פלוראנס ארטו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספורטאי ריקה. פלוראנס מוניק ארטו (בצרפתית: Florence Arthaud, 28 באוקטובר 1957, בולון-ביאנקור – 9 במרץ 2015) הייתה שייטת צרפתייה.
ביוגרפיה
פלוראנס ארטו נולדה בבולון-ביאנקור, מחוז רמות הסן כבתו של ז'אק ארטו, מנהל ההוצאה לאור ארטו. סבה היה מייסד ההוצאה לאור ואביה פיתח אותה.
בגיל 17 היא נפגעה בתאונת דרכים קשה ולקתה בשיתוק. הייתה מאושפזת למשך חצי שנה ושיקומה לקח שנתיים.
בשנת 1978 בגיל 21 היא השתתפה לראשונה בשיט במסלול "דרך הרום" מסן-מלו לפואנט-א-פיטר בגוואדלופ. יכולתה הפיזית הפתיעה והיא והגיעה ליעד במקום ה-11, מה שהביא לה את הכינוי "הארוסה הקטנה של האטלנטי".
בסוץ שנות ה-1980 ארטו שכנעה איש עסקים בתחום הנדל"ן בשם כריסטיאן גארל, לממן לה את בניית טרימרן, שכונה "פייר Iלה פרמייה" (פייר הראשון). על לכי שייט גדול זה השיגה פלוראנס ארטו בשנת 1990 שיא עולמי במהירות בחצייה לבד של צפון האוקיינוס האטלנטי במסלול "דרך הרום". השיא הקודם היה ארוך ביומיים. בדרך נשארה ברגע מסוים ללא הנווט האוטומטי וללא הרדיו שהתקלקלו. בנוסף התמודדה עם בעיות בריאות - איבדה דם בעקבות הפלה טבעית ולבשה צווארון בגלל בקע חולייתי בעמוד השדרה הצווארי. בשנת 1992 משבר בועת הנדל"ן פגע בספונסור שלה והספורטאית לא הצליחה להצטייד בטרימר גדול חדש, כפי שרצתה, לקראת שיט מסביב לעולם. נאלצה למשך 5 שנים להסתפק בחציות טרנסאטלנטיות על כלי שיט פחות חזקים ופחות מרשימים מ"פייר I". בשנת 2007 חצתה את האוקיינוס האטלנטי בתחרות Transat ע"ש ז'אק ואבר, על ספינת Class 40 בחברת לוק פופון, אך השניים הגיעו רק במקום ה-11. בשנת 1997 יחד עם ברונו פרון (Bruno Peyron) זכתה בשיט ב"טרנספסיפיק" (חציית האוקיינוס השקט) בשנת 2006 השתתפה בשיט נשים למען השלום במסלול "דרכה של אליסה" בין לבנון לתוניסיה דרך יוון, איטליה, צרפת, מונקו וספרד.ב-2014 השתתפה בשיט GrindStop במסגרת מחאה שאורגנה על ידי קבוצת Sea Shepherd נגד ציד לווייתנים באיי פרו
מקשר זוגי עם השייט המקצוען לואיק לנגואה נולדה לה ב-1994 בת, מארי.
מותה
ערך מורחב – התרסקות המסוקים בוויז'ה קסטלי
בשנת 2015 ארטו השתתפה בתוכנית הריאליטי Dropped של הערוץ הצרפתי TF1 שבה ספורטאים הוסעו על ידי מסוקים אל המדבר. בעת הצילומים ב-9 במרץ 2015 ארטו נהרגה בהתנגשות מסוקים בוויז'ה קסטלי בפרובינציה לה ריוחה בארגנטינה יחד עם עוד תשעה אנשים, ביניהם שניים מעמיתיה לתחרות.
פרסים ואותות הוקרה
- 1990 - נבחרה לאלופת האלופים הצרפתים של השנה על ידי עיתון הספורט "ל'אקיפ"
- 1978 - 1990 - פרס מוניק ברליו של אקדמיית הספורט הצרפתית - הייתה הספורטאית ביחידה, יחד עם מריאל גואטשל שזכתה פעמיים בפרס זה המוענק לספרטאיות המצטיינות של השנה
הנצחה
- 2016 -לרגל חגיגות הים של ברסט, שמה הוענק לסכר בנמל התענוגות מולן בלאן בעיר ברסט.
ספרים
- 2009 - Un vent de liberté (רוח של חופש) - ספר אוטוביוגרפיה (הוצאת ארטו)
קישורים חיצוניים
- Le Monde des Livres 28.5.2009 כתבה וראיון מאת ברטראן ד'ארמניאק L' Eternelle Fiancée
