לדלג לתוכן

פנחס יעקב הכהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
פנחס יעקב הכהן
לידה 5 באוגוסט 1878
קוברסדורף
פטירה 8 באוגוסט 1961 (בגיל 83)
ירושלים

פנחס יעקב כהן (ו' באב תרל"ח, 5 באוגוסט 1878כ"ו באב תשכ"א, 8 באוגוסט 1961) היה חוקר תורני, ביבליוגרף, עורך, אספן ספרים, רב ומחנך. נודע בהיקף ידיעותיו הרחב, בשילוב בין מחקר תורני-מדעי ובין עיון תורני ישיבתי, ובהעמדת תלמידים רבים.

ביוגרפיה

נולד בשנת תרל"ח (1878) בעיירה קוברסדורף שבהונגריה (כיום באוסטריה), בכור להוריו. אביו, רבי ראובן היה סוחר ותלמיד חכם[1]. למד בישיבות מטרסדורף ופרשבורג, ובשנת תרנ"ב, בהיותו בן ארבע־עשרה, עבר ללמוד בקליינווארדיין אצל רבי משה גרינוולד, בעל "ערוגת הבושם". בשנה שלאחר מכן (תרנ"ג), כאשר עבר רבו לכהן כרב בעיר חוסט, הלך עמו, ושם שימש כותב דרשותיו ולחידושיו. לאחר שלוש שנות לימוד חזר לישיבת פרשבורג, שם למד אצל רבי שמחה בונם סופר, בעל "שבט סופר", וממנו קיבל סמיכה לרבנות.

לאחר סיום לימודיו התורניים למד באוניברסיטאות בזל וברן, וב־24 ביולי 1905 הוסמך לדוקטור לפילוסופיה עם עבודת דוקטור לכבוד לודוויג שטיין בנושא "תורת ההכרה והאתיקה של הפילוסוף ארנסט לאס".

בשנת תרס"ה (1905), לאחר שסירב לכהן במשרה רבנית, נענה לקריאתו של הרב אפרים קרליבך והצטרף למייסדי ה"תלמוד תורה" בעיר לייפציג, "התיכון היהודי" (גר'). במשך למעלה משלושים שנה שימש שם מורה מרכזי, ובמקביל כיהן כחבר בבית הדין של לייפציג.

בדרכו המיוחדת שילב נועם הליכות ומידות תרומיות עם ידיעותיו הרחבות, וזכה להעמיד תלמידים רבים. לצד עבודתו החינוכית פרסם מאמרים רבים בנושאים תורניים ומדעיים, מעל דפי ספרים וכתבי עת תורניים בני תקופתו, כמו "אוצר החיים" שראה אור בדווה (אנ') שברומניה בעריכת חיים יהודה ארנרייך, וישורון (ברלין), תל תלפיות, דער איזראעליט, המאור.

בתקופה זו היה מקורב במיוחד לידידו הרב דוד פלדמן, ועמל עמו בלימוד ובכתיבה על חיבורו של הרב פלדמן "עיר דוד" על הספר קיצור שולחן ערוך.

ב־1931 ציינה הקהילה 25 שנה לעבודתו, והרב הליברלי פליקס גולדמן (גר') פרסם מאמר הוקרה, בו כתב: "הקהילה משבחת אותו כמורה, העולם כמלומד וחבריו כאדם".

לאחר שנות הוראה ולימוד רבות החל לעסוק בהערכת כתבי היד של "חזקה רבה", חיבורו ההלכתי המקיף של רבי יעקב לייב קרוך. בלייפציג הוציא לאור תשעה כרכים של הספר. הכרך העשירי כבר נדפס כולו בשנת תרצ"ט (1939), וגיליונותיו נשלחו לכריכה, אולם עם פרוץ מלחמת העולם השנייה אבדו כל הגיליונות. באותה שנה, לאחר שהוכרז כ"חסר אזרחות" בעקבות חוקי נירנברג, עבר ללונדון כשהוא נושא עמו את ספרייתו העשירה. מאז פרש מתפקידים ציבוריים והתמסר לכתיבת חיבוריו ולמחקריו. בלונדון הצליח להשלים מחדש את הוצאת הכרך העשירי של "חזקה רבה", והחל לערוך את חמשת הכרכים הנותרים, שיצאו לאור לאחר פטירתו בידי נכדי המחבר. בשנת תשי"ט (1959) מכר חלק ניכר מספרייתו[2] כדי לממן את עלייתו לארץ ישראל, שם המשיך ביצירתו התורנית עד פטירתו בשנת תשכ"א (1961).

פעילותו הספרותית

מלבד חיבוריו התורניים, פרסם מאמרים בכתבי עת יהודיים כלליים ובהם ה־"Frankfurter Zeitung", היה שותף לכתיבה ב"הלקסיקון היהודי" ובאסופות מדעיות שונות, ואף כתב חיבורים פופולריים כגון הספר "Rabbinischer humor" (הומור רבני). מחזה קצר שלו, "שעה אחת אצל השדכן", הוצג בשנת 1931 בידי אגודת "עזרה" בלייפציג, ביידיש.

חיבוריו

מורשתו

הרב כהן נודע כאחד מהביבליאוגרפים התורניים החשובים במאה ה־20. כתביו ומאמריו מתאפיינים במבט עיוני-מקצועי ובשאיפה להגדיל תורה ולהאדירה. בנו, הרב ראובן כהן-קאהן, פרסם כמה ממאמריו לאחר פטירתו, מתוך ארכיונו הפרטי.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנחס יעקב הכהן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. עליו ראו: אדוניהו קראוס, קהלה קדושה לאקענבך, ירושלים, תשכג, עמ' כז, באתר אוצר החכמה.
  2. כרם, ניו יורק, תשיח, עמ' 12, באתר אוצר החכמה.
  3. ביקורת על הספר: Gerson D. Cohen, אוצר הבאורים והפרושים, Jewish Social Studies (אנ'), Vol. 15, No. 3/4 (Jul. - Oct., 1953), pp. 315-318.

פנחס יעקב הכהן42104695Q136334088