פיליפ הארט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיליפ הארט
Philip Hart
Philip Hart (D-MI).jpg
לידה 10 בדצמבר 1912
ברין מור, פנסילבניה, ארצות הברית
פטירה 26 בדצמבר 1976 (בגיל 64)
וושינגטון הבירה, ארצות הברית
שם מלא פיליפ אלווישס הארט
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת ג'ורג'טאון
אוניברסיטת מישיגן
עיסוק משפטן, פוליטיקאי
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
סנאטור מטעם מדינת מישיגן
3 בינואר 195926 בדצמבר 1976
(18 שנים)
→ צ'ארלס פוטר
דונלד ריגל ←
פרסים והוקרה
Bronze Star Medal ribbon.svg כוכב הארד
Purple Heart ribbon.svg לב הארגמן

פיליפ אלוֹוישס הארטאנגלית: Philip Aloysius Hart‏; 10 בדצמבר 191226 בדצמבר 1976) היה פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי. הארט, איש המפלגה הדמוקרטית, כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת מישיגן משנת 1959 עד למותו כתוצאה ממחלת הסרטן בימיה האחרונים של שנת 1976. הוא נודע בכינוי "המצפון של הסנאט"[1].

ביוגרפיה

ראשית חייו

הארט, נכד לזוג אירים שהיגרו לארצות הברית, נולד בעיר ברין מור שבפנסילבניה לפיליפ אלוֹוישס ואן (לבית קלייד) הארט. אביו היה בנקאי שכיהן כנשיא חברת הנאמנות של ברין מור. את השכלתו הראשונית רכש באקדמיית וולדרון, ואחר כך למד תיכון הקתולי של מערב פילדלפיה. הארט למד באוניברסיטת ג'ורג'טאון שבוושינגטון הבירה, שם היה נשיא התאחדות הסטודנטים ודיבייטר עטור-פרסים.ב-1934 השלים בכבוד לימודי תואר ראשון בג'ורג'טאון, וב-1937 קיבל תואר שני במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מישיגן שבאן ארבור[2].

ביוני 1943 נישא הארט לג'יין "ג'ייני" בריגס, בתם של וולטר וג'יין קמרון בריגס. אביה נודע כנדבן וכבעלים של דטרויט טייגרס. ג'יין הייתה טייסת המסוקים הראשונה במדינת מישיגן. בהמשך, היא העפילה לתוכנית ה-13 של מרקורי בשנות ה-60 של המאה ה-20. הזוג נפגש באמצעות אחיה, שהיה השותף לחדר של הארט באוניברסיטת ג'ורג'טאון. הם חבקו ארבעה בנים וארבע בנות. בנו של הרט, פיליפ ג'וניור, נפטר בינקותו. הוא נקבר בחלקה משפחתית, ועשרות שנים אחר כך נטמן בקרבתו אביו.

קריירה מוקדמת

ב-1938 התקבל הארט ללשכת ערוכי הדין של מדינת מישיגן, ועבד כעורך דין במשד עורכי הדין "בומונט, סמית' & האריס" שבדטרויט. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא שירת בצבא ארצות הברית כלוטננט קולונל בדיוויזה הרביעית. הוא השתתף בפלישה לנורמנדי ונפצע בחוף יוטה, כאשר רסיסים מפגז ארטילרי מתפוצץ פגעו בחלק הפנימי של זרועו הימנית. לאחר המלחמה שב למישיגן והתאושש בבית החולים הצבאי פרסי ג'ונס שבעיר באטל קירק. במהלך השיקום שעבר בבית החולים הצבאי הכיר שני לוחמים נוספים שעתידים להיות חבריו — בוב דול ודניאל אינווי, שגם הם ישרתו בעתיד בסנאט האמריקאי. הוא עוטר בכוכב הארד, בהתקן ראש החץ (Arrowhead device), לב הארגמן ובצלב המלחמה של הצבא הצרפתי.

ב-1946 חזר הארט לדטרויט והצטרף כשותף ל"משרד עורכי הדין של מונגהאן, הארט & קרומר". הוא נעשהפעיל פולטי במפלגה הדמוקרטית, ובשנים 1949–1951 שימש כקצין ביחידה לאבטחת ניירות ערך של מישיגן. תפקידו כלל אישור הנפקות מניות של תאגידים במדינה, רישוי מתווכים ובוני נדל"ן וגביית מסי נדל"ן. ב-1951 מונה הארט למנהל המשרד לייצוב מחירים של המדינה, תפקיד אותו מילא במשך שנה. אחרי עבודתו במשרד זה עוטר הארט בידי איגוד העסקים הפדרלי בתואר "המנהל הפדרלי המצטיין של השנה" ב-1952.

ב-1952 מונה לתובע פדרלי עבור מחוז מזרח מישיגן. לאחר מכן שימש בשנים 1953–1954 כיועץ המשפטי של מושל מישיגן גרהרד מנן ויליאמס, שהיה חברו לכיתה בעת שהיה סטודנט למשפטים. ב-1954 חבר לוויליאמס כעמיתו למירוץ, ונבחר לסגן המושל ה-49 של מישיגן. היבחרו לכהונה שנייה ב-1956 הפכה אותו לסגן המושל הדמוקרטי הראשון שנבחר לשתי תקופות כהונה[3]. הוא סיים את תפקידו בראשית 1959.

בסנאט האמריקאי

הארט נבחר לסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת מישיגן בבחירות 1958, אחרי שבבחירות הכלליות גבר על הסנאטור המכהן מטעם המפלגה הרפובליקנית, צ'ארלס פוטר, עם 54% מקולות הבוחרים לעומת 46% שהשיג פוטר. בשנים 1964 ו-1970 הוא נבחר מחדש בניצחונות מוחצים (יריבתו משנת 1970 הייתה לנור רומני, רעייתו של ג'ורג' רומני ואמו של מיט רומני). חלק מהשמרנים במישיגן פעלו למען הפסדו של הארט בשל עמדותיו בנוגע לבקרה על כלי נשק ותמיכתו באינטגרציה גזעית בתחבורה ציבורית. ב-1975 היה הארט חבר בוועדת צ'רץ' בראשותו של הסאנטור פרנק צ'רץ' מאיידהו, לצד סנאטורים אחרים בהם הרפובליקנים ריצ'רד שוויקר, צ'ארלס מתיאס, בארי גולדווטר, הווארד בייקר וג'ון טאוור והדמוקרטים גארי הארט, רוברט מורגן, וולטר הדלסטון, וולטר מונדייל וצ'רץ'.

הארט נפטר בעודו מכהן בתפקידו. ביוני 1976 הוא הודיע על כוונתו שלא להתמודד בבחירות הבאות לתוקפת כהונה רביעית ואובחן כחולה במחלת הסרטן חודש ימים אחר כך. באותה שנה הוחלט במליאת הסנאט לקרוא על שמו את בניין המשרדים החדש של הסנאט, הקרוי כיום "בניין המשרדים של הסנאט ע"ש הארט". היה זה בניין המשרדים הראשון של הממשל הפדרלי של ארצות הברית שנקרא על שם אישיות בעודה בחיים. תוצאות ההצבעה היו 99 בעד ו-0 מתנגדים, כשהארט בחר להימנע. הארט נפטר ממלנומה ימים אחדים לאחר מכן, רגע לפני שכהונתו נגמרה ופרישתו מהפוליטיקה של ארצות הברית. דונלד ריגל נבחר להחליפו בתפקיד והוא נכנס לסנאט ארבעה ימים אחרי מותו של הארט.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Senator Philip A. Hart Dies at 64; Was Called ‘Conscience of Senate’, באתר הניו יורק טיימס, 27 בדצמבר 1976 (באנגלית)
  2. ^ על הסנאטור הארט, באתר אוניברסיטת סנטרל מישיגן (באנגלית)
  3. ^ ביוגרפיה, באתר Lake Superior State University Foundation (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0