פיזור הדעת
פִּזּוּר הַדַּעַת (או פיזור נפש) הוא מצב של חוסר קשב, מוסחות, שכחנות ובלבול, אשר יכול לבוא לידי ביטוי בתחושה הפנימית של האדם, או בהתנהגותו החיצונית[1] .
פיזור הדעת הוא ההפך מיישוב הדעת, אשר מתייחס למצב של יציבות נפשית או רגשית המאפשרת לשמור על איזון או ראייה צלולה של רגעי ההווה, במיוחד במצבים קשים.
פיזור דעת בתרבות ובאמנות
נפילות קשב קצרות המאפיינות את פיזור הדעת הן חלק מחיי היום יום האנושיים[2]. בהתאם לכך פיזור הדעת מקבל ביטוי בתרבות, באמנות וביצירה. בין היתר הוא יכול להיות מוצג באמצעות דמויות שפיזור הדעת הוא מאפיין דומיננטי ומזהה שלהן. כמו למשל דמות "הפרופסור המפוזר".
הפרופסור המפוזר מוצג בדרכים שונות במגוון יצירות.
תפקודי הקשב והזיכרון בשעת פיזור הדעת
נפילות קשב או כשלים בתשומת הלב (Lapses of attention), כמו גם כשלי הזיכרון, המאפיינים מצבים של פיזור דעת, הם התרחשויות שכיחות בחיי היום יום[3]. בהתאם לכך, אנשים השרויים במצב של פיזור דעת נוטים להראות "חורים" או פערים בזיכרון שמקשים עליהם לשחזר את האירועים האחרונים שהתרחשו סביבם. חלק מהקשר בין נפילות הקשב לכשלי הזיכרון, יכול להיות מוסבר על ידי שגיאות קוגניטיביות המיוחסות לכשלים בתשומת הלב[3][2].
מגוון ההשלכות האפשריות של פיזור הדעת
ההשלכות של פיזור הדעת יכולות להשתנות בעצמה ובתדירות שלהן.
עוצמת ההשלכות
לפיזור הדעת יכולות להיות השלכות ברמות חומרה שונות. במקרים רבים, פיזור הדעת יוצר חוסר נוחות או אי נעימות. כמו למשל: בזבוז זמן בניסיון איתור של חפץ המונח בשדה הראייה או שכחה של המוצרים הנדרשים בעת הקנייה במכולת. עם זאת, גם להפרעות מזעריות בתפקודי הקשב והזיכרון עלולות להיות השלכות הרסניות[3]. זאת משום שפיזור הדעת עלול לגרום גם לטעויות או לתאונות מסכנות חיים, כמו למשל - בזמן נהיגה, תפעול של מכונות גדולות, ביצוע של פרוצדורות רפואיות וכו.
תדירות ההשלכות
על פי רוב המונח "פיזור הדעת" אינו משמש כאבחנה פורמלית בעולם המקצועי, אלא לתיאור חוויה יום יומית בחיי האדם. עם זאת, גם כשלי קשב קטנים במהלך חיי היום יום עלולים לפגוע במצב הרוח של האדם ואף להוביל לבעיות רגשיות חמורות יותר[3]. לכן, פיזור הדעת נחשב ללקות כאשר הוא מתרחש בתדירות גבוהה מאד .[4]
גורמים
יהיה עיסוקו של האדם אשר יהיה - תמיד ישנם גירויים חיצוניים או אינטרסים אחרים המתחרים במשיכת תשומת ליבו. אם הם מצליחים למשוך את תשומת ליבו של האדם, אז הוא נהיה מפוזר וכל דבר שמפנה את שומת ליבו מהעניין שבו הוא עוסק נקרא גורם מפזר[5].
ברמה הקוגניטיבית, זיכרון העבודה מאחסן מידע המופנה לעיבוד[6] ומשמש לביצוע פעולות קוגניטיביות[7]. ניתן להתייחס לזיכרון העבודה כאל תהליך מנטלי פעיל, שבו גירויים או ייצוגים פנימיים מאוחסנים בצורה מקוונת נגישה וזמינה “on-line”, כדי למנוע דעיכה זמנית או פלישה של מסיחים או גירויים מתחרים הנמצאים מחוץ למוקד הקשב הנוכחי[8]. באופן זה, זיכרון העבודה מאפשר לאדם להחזיק מידע במודעות ולהשתמש בו כדי להנחות את אופן הפעולה שלו[9]. עם זאת, לזיכרון העבודה יש קיבולת מוגבלת והוא יכול להכין רק כמות קטנה של מידע ברגע נתון[10]. אצל מרבית בני האדם זיכרון העבודה יכול להכיל כשבע יחידות מידע, כאשר הקשב הוא אחד הגורמים המשפיעים בצורה משמעותית על קיבולת זו[7]. זהו למעשה צוואר הבקבוק של החשיבה האנושית. בעקבות זאת, חוטי מחשבה המונחים על ידי גורמים פנימיים וחיצוניים מתחרים ללא הרף על מקומם במרחב העבודה הגלובלי, אשר מייצג את החשיבה המודעת המתרחשת באמצעות זיכרון העבודה[11]. זו הסיבה לכך שנדידת מחשבות עלולה לפגוע בביצוע של משימה, באופן דומה לגירויים מסיחים מהסביבה החיצונית[12]. למעשה, פעולתם של גורמי פיזור פנימיים כמו פחד, כעס, שעמום, עייפות או מחשבות מעניינות שאין להן קשר אל העניין עצמו, חזקה יותר מאשר גורמי הפיזור החיצוניים שהשכיחים בחיי היום יום[5].
בנוסף, פיזור הדעת יכול גם להיות סימפטום של מצבים קליניים כמו דיכאון והפרעת קשב. למעשה, אחד מתסמיני הליבה של הפרעת קשב הוא ליקוי או הנמכה ביכולת הקשב והריכוז[13][14]. בהתאם לכך, פיזור הדעת אופייני לאנשים עם הפרעת קשב באופן כללי ובמיוחד לאנשים עם תת-הסוג הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות המאופיינת בעיקר בקשיי קשב. סוג זה מאופיין ברמה נמוכה יותר של תסמינים של היפראקטיביות ואימפולסיביות לצד עלייה בתסמינים הקשורים לירידה בתפקודי הקשב.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "absent-minded". Oxford dictionaries. נבדק ב-5 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 Cheyne, J. A., Carriere, J. S., & Smilek, D. (2006). Absent-mindedness: Lapses of conscious awareness and everyday cognitive failures. Consciousness and cognition, 15(3), 578-592.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Carriere, J. S., Cheyne, J. A., & Smilek, D. (2008). Everyday attention lapses and memory failures: The affective consequences of mindlessness. Consciousness and cognition, 17(3), 835-847.
- ^ Robertson, I. H. (2003). "The absent mind attention and error". The Psychologist. 16 (9): 476–479.
- ^ 5.0 5.1 רוברט ס. וודוורת (1965). פסיכולוגיה. תל-אביב: מסדה.
- ^ ישי-קרין, נופר (2007). הקשר בין זיכרון עבודה מילולי (ולא חזותי-מרחבי) לבין לקות בקריאה ולקות שפתית. מאתר פסיכולוגיה עברית.
- ^ 7.0 7.1 יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). Neuromodulation of attention. Neuron, 97(4), 769-785.
- ^ Johnston, C., Mash, E. J., Miller, N., & Ninowski, J. E. (2012). Parenting in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD). Clinical Psychology Review, 32, 215–228.
- ^ Eriksson, J., Vogel, E. K., Lansner, A., Bergström, F., & Nyberg, L. (2015). Neurocognitive architecture of working memory. Neuron, 88(1), 33-46.
- ^ Smallwood, J., Brown, K., Baird, B., & Schooler, J. W. (2012). Cooperation between the default mode network and the frontal–parietal network in the production of an internal train of thought. Brain research, 1428, 60-70.
- ^ Stawarczyk, D., Majerus, S., Maj, M., Van der Linden, M., & D'Argembeau, A. (2011). Mind-wandering: phenomenology and function as assessed with a novel experience sampling method. Acta psychologica, 136(3), 370-381.
- ^ אבישר, אלון (2010). מהו התפקוד הנוירו-פסיכולוגי הלקוי בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)?. מאתר פסיכולוגיה עברית
- ^ Abraham, A., Windmann, S., Siefen, R., Daum, I., & Güntürkün, O. (2006). Creative Thinking in Adolescents with Attention Deficit Hyperactivity Disorder (ADHD). Child Neuropsychology, 12(2), 111-123.
