פטר, דוכס אולדנבורג
 | |||||
| פטר, דוכס אולדנבורג | |||||
| לידה |
26 באוגוסט 1812 ירוסלבל, האימפריה הרוסית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
14 במאי 1881 (בגיל 68) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית | ||||
| שם מלא | פטר פרידריך גאורג, דוכס אולדנבורג | ||||
| בת זוג | תרזה, נסיכת נסאו-ויילבורג | ||||
| שושלת בית הולשטיין-גוטורפ | |||||
| |||||
פטר, דוכס אולדנבורג (בגרמנית: August von Oldenburg; 26 באוגוסט 1812 - 14 במאי 1881), היה סבו של ניקולאי ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, והוא אב קדמון של ניקולאי רומנוביץ' רומנוב, אחד מהטוענים לראשות שושלת המלוכה של בית רומנוב ולכתר הצאר הרוסי.
ביוגרפיה
פטר נולד ב-26 באוגוסט 1812 בירוסלבל, לגאורג, דוכס אולדנבורג וליקטרינה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, בתם של פאבל הראשון, קיסר רוסיה וסופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג. שישה חודשים לאחר לידתו מת אביו ממחלת הטיפוס, ופטר ואחיו עברו לחסותו של דודם אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה. האחים חיו ברוסיה עד שאמם התחתנה עם וילהלם הראשון, מלך וירטמברג בשנת 1816, ולאחר מכן עברו לווירטמברג והתחנכו בשטוטגרט. עם מותה של אמם, פחות משלוש שנים לאחר מכן, פטר ואחיו נשלחו לסבא שלהם פטר הראשון, הדוכס הגדול של אולדנבורג באולדנבורג, וקיבלו ממנו חינוך נרחב, כפי שנתן לבניו, וכן נשלחו בקביעות לטיולים מאלפים ברחבי גרמניה כדי להרחיב את החינוך שלהם.
במאי 1829 נפטר סבו, ואחרי מותו של אחיו אלכסנדר בנובמבר אותה שנה, קרא לו דודו ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה, ומינה אותו לקולונל במשמר החיים. פטר עלה במהירות בסולם הדרגות, ולאחר מכן מונה ללוטננט גנרל. לאחר ארבע שנות שירות הוא פרש לגמלאות, והיה פעיל בממשלת סנקט פטרבורג. בשנת 1834 הוא מונה לסנטור רוסי, ומאותו זמן החל להתפרסם כפילנתרופ גדול, שהקדיש את כוחותיו בעיקר לחינוך. הוא ייסד את בית הספר הקיסרי לתורת המשפט, שבו התחנכו השופטים והמנהלים העתידים של רוסיה, ובשנת 1844 הוא מונה לראש ארגון לקידום החינוך של נשים.
פיטר מאולדנבורג היה גם חוקר, ודיבר שמונה שפות. כנשיא כבוד של קרן הנאמנות צארינה מריה, הוא גם מילא תפקיד מוביל בפיקוח על פיתוח בתי חולים ברוסיה, שאחד מהם בסנקט פטרסבורג נקרא בית החולים של הנסיך פיוטר מאולדנבורג לילדים. בנוסף, הוא גם תרם תרומה משמעותית לתוכניות בניין בית הספר באולדנבורג, שהייתה מולדתו.
ב-23 באפריל 1837 התחתן פטר עם תרזה, נסיכת נסאו-ויילבורג, בתם של וילהלם, דוכס נסאו ולואיזה, נסיכת סקסוניה-הילדבורגהאוזן, ממנה נולדו לו 8 ילדים.
פטר היה מלחין מוכשר, והלחין כמה יצירות נחשבות, אשר חלקם אף בוצעו בקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג.
בשנת 1880 נערכה מסיבה חגיגית לכבודו, לרגל 50 שנות שירותו לטובת ממשלת רוסיה, בהשתתפות אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, ורוב המשפחה הקיסרית. פטר היה קשור מאוד לאחיינו הצאר אלכסנדר השני, ולאחר שנרצח הלה במרץ 1881 לקח זאת פטר באופן קשה, וכעבור חודשיים הוא מת בביתו ב-14 במאי.
משפחתו
ב-23 באפריל 1837 התחתן פטר עם תרזה, נסיכת נסאו-ויילבורג, בתם של וילהלם, דוכס נסאו ולואיזה, נסיכת סקסוניה-הילדבורגהאוזן, ממנה נולדו לו 8 ילדים:
- אלכסנדרה פטרובנה, דוכסית אולדנבורג (1838–1900), התחתנה עם ניקולאי ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
- ניקולאס פטרוביץ', דוכס אולדנבורג (1840–1886), התחתן עם מריה בולאצל
- ססיליה פטרובנה, דוכסית אולדנבורג (1842–1843)
- אלכסנדר פטרוביץ', דוכס אולדנבורג (1844–1932), התחתן עם אוגניה מקסימיליאנובנה, נסיכת לוכטנברג
- קתרינה פטרובנה, דוכסית אולדנבורג (1846–1866)
- גאורג פטרוביץ', דוכס אולדנבורג (1848–1871)
- קונסטנטין פטרוביץ', דוכס אולדנבורג (1850–1906), התחתן עם אגריפינה יאפרידזה, רוזנת פון צרנקאו
- תרזה פטרובנה, דוכסית אולדנבורג (1852–1883), התחתנה עם גאורג מקסימיליאנוביץ', דוכס לויכטנברג השישי
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
