חרדי נשוי.

על פי מאמר חז"ל - מלכתחילה הוא נועד לציין דרגה משנית בסולם דרגות הכבוד, אולם כיום משמעותו שונה והוא מציין מחד גיסא אדם שהוסמך לרבנות או שעוסק בתחום ההלכה, ומאידך גיסא הוא משמש ככינוי כבוד לאדם הפועל בתחומי היהדות, כהוראת תורה והפצת יהדות או אף עקב עשייה ציבורית גרידא. נהוג להוסיף את התחילית "רב" (ובכתב בקצרה ר' - קיצור זה נהגה ביידיש: רֶבּ) כדרך לכבד אדם דתי, גם כאשר אינו מוסמך כרב. בבתי כנסת בהם עדיין שומרים על מנהגי אירופה, נהוג להעלות כל אדם לתורה עם כינוי זה, ובבתי הכנסת הספרדיים בעיקר מצפון אפריקה נהוג להעלות כל אדם לתורה עם הכינוי רִיבִּי. בכינוי זה כונו כל היהודים השייכים לרבניים, (כבר לפני 700 שנה) בניגוד להולכים אחרי הקראים כפי שהסביר זאת הרשב"ץ בפירושו לפרקי אבות.

Decorative text divider 3.svg
בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
מנהיגי הציבור החרדירבנים מוכריםאדמו"ריםראשי ישיבותמשפיעים


ישיבה היא מסגרת ללימוד תורה על כל תחומיה. הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי. הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית ללימוד ולביאור ההלכה בשיטת "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" - הכרעת ההלכה מהלימוד: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במהלך הלימוד, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. כל הישיבות שהתקיימו עד לתחילת המאה ה-19 היו שונות מדגם הישיבה המקובל בימינו. דגם זה נוצר עם הקמת ראשונת הישיבות והחשובה שבהן, ישיבת וולוז'ין, על ידי רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון מווילנה. כיום בציבור החרדי הישיבה היא מסגרת המשך לתלמוד תורה והיא נהוגה בכל שכבות הציבור.

Decorative text divider 3.svg
בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
ישיבות ליטאיותישיבות חסידיותישיבות ספרדיות

===ישיבות ליטאיות===
היכל ישיבת בריסק
ישיבת אבן ישראל - מהרי"ל (ירושלים)ישיבת אדרת אליהו (ירושלים)ישיבת אופקים (אופקים)ישיבת אור אלחנן (ירושלים)ישיבת אור ישראל (פתח תקוה)ישיבת איתרי (ירושלים)ישיבת ארחות תורה (בני ברק)ישיבת באר יעקב (באר יעקב)ישיבת באר מרדכי (מודיעין עילית)ישיבת בית מאיר (בני ברק)ישיבת בית מדרש עליון (בני ברק)ישיבת בית מדרש גבוה (ירושלים)ישיבת בית מתתיהו (בני ברק)ישיבת בית שמואל (ירושלים)ישיבת בריסק (ירושלים)ישיבת ברכת יצחק (אור יהודה)ישיבת גאון יעקב (בני ברק)ישיבת גבעת שאול (ירושלים)ישיבת גרודנא (אשדוד)ישיבת גרודנא באר יעקב (באר יעקב)ישיבת דרך השם (ירושלים)ישיבת דרך חכמה (ירושלים)ישיבת היכל התורה (ירושלים)ישיבת היכל יצחק(ירושלים)ישיבת חברון החדשה (ירושלים)ישיבת חברון כנסת הגדולה(מודיעין עילית)ישיבת חברון כנסת ישראל (ירושלים)ישיבת יד אהרן (ירושלים)ישיבת כנסת חזקיהו (רכסים)ישיבת כנסת יחזקאל (אלעד)ישיבת כנסת יצחק (חדרה)ישיבת כנסת יצחק (מודיעין עילית)ישיבת כנסת ישראל - סלבודקה (בני ברק)ישיבת מאור התלמוד (רחובות)ישיבת מאירת שמועה (אשדוד) • ישיבת מיר-ברכפלד (מודיעין עילית)ישיבת מיר (ירושלים)ישיבת מעלות התורה (ירושלים)ישיבת נחלת בנימין (מודיעין עילית)ישיבת נחלת דוד (פתח תקוה)ישיבת נחלת הלויים (חיפה)ישיבת נחלת יאיר (מיצד)ישיבת נחלת שלמה (בני ברק)ישיבת נר זרח (מושב עוצם)ישיבת נתיב הדעת (ירושלים)ישיבת נתיבות חכמה (ירושלים)ישיבת עטרת ישראל (ירושלים)ישיבת עטרת שלמה (כפר הנוער שדה חמד)ישיבת פוניבז' (בני ברק)ישיבת פחד יצחק (ירושלים)ישיבת קהילות יעקב (מודיעין עילית)ישיבת קול תורה (ירושלים)ישיבת קמניץ (ירושלים)ישיבת קריית מלך (בני ברק)ישיבת ראדין (נתניה)ישיבת תפארת ישראל (ירושלים)ישיבת רבינו חיים עוזר (בני ברק)ישיבת רינה של תורה (כרמיאל)ישיבת רש"י (ירושלים, פתח תקווה, תפרח)ישיבת שכר שכיר - הנגב (נתיבות)ישיבת שערי יושר (ירושלים)ישיבת שערי שמועות (בית חלקיה)ישיבת תורה אור (ירושלים)ישיבת תורה בתפארתה (אלעד)ישיבת תורת זאב (ירושלים)ישיבת תושיה (תפרח)



א אידישע קאפ.jpg

נחמן גרשונוביץ הוא סופר וחוקר ישראלי חרדי.

גרשונוביץ פרסם מספר ספרים תחת שמות שונים כ"נחמנוביץ", "נח יהלום" ו"ג. תבור" בהוצאות שונות (הוצאת פנתר, הוצאת קולמוס ועוד). כמו כן הוא פרסם מאמרים ו"סדרות מתח" בעיקר ברשת האינטרנט, בעיתון שעה טובה ובירחון זמן. בנוסף פרסם מאמרים בנושאי מדע באתר הידען וסקירות תוכנה באתר ynet.


עולם ספרות החול החרדית בעידן המודרני החל את דרכו כבר באמצע המאה ה-18. בין חלוצי הספרות של תקופה זו ניתן למנות את הרב מאיר להמן, רב וסופר ספרות נוער מפורסם בשפה הגרמנית (כשלאחר מכן תורגמו ספריו אף ליידיש וללשון-הקודש).

הספרות החרדית נועדה למלא את הצורך הגובר בחברה החרדית ובנוער החרדי באפיקי בידור, מחשבה ותרבות חדשים, ועוזרת במניעת צריכת תוכן אחר אשר אינו מותאם לערכי החברה החרדית בפרט, וליהדות בכלל.

מכיוון שהסופר החרדי מוגבל באופן מובנה בתוכן כתיבתו ואינו יכול להתייחס בכתיבתו לנושאים מסוימים, כמו אלימות פיזית ומילולית, בוטות לשונית, ודעות העלולות לפגוע ברגשותיו של הקורא, כתיבתו מאופיינת באלמנטים רבים הנלקחים מהעולם היהודי והחרדי בלבד. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בספרים המתארים את חיי החברה החילונית והגויית.

Decorative text divider 3.svg

סופרים

מנחם מנדל משי זהבשמואל ארגמןחיים ולדרקובי לוימשה גוטמןשלום מאיר ולךמרדכי גרליץנחמן גרשונוביץיעקב ב. פרידמןאהרן סורסקייאיר וינשטוקגדי פולקנפתלי צבי גוטליבמנחם מנדל גרליץהרב ארז משה דורוןרבי אליהו כי טוביהודה אריה לייב לויןבנימין ליפקיןבצלאל לנדוירבי בנציון פיררנתן גלנטמאיר למברסקימרדכי חלמישנתן שטרנפלד (רבי מנדל)נחמן סלצרשמואל אורבךברוך לב

סופרות

חנה רגברוחמה שייןפרל בנישמנוחה בקרמןר. פרידמןחני וינרוטרותי קפלרדבורי רנדהניה שוורץנעמי צוובנרלאה פרידשרה קיסנרחנה וברמיה קינןחוה רוזנברגרותי טננולדאסתר טוקרחיה הרצברגדבורה רוזןליבי קלייןשירי כהןדבורה בנדיקטיעל רועירות רפפורטאסתר קוויןיוכבד לוונשטייןמנוחה פוקס

יצירות בולטות

מרגל להשכרה (סדרה)ממלכה במבחן (סדרה)ילדי שיילדים מספרים על עצמםצוואהמשפחת שיקופיצקיאלי וגולד קומיקסא אידישע קאפ22 נדריםמידע גורליהכל לאדון הכלכה עשו חכמינוקוראים לי צביקי גריןספריית מחניים


Chabad5.jpg

קירוב רחוקים והחזרה בתשובה של יהודים לא דתיים הם דבר מקובל בציבור החרדי בישראל. תנועת החזרה בתשובה החלה בשנות השמונים עם חזרתו בתשובה של אורי זוהר. ישנם ארגונים רבים בציבור החרדי המיועדים למטרה זו.

המצווה לקרב רחוקים נלמדת מהפסוק "ואהבת את ה' אלקיך" - הגמרא במסכת יומא דורשת על כך "שיהיה שם שמים מתאהב על ידך".

Decorative text divider 3.svg

ארגוני החזרה בתשובה

ערכיםהידברותלב לאחיםצוהרשופרוהשיבקשר יהודינפש יהודיאחינואור ישראלישלום לעםאל המעייןיד לאחיםתנועת יחדיושלוחי חב"דהננייהודים למען יהדותתולדות ישורון

ישיבות לחוזרים בתשובה

ישיבת אור שמחאש התורהישיבת אש קודשישיבת דבר ירושליםישיבת אור החייםישיבת התפוצותישיבת כף החייםמוסדות חוט של חסדישיבת נזר ישראלישיבת נתיבות עולםישיבת קריית מלאכיישיבת שובו בניםישיבת תפארת בחורים במכללה הרבנית של אמריקהישיבת תורת החיים

חוזרים בתשובה מוכרים

הרב אורי זוהרהרב עדין שטיינזלץיוסף וליסיצחק פנגרהרב ליאור גלזרקובי לויהלל צייטליןהרב אמנון יצחקהרב שלום ארוש


HCharedit.svg

רוב מוחלט של הציבור החרדי ומיעוט בקרב הציבור הדתי אינו סומך על פיקוח הכשרות הממלכתי של רוב הרבנויות המקומית, ואוכל רק מזון שניתנה לו כשרות מטעם גופים פרטיים מסוימים ("בד"צים") שכשרותם נחשבת מהודרת יותר.

במשך השנים הוקמו מספר גופים פרטיים המספקים פיקוח כשרותי הנחשב למחמיר יותר מההכשר שמספקת הרבנות. גוף כשרות מכונה על פי רוב במילת המותג בד"ץ, על שם גוף הכשרות הפרטי המוביל הבד"ץ של העדה החרדית.

Decorative text divider 3.svg


בד"צ העדה החרדיתOKבד"ץ בית יוסףבד"ץ יורה דעהבד"ץ מהדריןבד"ץ מחזיקי הדתבד"ץ שארית ישראלבד"צ אגודת ישראלהכשר הרב לנדאהרבנות הראשית לרוסיההתאחדות הרבניםהתאחדות קהילות החרדיםהתאחדות קהילות החרדים בארץ הקודשהתאחדות קהלות החרדיםועד הכשרות של העדה החרדיתועדת מהדרין תנובהחוג חת"ם סופרכשרות OUכשרות למהדרין (הרב אפרתי)משולש Kבד"ץ פעולת צדיקבד"ץ קהילות



החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית בעם ישראל שהתעוררה בשנות ה'ת"ק. מחוללה העיקרי של החסידות הוא הבעל שם טוב. תלמידו, המגיד ממזריטש, היה זה שהפיץ אותה לרחבי מזרח אירופה והפך אותה לתנועה גדולה. הגותה של החסידות, מתאפיינת בשאיפה ל"דבקות" בה', עבודת ה' בשמחה, אהבת ישראל והקישור אל הצדיק. בדורות המאוחרים יותר מתאפיינת החסידות גם בגיבוש חצרות חסידיות ספציפיות סביב שושלות של אדמו"רים. החסידים מאוגדים ב"חצרות" שבראש כל אחת מהן ניצב אדמו"ר, המקבל בדרך כלל את תוארו בירושה. במהלך הדורות נוצרו מאות חצרות עצמאיות, גדולות וקטנות, ולכל אחת מסורותיה ודגשיה. החסידים מחויבים להידבק באדמו"ר שבראש החצר שלהם ולציית לו. הוא נחשב לסמכות רוחנית שיש להיעזר בה כדי להתקרב לאל. ההשתייכות לחצר נשמרת בדרך כלל בתוך המשפחה במשך דורות, והחסיד נולד על פי רוב בחצר מסוימת וגדל על מורשתה.

Decorative text divider 3.svg


בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
שושלת מייסדי החסידותחסידויות במרחב הרוסי-ליטאיחסידויות מזרח גליציהחסידויות מערב גליציהחסידויות פוליןחסידויות רומניהחסידויות הונגריהחסידויות ארץ ישראלחסידויות ארצות הברית




מוזיקאים חרדים

מרדכי בן דוד-03.jpg

זמרים

אברהם פרידמרדכי בן דודיעקב שוואקיחיים ישראלמוטי שטיינמץמידד טסהאיציק אשלאהרן רזאלנפתלי קמפהיידל ורדיגראהרל'ה סמטמוטי וייסיוסף קרדונרקובי ברומראוהד מושקוביץיונתן שיינפלדמוטי גרינבויםמשה פלדקובי גרינבויםמנדי וייסארי הילמיכאל שטרייכררולי דיקמןליפא שמעלצרדודי קאלישאלי הרצליךשמחה פרידמןיונתן רזאללוי פולקוביץאלי מרקוסבני פרידמןזאנוויל ויינברגר

מלחינים ומעבדים

יוסי גריןמשה לאופראלי לאופריואלי דיקמןחיים בנטיובל סטופלפינקי ובראיצי וולדנרמשה גולדמןבן ציון שנקרמונה רוזנבלוםרובי בנטיוסף משה כהנאהרשי וינברגרפינחס ביכלר

יצירות בולטות

אוצרות יהודייםעתיק יומין

אמנים וציירים

גדי פולקדוד ביכמןמנחם תעיזידבורה בנדיקטבת שבע הבליןרות בייפוסהנריק הכטקופףיוני גרשטייןאבישי חןמוטי הלרבת שבע ראב"דאוריאל פלדאברהם זמורהמירי ויינרבשירי כהן

תרבות חרדית

קולנוע חרדיהאחים גרובייסברדק (הרכב קומי)


עיתונים וכלי תקשורת חרדיים, נועדו ליצור תחליף נקי ומסונן לציבור החרדי, הנמנע משימוש במדיה ומקריאת תוכן חילוני. התקשורת החרדית מתייחדת בשימוש בפשקווילים, כרוזים על גבי רכבים, קוי נייעס ועתונים חרדיים. בנוסף קיימים גם אתרי חדשות ורדיו חרדיים.

Decorative text divider 3.svg
Ultra Orthodox newspaprs in Jarusalem.jpg

עיתונים

משפחההדרךיום ליוםבקהילהיתד נאמןהמודיעהמבשרהפלסשחריתהמחנה החרדיקהלא קדישאכפר חב"דמרווה לצמאשעה טובהזרקור

רדיו

קול חיקול ברמהקול פלייקול חי מיוזיק

אתרי חדשות

כיכר השבתבחדרי חרדיםחדשות JDNהמחדשכל רגעחרדים10

קווי נייעס

חדשות הסקופיםקו ההגנה

עיתונאים חרדים בולטים

יעקב ריבליןאריה ארליךשלמה קוקאליעזר שולמןמתי טוכפלדיצחק רוטישראל יוסקוביץשמעון ברייטקופףיצחק נחשוניקובי אריאלייעקב אייכלרמשה ויסברגאבי בלוםאבי רבינאדוד דמןישראל גרובייסמשה גרילקיעקב ב. פרידמן

ראו גם

ועדת הרבנים לענייני תקשורתסלולרי כשרנזקי הטכנולוגיהאינטרנט מסונןאאוטנטימות המשיח פתרונות תקשורתהדרןזמן (מגזין)נטפרי


VaadHarabbanimLogo.svg

בציבור החרדי כיום, בולטת במיוחד פעילות החסד והצדקה ללא תמורה. בין על ידי עמותות מסודרות ובין באופן פרטי. התמיכה מתבטאת בגמ"ח להלוואת כספים, עזרה רפואית, תמיכה כספית בנזקקים, ביטחון תזונתי ועוד.

Decorative text divider 3.svg

חזקוחסדי נעמיקופת העיר בני ברקועד הרבנים לענייני צדקהעזרה למרפאמתנת חייםרפואה וישועהעזר מציוןרפואה ושמחהרפואה וישועהיד שרהיד אליעזרבוני עולםפרי חייםבית לחם יהודהאהל שרהמשען לחולהמגן לחולהA TIMEהגמ"ח המרכזימגן לחולהידידים - סיוע בדרכיםחסדי עמרםעלהשתיליםשלווהכולל שומרי החומות


מושב בית דין של רבי ניסים קרליץ

בית דין הוא המוסד השיפוטי היהודי, שבסמכותו לפסוק לפי ההלכה היהודית ולשפוט בין מתדיינים בדיני ממונות ואישות. בימי חז"ל שימש בית הדין כמוסד המנהלי הדתי העליון שדאג לכל הצרכים הדתיים והרוחניים בארץ, ותפקידו היה גם לאכוף את קיום ההלכות בחיי המעשה. כיום מהווים בתי הדין בעיקר מוסדות שיפוטיים, שבהם דנים דיני ממונות לפי ההלכה.

Decorative text divider 3.svg

בד"צ של העדה החרדיתבית דין מחזיקי הדתבית דין אגודת ישראלבית דין צדק בני ברקבית הדין דרכי תורה


טוען את הלשוניות...

ירושלים

חיים אפשטייןיוסי דייטשאליעזר ראוכברגרישראל קלרמןמשה גוראאלחנן גרוסבויםדוד זוהרחיים כהן (פוליטיקאי)צביקה כהןאברהם בצלאלשמואל מרציאנו

בני ברק

חנוך זייברטישראל משה פרידמןמיכאל קקוןפרץ אברמוביץאליהו דדוןגדליהו בן שמעוןמנחם שפיראיעקב וירז'בינסקיפרץ אברמוביץ

ביתר עילית

מנחם זיידהיהודה עוביידייעקי הרשקופישראל פכטריוסף שטרית

אלעד

ברק צבריאבי דיין (פוליטיקאי)אבי שטרןחיים מאיר כץמשה ברדוגושמואל גרוסברדפנחס גרוסאליהו קרעיאיסר שפירא

בית שמש

ישעיהו ארנרייךשמואל גרינברגמשה מונטגישראל סילברסטיןשמעון גולדברגאברהם נחמן פרנקליגאל חדד

מודיעין עילית

טוביה פריינדשמואל אלישיב (פוליטיקאי)נחום גיטלרמשה מוטרפרלאבינועם שיפמןאורי יפה

טבריה

אליהו זגדוןדוד אוחנה

אשדוד

יעקב טסלריהושע טננהויז

צפת

אליעזר לזרנחמן גלבך

כרמיאל

פנחס סירוקה

נתניה

משה לחוברקובי לוי

תל אביב

אליהו ברוכינתן אלנתן

חיפה

מיכי אלפר

רחובות

פנחס הומינראבנר אקועשלמה מונטג

הרצליה

אלעד צדיקוב

יהדות התורה (ג')

ישראל אייכלריעקב אשראליהו ברוכימשה גפנישמואל הלפרטאברהם ורדיגראליהו חסידיעקב טסלראברהם לייזרזוןיעקב ליצמןמנחם אליעזר מוזסאורי מקלביהושע פולקיצחק פינדרוסמאיר פרושמנחם פרושאברהם רביץאברהם יוסף שפיראיעקב כהן

ש"ס

יצחק כהן (חבר הכנסת)יאיר לויהרב משה מאיהאברהם מיכאלירחמים מלולמיכאל מלכיאלייעקב מרגימשולם נהריאליהו סויסהדני סיידההרב יוסף עזרןרפאל פנחסייאיר פרץפנחס צבריליאור אדרידוד אזולאיינון אזולאיאריאל אטיאסמשה ארבלהרב מזור בהיינהאוריאל בוסויואב בן צורשמעון בן-שלמהשלמה בניזרייצחק גאגולההרב אריה גמליאלנסים דהןשלמה דייןאריה דרעייצחק וקניןנסים זאבעופר חוגייוסי טייבדוד טלרבי יעקב יוסףאלי ישיאמנון כהן

אחר

הרב יצחק חיים פרץ

2
100%
#116611
#539AD6


P Bible.png P halacha2.png PShabat.png Jewish History P.png P Yeshiva.png P hasidut.svg


פורטל התנ"ך פורטל הלכה שבת ומועדי ישראל פורטל תולדות עם ישראל פורטל עולם הישיבות פורטל תנועת החסידות


Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו למטה.



מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים