פלטת נערמר

שני צדדיה של פלטת נערמר

פלטת נערמר היא לוח שנקבר יחד עם פרעה נערמר. ממצא ארכאולוגי זה הוא העדות היחידה לכך שנערמר היה המלך שאיחד את מצרים העליונה עם מצרים התחתונה. הפלטה היא אחד הממצאים העתיקים ביותר הנושא הירוגליפים של כתב החרטומים.

הפלטה מתוארכת לסביבות 3,200 לפנה"ס, עשויה אבן ירוקה קשה, ונמצאה בהיירקונפוליס. היא דומה בצורתה ללוחות ששימשו לשחיקת תמרוקים, אך גדולה מכדי להיות שימושית, ונראה ששמשה לפולחן במקדש. חשיבותה ההיסטורית של הפלטה נובעת מהיותה התיעוד הראשון שבו ניתן לזהות את הקאנון המצרי המתהווה, היא מדגימה את ראשית כתב החרטומים, ובאמצעותה נמצא תיעוד כינון הממלכה המצרית – איחוד מצרים.

תוכן הפלטה

צד ראשון:

התבליטים מתארים את נערמר רומס את אויביו בעודו חובש את הכתר האדום והכתר הלבן המייצגים כל אחד חלק אחר של מצרים, אם כי בהתבסס על ממצאים ארכאולוגיים נראה כי איחוד מצריים לא היה אלים, אלא התגבשות של מרכזים לאורך הנילוס שבמשך 2000 שנים יצרו רצף טריטוריאלי.^[^{דרוש מקור]}

שמו של המלך מופיע ברגיסטר העליון – שפמנון (-נער) ואזמל (-מר), מצוי במסגרת ריבועית, המייצגת חזית של ארמון.
משני צדדיו של המלך מופיעים ראשי בקר בעלי פני אנוש, שמייצגים את האלילה-דמוית פרה, חתחור. ברגיסטר המרכזי נראית דמות המלך המנצח מכניע את אויבו – ציור אותו ניתן לראות בווריאציות שונות לאורך ההיסטוריה המצרית, בסצנה של 'מלך מכה אויבים': המלך גדול יותר מאויבו, בידו האחת אוחז בראש אויבו ובשנייה אלה. האויב כאן הוא האסייתי (מהמרחב הסורו-כנעני) וישנה הקבלה בינו לבין התמונה שמעליו – האנשת ההירוגליף TA – "ארץ" ממנה צומח הגומא פפירוס המסמל את מצרים התחתונה, הדלתא.

הורוס בעל יד אנושית, בתקבולת למלך, אוחז את האסייתי עם חח באפו – סימן להכנעה.

האסייתי נחות בגודלו, עירום, מוחזק בציצת ראשו ולידו מופיע שם בלתי קריא (כנראה וואש Wash), כנראה שמו של שליט מצרים התחתונה.

מאחורי המלך מופיע משרת, קטן אף הוא מהמלך בחשיבותו אך נושא את סנדליו וכד קטן – מקורב לאל – מלך. המלך חובש את הכתר הדרומי של מצרים העליונה, בעל אלה ועומד בפוזיציה שנכנסה לקאנון המצרי. בעל זקן מלכותי ומלאכותי, לבוש חצאית ובעל זנב פר (הפר מרביע, אגרסיבי, גברי).

ברגיסטר התחתון אנשים הדומים לאסייתי, בתנוחה משפילה, ערומים, אולי מוצגים כקבורים באדמה. לידם סמל של עיר מבוצרת בחומה ורשת דיג, סמל לכך שהעיר נלכדה כמו דגים ברשת.

צד שני:

הרגיסטר העליון זהה לצד הראשון.
המלך חובש את כתר מצרים התחתונה, האדום ומאחוריו נושא סנדליו והכד.
מתחת שם נערמר מופיע כהן, כנראה בנו הנסיך ומולו ארבעה נושאי ניסים עליהם שני בזים, דמות תן ואובייקט דמוי כרית לא מפוענח – סט סטנדרטי המוכר עוד מהפלטות הפרה-דינסטיות (קדם-שושלתיות).

שני הבזים מייצגים את המלך, התן הוא "וֶופְּ-וָואוּת" והכרית היא אולי הכרית המלכותית.
מלווי המלך לוקחים אותו לבחון תצוגה של אנשים כרותי ראש, שראשיהם בין רגליהם.
מעליהם ספינה מלכותית.

ברגיסטר התחתון, פר (או תאו מים) מנגח חומה ורומס אסייתי, סצנה נוספת המתארת את כיבוש האויב על ידי המלך.
הפלטה כולה מתרכזת במלך ובמעשיו, הפר מייצג את המלך, וביצוג נוסף אנו רואים אותו עם זנב פר ועל כן מניחים שראשי הפר האנושיים הם ייצוג נוסף של המלך.
השערה זהירה נוספת: הפלטת מופיע בצורה של ראש פרה עם קרניים מקוצרות ועל שתי הקרניים יש דמות של פרות עם קרניים. ייתכן שאלה הן פרות שמים או האלילה-פרה "באט" (שעליה תשתלט מאוחר יותר חתחור, ואחרי כן איסיס), אלמנט פרה-דינסטי מוכר, ראש פרה הוצג על חותמות וכלים שונים, אך אינן חתחור, שאינה מופיעה עד שושלת 4.

בפלטה מתוארת סצנת כיבוש מצרים התחתונה על ידי מלך מצרים העליונה. לא מדובר בהכרח על תיעוד היסטורי של אירוע ממשי – המלך מתואר כ"מאחד שתי הארצות", אך אין עדות ארכאולוגית למהלך צבאי מהיר {דרוש מקור}, אלא להשתלטות איטית והחלפת התרבות החומרית (קרמיקה / כתב / ידיעות טכנולוגיות) של מצרים התחתונה בזו של העליונה.
חשיבות הפלטה היא בהופעה המשולשת של ראשית הכתב, הקאנון המצרי ואיחוד מצרים.