כישלון
כישלון הוא מצב שבו לא מומשה מטרה מסוימת, רצויה או מכוונת, שנקבעה לאדם או שהאדם קבע לעצמו. ניתן לראות בכישלון מצב מנוגד להצלחה.
קריטריונים לכישלון
הקריטריונים לכישלון תלויים למדי בהקשר שלו, ועשויים להיות יחסיים לצופה מסוים או למערכת אמונות ספציפית. מצב שנתפס ככישלון בעיני אדם מסוים עשוי להיחשב כהצלחה בעיני אדם אחר, במיוחד במצבי תחרות ישירה או במשחק סכום אפס. גם דרגת ההצלחה או חומרת הכישלון במצב מסוים יכולה להיתפס באופן שונה על ידי צופים או משתתפים שונים במשימה. קשה לקבוע בבירור האם מצב מסוים עמד בקריטריון של הצלחה או כישלון, בין השאר גם משום שקיימות הגדרות מעורפלות או שנויות במחלוקת של הקריטריונים עצמם. מציאת קריטריון יעיל וברור, או היוריסטיקה מתאימה, כדי לשפוט הצלחה או כישלון של מצב מסוים, עשויה להיות משימה קשה ומשמעותית בפני עצמה.
סוגי כישלון
כישלון יכול להיות אובייקטיבי או סובייקטיבי. ניתן לשנות מצבים של כישלון סובייקטיבי בעזרת שינוי תפיסתי או פסיכותרפיה. מצב של כישלון אובייקטיבי יכול להביא לתהליך של הסקת מסקנות. דוגמה לכישלון אובייקטיבי הוא קבלת הציון "נכשל" במבחן. דוגמה לכישלון סובייקטיבי הוא קבלת הציון "טוב" במבחן, על ידי תלמיד שציפה לקבל את הציון "מצוין".
כישלון נתפס באופן שונה בנקודות מבט שונות של מעריכים שונים. יש שמתעניינים רק בתוצאות התהליך של ביצוע המטלה, ולכן יחשיבו כ"כישלון התוצאה" כל ביצוע שלא הוביל לפתרון סופי של בעיה או שלא ענה על צורך שהיה דרוש. יש שמתעניינים יותר ב"כישלון התהליך", שעשוי לקרות גם במצבים בהם הייתה הצלחה בהשלמת המשימה ובתוצאתה, אך תהליך העבודה שהוביל אליה נתפס כלקוי ולא עמד בסטנדרטים המצופים.
סיבות לכישלון
גורמים פסיכולוגיים שנתפסים לעיתים כמשפיעים על כישלון בביצוע משימות בעבודה או בלימודים, עשויים להיות, בין השאר: ערך עצמי נמוך יחסית, פחד מפני הצלחה, נבואה המגשימה את עצמה, נבואה המזימה את עצמה ועוד. סיבות אחרות לכישלון הן למשל תכנון לקוי, חוסר בידע, עומס יתר, טעות או רשלנות בביצוע המטלה, אופטימיות יתרה או חוסר במשאבים.
פחד מפני הצלחה
פחד מפני הצלחה הוא מושג בפסיכולוגיה הקובע שאנשים חוששים משינוי, ונוטים לחיות במסגרות קבועות שהם יוצרים לעצמם.
לדוגמה; אנשים אינם משנים את הדרך הרגילה בה הם עוברים, את אותן פעולות הם עושים בשעות קבועות, אינם חורגים מהתנהגותם ואינם משנים מסגרות חברתיות[דרוש מקור]. לעיתים התנהגות כזאת נובעת מפחד המונע לבצע שינוי בדפוס הקבוע של החיים. אנשים רואים בהצלחה הגררות להתמודדות למה שנלווה אליה, כגון אחריות, דרישות עצמיות וציפיות החברה מהם, וכתוצאה מכך הם מעדיפים להישאר במצבם הנוכחי המוכר והמאוזן.
כמו כן, התופעה יכולה לנבוע משימור של דימוי עצמי, גבוה או נמוך.
- גבוה - ההצלחה מקבעת אדם למסגרת וסטטוס מסוים שאינו רוצה לאבד. (הוא מהנדס בכיר, אבל הוא בטח לא סופֵר מוכשר)
- נמוך - קיים חשש מקבלת טובות הנאה שנובעות ממעמד או תפיסה מסוימת (לא חושפים את כשרונם ויכולתם מחשש שיהפכו למוכרים ויהיו להם מעריצים רבים ).
התמודדות רגשית בעקבות כישלון
מצבים של כישלון יכולים להוביל לתחושות של תסכול, ייאוש, אכזבה וכעס. לא רק זאת אלא שעצם התפיסה של כישלון יכולה להוביל למצבים של חוסר אונים, גם כאשר לא התרחש כישלון בפועל. לדוגמה, נמצא שבהשוואה לתלמידים שהתמודדו עם שאלות קלות במבחן, תלמידים שהתמודדו עם שאלות קשות במיוחד נטו להרים ידיים מהר יותר, למרות שלא ידעו אם ענו תשובה נכונה או שגויה[1].
ישנם שני סוגים עיקריים של התמודדות עם כישלון: הפנמה והחצנה.
בתהליך של הפנמה, האדם נוטה לרוב לקחת על עצמו תוצאות של משימה, ובמקרה של כישלון - מאשים את עצמו. לעיתים קרובות תוצאותיו השליליות של תהליך הפנמה הן ביקורת עצמית נוקבת, מנטרה שלילית כגון "אני לעולם לא אצליח", ירידה בערך העצמי ובמוטיבציה, ובמקרים קיצוניים עלולה להיווצר תחושת דיכאון. טיפול באדם שנוטה להפנמה של כישלונות עשוי להיות קשה, בשל הדימוי העצמי הנמוך המוטבע היטב באדם וקשה לשינוי. מצד שני, בתהליך הפנמה ניתן להשלים עם התוצאות בצורה חיובית יותר, וליצור תהליך זהיר של הסקת מסקנות על העצמי ותפקודו, באופן שיתרום להצלחה להבא.
בתהליך של החצנה, האדם נוטה לחפש את הסיבות לכישלון המשימה בגורמים שאינם קשורים בו, ומאשים את הסביבה בכישלון. תוצאות שליליות אפשריות לכך הן חוסר מוכנות לקחת אחריות, מציאת שעיר לעזאזל, קנאה, אגרסיביות כלפי הסביבה, ולעיתים גם אלימות. טיפול באדם שנוטה להחצנה של כישלונות, עשוי להיות קשה, בשל הימנעות האדם מהתמודדות אישית. מצד שני, בתהליך החצנה נמנעת פגיעה בדימוי העצמי של האדם.
תוצאות מעשיות של כישלון
כישלון עלול להוביל להסקת מסקנות אישיות כלפי הנכשל, כגון פיטוריו או הדחתו. כישלון מסחרי של מוצר, המתבטא ברווחיות נמוכה שלו או אף בהפסד הנובע מייצורו, יוביל להפסקת ייצורו של מוצר זה. תחקור נסיבות הכישלון נועד להפקת לקחים, ועשוי לשמש גם כבסיס להסקת מסקנות.
עוצמת התגובה תלויה בעוצמת הכישלון. תלמיד שנכשל באחד ממקצועות הלימוד יקבל בדרך כלל הזדמנות למבחן נוסף, אך תלמיד שנכשל בחמישה ממקצועות הלימוד לרוב לא יורשה להמשיך בלימודיו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: כישלון |
- גרג סאטל, לא תמיד שווה להצליח: על ערכם האמתי של כשלונות, באתר "פורבס ישראל", 18 בנובמבר 2014
הערות שוליים
- ^ Firmin, M., Hwang, C., Copella, M., & Clark, S. (2004). LEARNED HELPLESSNESS: THE EFFECT OF FAILURE ON TEST-TAKING. Education, 124(4), 688-693.