פטר פרויקן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. לורנץ פטר אלפרד פרויקן (2 בפברואר 1886 - 2 בספטמבר 1957) היה מגלה ארצות דני, סופר, עיתונאי ואנתרופולוג. התפרסם בעיקר בשל תגליותיו באזור האוקיינוס הארקטי.

ביוגרפיה

פרויקן נולד במזרח דנמרק, בנם של אן פטרין פרדריק (1862–1945) ולורנץ בנזון פרויקן (1859–1927) שהיה איש עסקים. פרויקן החל בלימודי רפואה באוניברסיטת קופנהגן.

במהלך חייו הוא נישא שלוש פעמים. את אשתו הראשונה נשא בשנת 1911, היא הייתה אינואיטית ומתה מהשפעת הספרדית לאחר שילדה לו בן ובת. את אשתו השנייה נשא בשנת 1924 והתגרש ממנה בשנת 1944. אביה היה מראשי הבנק הלאומי של דנמרק. בשנת 1945 התחתן עם מעצבת אופנה יהודייה בשם דאגמר כהן.

נכדו של פרויקן, פטר איטינואר, היה האדם הראשון בעל שורשים משבט האינואיטים שכיהן בבית הנבחרים של קנדה. הוא כיהן בתפקיד זה בשנים 1979 עד 1984.

בין השנים 1926 עד 1940 היה בבעלותו אי קטן בקרבת פיורד נקסקוב. בתקופה זו הוא פרסם מספר ספרים ומאמרים, ואירח מבקרים באי. מאז שנות האלפיים האי אינו מיושב והוא משמש כשמורת טבע לחיות בר.

קריירה

בשנת 1906 יצא למשלחת המחקר הראשונה שלו בגרינלנד. בין השנים 1910 עד 1924 לקח חלק במשלחות נוספות, והתלווה לרוב לחוקר הארצות קנוד רסמוסן. יחד עימו, חצה את מדף הקרח של גרינלנד. כמו כן, חיי במשך מספר שנים בקאנאק לצד אינואיטים. בשנת 1935 ביקר בדרום אפריקה ועד שנת 1940 ביקר גם בסיביר.

בשנת 1910, ייסד תחנת מסחר ימית בגרינלנד יחד עם רסמוסן. מקום זה הפך לנקודת מעבר של מגלי ארצות ומשלחות שחקרו את גרינלנד ואת הקוטב הצפוני בשנים 1912 עד 1933. תחנה זו נקראה בהמשך טול וחיל האוויר האמריקאי הקים שם בסיס קבע.

משלחת "טול" הראשונה יצאה לדרך בשנת 1912 (השתתפו בה רסמוסן ופרויקן), המשלחת באה לבדוק את טענתו של רוברט פירי שגרינלנד אינה אי רציף אלא שני איים שמחולקים בצפון על ידי תעלה. חברי המשלחת הוכיחו שהטענה שגויה כאשר עברו מרחק של 1,000 קילומטרים רצופים בצפון גרינלנד וכמעט מצאו את מותם. קלמנטס מרקהם, נשיא החברה הגאוגרפית המלכותית, כינה את המשלחת בתור "המסע הטוב ביותר שבוצע על ידי מזחלות כלבים". פרויקן כתב על מסעו עם המשלחת במספר מאמרים וספרים. הוא הודה שהייתה משלחת שהתבססה על מזחלות כלבים שערכה מסע ארוך ומוצלח יותר בגרינלנד. במהלך המסע פרויקן נקבר תחת מפולת שלג. הוא השתמש בצואתו כדי ליצור דקר קרח ובמו ידיו חילץ את עצמו מהשלג.[1] עם חזרתם לדנמרק רסמוסן ופרויקן הרצו על מסעם ועל תרבות האינואיטים.

אשתו הראשונה של פרויקן, מקופלוק, ששינתה את שמה לנוורנה, הצטרפה אליו למשלחות חקר נוספות. עם מותה, פרויקן רצה לקבור אותה בכנסייה בקרבת גרינלנד. אנשי הכנסייה סירבו לקבורה מאחר שאשתו לא הוטבלה לנצרות והוא נאלץ לקבור אותה לבדו. בסרט שרסמוסן הפיק בשנת 1933 וצולם בגרינלנד, הדמות הראשית נקראה נוורנה לזכרה. פרויקן ביקר בצורה חריפה את הכנסייה הנוצרית ששלחה מיסיונרים לאינואיטים כדי להמיר את דתם מבלי להכיר או להבין את תרבותם ואת מנהגיהם.

כאשר פרויקן חזר לדנמרק בשנות העשרים הוא הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ותמך בה בכתיבת מאמרים בעיתון ארצי. בשנת 1932 הוא חזר לגרינלנד. משלחת מחקר זו מומנה על ידי חברת הסרטים מטרו גולדווין מאייר.

בשנים אלה הוא החל לייעץ לחברות סרטים בתור תסריטאי לסרטים שעסקו במשלחות מחקר באזור הארקטי, למשל עבור הסרט "אסקימו" של MGM. בשנת 1956 הוא זכה בגרסה ישנה של שעשועון ידע בארצות הברית בה הפרס הראשון עמד על 64,00 דולרים. השאלה האחרונה הייתה תחת קטגוריה של "שבעת ימי העולם".

לזכרו של פרויקן הוקמה אנדרטה בדנמרק בדמות אסקימו במקום ממנו עזב את המדינה לגרינלנד בשנת 1906. האנדרטה קרובה לפסל בת הים הקטנה וממוקם בקופנהגן.

במהלך מלחמת העולם השנייה, פרויקן היה חלק מהמחתרת הדנית שהתנגדה לכיבוש הנאצי, וזאת על אף שאיבד רגל מכווית קור בשנת 1926.[2] בכל פעם שנתקל בביטוי של אנטישמיות הצהיר על עצמו כיהודי. הוא נלכד על ידי הנאצים ונידון למוות אך הצליח לחמוק ממאסר ונמלט לשוודיה. בשנת 1945 התחתן עם מעצבת אופנה יהודיה בשם דאגמר כהן-גייל.

מותו

פרויקן ואשתו חיו בניו יורק וכן היה להם בית נוסף בקונטיקט.

הוא מת ב-2 בספטמבר 1957 מהתקף לב בבסיס חיל האוויר באנקורג' אלסקה. גופתו נשרפה ואפרו פוזר בגרינלנד, בפיטופיק, הר קטן שפסגתו שטוחה ומזכירה שולחן.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פטר פרויקן בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0