פייבל כהנוב
 | |
| שרגא פייבל כהנוב, 1935 | |
| לידה | 1860 |
|---|---|
| פטירה | 23 בנובמבר 1952 (בגיל 92 בערך) |
שרגא פייבל כהנוב (ט"ו בשבט תר"ך, 1860 – 23 בנובמבר[1] 1952) היה מראשוני העלייה הראשונה לארץ ישראל, כיהן כמנהל חברת עזרת ישראל ומפעילי בני ברית.
ביוגרפיה
כהנוב נולד בחסלביץ שברוסיה, בנו של אברהם יעקב, סוחר מזון סיטונאי ותלמיד חכם, ונכדו של הרב משה נחמיה כהנוב (כהניו), שכיהן כרב בחסלביץ ומשנת תרכ"ד כראש ישיבת עץ חיים בירושלים. במלאת לו 15 הציע סבו, שהגיע לביקור, לקחת אותו לארץ ישראל כדי להימנע מגיוס לצבא הצבא. הוא עלה לארץ בשנת 1877 באונייה "הבחרים", והתיישב בירושלים. בהמשך הקים בית מרקחת בעיר. בשנת 1884 מכר את בית המרקחת וקיבל משרה בשכם כפקיד בסוכנות "חברת לאנדו-שמרלינג" בחברת "רג'י עותומן", חברה צרפתית בעלת זיכיון למכירת טבק, שניתן לה בתמורה למתן הלוואה לממשלה העות'מאנית. כהנוב קשר קשרי ידידות עם נכבדי שכם, ונטע בהר עיבל מטע צברים.[2] משכם עבר לחיפה, שם המשיך לנהל את סניף החברה בחיפה ובגליל.
בשנת 1887 עבר ליפו והתמנה למזכיר ומנהל של חברת עזרת ישראל, שהפעילה בית חולים ביפו, ולאחר מכן בנתה את שכונת נווה צדק.
כהנוב היה מפעילי בני ברית ומוסדות העדה האשכנזית. ב-3 באפריל 1900 מונה להנהגת העדה היהודית ביפו, על ידי מושל יפו והראשון לציון יעקב שאול אלישר בתפקידו כחכם באשי, לאחר שלא עלה בידי העדה לקיים בחירות.[3]
בשנת תרצ"א עבר מתל אביב לרחובות, ושם נפטר.
משפחתו
בגיל 19 נישא לשיינה ביילה לבית מארק בת ה-16, בתו של צבי זאב מארק, סוחר גדול באריגים, שעונים ותה בירושלים. לזוג נולדו שלושה ילדים: שושנה (רישקה), אשתו של יונתן מקוב מרחובות; אליהו כהנוב, מנהל בתי ספר של כי"ח בסוריה ובארץ ישראל;[4] ושמעון כהנוב.
בכ"ב בטבת תרנ"ח נפטרה אשתו של כהנוב בירושלים. לאחר מכן נישא בשנית, לפרל אוסוביצקי, בתו של הרב שמחה בונם אוסוביצקי ואחותם של פקידי הברון רוטשילד בוריס ויהושע אוסוביצקי. לזוג נולד בן, אברהם (אדי) כהנוב, שהתנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה והגיע לדרגת מייג'ור.
בנו אליהו נישא לחנה אברבום, אף היא מנהלת בתי ספר של כי"ח בסוריה ובארץ ישראל, נשיאת בנות ברית בירושלים וחברת הנהלת הסתדרות הציונים הכלליים.[5]
בתם הצעירה שפרה נישא לעיתונאי והסופר דניאל שר.
בנו שמעון נישא לחסידה זינגר, בתו של יעקב מרדכי זינגר,[6] שו"ב בראשון לציון, גיסתו של יעקב איכילוב[7] ודודתם של יוסף טוליפמן ושל שולמית אשת אליקום אוסטשינסקי.
לקריאה נוספת
- פייבל כהנוב, ירושלים המסחרית לפני חמישים שנה-מימים ראשונים, א (תרצ"ה}[8]
- פייבל כהנוב, התרחבות היישוב ביפו הקמת שכונת נוה צדק, 1888 - 1887, בתוך אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א' - פרק נ"ו.
- פייבל כהנוב, יפו וירושלים והתחבורה ביניהן, 1885- 1877, בתוך אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א' - פרק כ"ג, פרקי המאמר: הנסיעה בין יפו לירושלים, יפו בשנת תרל"ז, ישראל דב פרומקין, חברת "עזרת נדחים".
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "שרגא פייבל כהנוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 105
- פנחס בן צבי גראייבסקי, לחג היובל של מר פייביל כהנוב, דואר היום, 21 בינואר 1935
- יוסף יואל ריבלין, ר' פייביל כהנוב בן תשעים, הד-המזרח, 17 בפברואר 1950
הערות שוליים
- ^ בבית המשפט המחוזי תל־אביב–יפו, דבר, 2 בינואר 1953.
- ^ פ' כהנוב, "מן השמור בזכרוני", א' דרוינוב (עורך), מימים ראשונים, כרך ב 1935, עמ' 179 - באתר מט"ח
- ^ מתוך חנה רם, מחלוקת בקרב העדה היהודית ביפו, קתדרה 64, הוצאת יד יצחק בן צבי, אתר סנונית
- ^ דוד תדהר (עורך), "אליהו כהנוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3308.
- ^ דוד תדהר (עורך), "חנה כהנוב (אברבום)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3309.
- ^ דוד תדהר (עורך), "יעקב מרדכי זינגר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 598.
- ^ דוד תדהר (עורך), "יעקב איכילוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 732.
- ^ המקור מצוטט ב: ישראל ברטל, "ישוב ישן" ו"ישוב חדש" - הדימוי והמציאות. קתדרה 2, יד יצחק בן צבי, אתר סנונית
