קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית בקליפת המוח הקדם-מצחית
חלוקה לאזורים בקליפת המוח הקדם-מצחית. קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית מסומנת בצבע ירוק.

קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית או "הרוחבית-צִדית" (DLPFC או DL-PFC; בלועזית: הקורטקס הפרה-פרונטָלי הדורסו-לטראלי) היא חלק מקליפת המוח הקדם-מצחית.

תפקוד

קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית לא מקבלת מידע חושי ישיר, היא אינה מעורבת בחישובים רגשיים ואינה מאחסנת זיכרון לטווח ארוך[1]. לעומת זאת, היא מעורבת בתפקודים ניהוליים[1].

המערכות העצביות המפותחות של קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית משרתות את זיכרון העבודה, על ידי ייצוג מידע בהיעדר גירוי חושי[2]. היכולת ליצור ולשמר חוט מחשבה פנימי ללא תלות במציאות החיצונית, משחררת את האדם מהמגבלות של תגובה לאירועים סביבתיים מידיים בלבד[3]. תהליך זה מתרחש בין היתר גם בשעת נדידת המחשבות, אשר ממלאת תפקיד חשוב בציפייה לקראת הבאות ותכנון של פעולות עתידיות[4]. בנוסף, נדידת מחשבות יכולה גם לתרום ליצירתיות בפתרון בעיות, על ידי הגברת התועלת היצירתית של מרווחי האינקובציה[5]. בהתאם לכך, קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית מגבשת תוכניות ואסטרטגיות עבור התנהגות ההולמת מצב מסוים ומנחה את המעגלים המוטוריים להוציא על הפועל את תוצרי החישובים שלה[1].

לקליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית יש תפקיד בוויסות של תהליכי עכבה[6], היא מפעילה שליטה מעכבת על התנהגויות רגשיות וקוגניטיביות שהן לא הולמות או בלתי מסתגלות[1].

לקליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית יש תפקיד בקבלת החלטות הרגישות לסיכון[7]. בהתאם לכך, לא נראה שהיא מעורבת בנטייה לאימפולסיביות[6].

השפעות על קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית

יש קשר בצורת U הפוכה בין כמות המוליך העצבי דופמין לבין הפעילות העצבית של קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית[8].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Dietrich, A. (2004). Neurocognitive mechanisms underlying the experience of flow. Consciousness and Cognition, 13(4), 746-761.
  2. ^ Arnsten, A. F., Wang, M. J., & Paspalas, C. D. (2012). Neuromodulation of thought: flexibilities and vulnerabilities in prefrontal cortical network synapses. Neuron, 76(1), 223-239.‏
  3. ^ Smallwood, J., Brown, K., Baird, B., & Schooler, J. W. (2012). Cooperation between the default mode network and the frontal–parietal network in the production of an internal train of thought. Brain research, 1428, 60-70.
  4. ^ Stawarczyk, D., Majerus, S., Maj, M., Van der Linden, M., & D'Argembeau, A. (2011). Mind-wandering: phenomenology and function as assessed with a novel experience sampling method. Acta psychologica, 136(3), 370-381.
  5. ^ Schooler, J. W., Smallwood, J., Christoff, K., Handy, T. C., Reichle, E. D., & Sayette, M. A. (2011). Meta-awareness, perceptual decoupling and the wandering mind. Trends in cognitive sciences, 15(7), 319-326.
  6. ^ 6.0 6.1 Catharine A. Winstanley, Dawn M. Eagle, Trevor W. Robbins (2006). Behavioral models of impulsivity in relation to ADHD: Translation between clinical and preclinical studies. Clinical Psychology Review 26, 379–395
  7. ^ Madden, Gregory J. (Ed); Bickel, Warren K. (Ed), (2010). Impulsivity: The behavioral and neurological science of discounting. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 453 pp.
  8. ^ Bertolino, A., Di Giorgio, A., Blasi, G., Sambataro, F., Caforio, G., Sinibaldi, L., ... & Dallapiccola, B. (2008). Epistasis between dopamine regulating genes identifies a nonlinear response of the human hippocampus during memory tasks. Biological psychiatry, 64(3), 226-234.



הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0