פרא הודי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת ועברית קלוקלת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת ועברית קלוקלת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
קריאת טבלת מיוןפרא הודי
Asiatic Wild Ass.jpeg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מפריטי פרסה
משפחה: סוסיים
סוג: סוס
תת־סוג: חמור
מין: פרא
תת־מין: פרא הודי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Equus hemionus khur
תחום תפוצה
Map GujDist Kuchchh.png

המדבר הקטן של קוץ' ופריטים יחידים שמשוטטים למדבר הגדול של קוץ'

שמות נוספים

גודכור

פרא הודי (שם מדעי: Equus hemionus khur) נקרא גם גודכור (בשפה גוג'ראטית המקומית), הוא תת-מין של פרא שחי בדרום אסיה. מאז שנת 2016 הוא מוגדר כקרוב לסיכון על ידי IUCN.  

בשנת 2009 הוערכה אוכלוסייתו בכ-4,038 פרטים,[1] עם זאת, האוכלוסייה עדיין גדלה, ובדצמבר 2014 נאמדה האוכלוסייה ב-4,451 פרטים,[1] ובשנת 2015, אוכלוסיית הפרא ההודי גדלה ליותר מ-4,800 פרטים בכל העולם, כולל המקלט לפראים בהודו

זוג פראים הודים במדבר הקטן של קוץ'

תיאור

הפרא ההודי, כמו שאר תת-המינים האסייתים, שונה לגמרי מן הערוד. צבע הפרווה הוא בדרך כלל בגוון חול, אבל הוא יכול להשתנות מאפור אדמדם לחום. לפרא יש רעמה זקופה ארוכה כהה המתחילה מאחורי הראש ונמשכת לאורך הצוואר. הרעמה ממשיכה כפס חום כהה עד לשורש הזנב.

תפוצה ובית גידול

תפוצת הפרא ההודי בעבר הייתה די מורחבת, וכללה את: מערב הודו, דרום פקיסטן (המחוזות של סינד ובלוצ'יסטן), אפגניסטן, ודרום מזרח איראן. כיום, המקלט האחרון של הפרא הוא המקלט לפראים בהודו, במדבר הקטן של קוץ' וסביב המדבר הגדול של קוץ' במחוז גוג'ראט של הודו. לעומת זאת, הפרא נראה לפעמים גם במחוזות סורנדראנגאר, באנאסקאנתה, ומחוזות גוג'אראט אחרים. בתי הגידול הנפוצים של הפרא הם מדבריות מלח, אדמות מרעה ואזורים המכוסים בצמחייה של שיחים סבוכים ועצים נמוכים.

הארכת התפוצה בשנים האחרונות

אוכלוסיות הפרא ההודי גדלות ומרחיבות את טווח התפוצה שלהם, מהמדבר הקטן של קוץ', שבו אוכלוסיית העולם האחרונה של תת-מינים זו צומצמה בשנים האחרונות, ובהדרגה החלה להתרחק ולהתרחב למדבר הגדול של קוץ'. האוכלוסייה המשיכה להתפתח בהרחבה לתוך המדינות השכנות, לאזורים הגובלים במחוז ג'אלור (שטח מחייתם), גוג'ראט, המדבר הגדול של קוץ' ו-קאג'ארילאי ושכונתו, שבה שטח של 3600 קמ"ר הועבר למחלקת היער של ראג'סטאן על ידי רשויות ההכנסות ב-2007.

ביולוגיה והתנהגות

הפרא ההודי רועה מהזריחה עד שמחשיך, ותזונתו מורכבת מדשא, עלים ופירות של צמחים, יבול חקלאי, תרמילי ינבוט והלופיט. בנוסף, הוא אחת החיות המהירות ביותר בהודו, עם מהירויות שיא של 70–80 קמ"ש.

פראים זכרים חיים לבד או בקבוצות קטנות של שניים ושלושה, בעוד עדרי המשפחה נשארים גדולים. עונת הייחום היא בעונת הגשמים. כאשר אתון נכנסת לייחום, היא נפרדת מן העדר עם פרא זכר אשר נלחם נגד מתחרים. לאחר כמה ימים, הזוג חוזר לעדר, והאתון יולדת צאצא אחד. זכרי הפרא נוטים להישאר עם העדר עד גיל שנתיים ואז עוזבים, בעוד הנקבה ממשיכה להישאר עם עדר המשפחה.

עדר פראים הודים רועים ביחד, המדבר הקטן של קוץ'
פרא הודי בגן חיות

איומים

לא ידוע איך נעלם הפרא ההודי מהשטחים הקודמים שלו ממערב הודו ופקיסטן, שכן הפרא מעולם לא היה יעד לציידים של הראג'ים ההודים ושל הפקידים הבריטיים שחיו בהודו. עם זאת, יש עדויות בספרות לציד בידי הקיסרים של האימפריה המוגולית ואצילים באותה תקופה. לדוגמה, בעותק מאויר ששרד מהספר "אכבר", המספר על הקיסר אכבר הגדול, מופיע איור שלו יורה בפרא הודי עם כמה פראים שנורו על ידו. 

בשנים 19581960, התפשטה מחלה ידועה בשם "סורה" על הפראים ההודים, שהועברה על ידי זבובים. המחלה גרמה לירידה דרמטית באוכלוסיית הפרא בהודו. בנובמבר ובדצמבר 1961, אוכלוסיית הפרא ההודי צומצמה ל-870 לאחר שפרצה "מחלת הסוסים" בדרום אפריקה שהתפשטה גם עד הודו.

מלבד המחלות, האיומים האחרים על הפרא כוללים הריסה של בתי גידול, הריסת עצי הינבוט, שמשמש מקור מזון חשוב לפרא, על ידי האדם והפרעות ופלישה לבתי הגידול על ידי רועי צאן.

עדר פראים הודים
פרא הודי בשטח חקלאות

שימור

במאה האחרונה, הפרא ההודי חי גם באזורים היבשתיים של צפון מערב ומערב פקיסטן כולל ג'איסלמר, ביקנאר, סינד ובלוצ'יסטן. כיום הוא שורד רק במדבר הקטן של קוץ' וכמה מהם משוטטים לעבר המדבר הגדול של קוץ', ובכמה כפרים הגובלים במחוז ג'אלור שבמדינת ראג'סטאן ההודית. 

מפקד האוכלוסין הראשון של הפרא ההודי נעשה בשנת 1940, כשהתוצאות הראו שישנם 3,500 פראים בטבע. אבל עד שנת 1960, האוכלוסייה ירדה באופן דרסטי ל-362 פריטים, והפרא היה מסווג אז כתת-מין בסכנת הכחדה חמורה. בשנים 1973 ו-1976, המדבר הקטן של קוץ' והמחוזות סמוכים נלקחו כאזור שימור עבור תת-המין הזה. מ-1976, מחלקת היער החלה לנהל את המקלט לפראים בהודוגשמים החלו ליצור בורות מים, ומחלקת היער החלה וממשיכה את פרויקט הקמת מגרשי חציר למען הפראים. ב-1998 אוכלוסיית הפראים נאמדה ב-2,940 פריטים, ועד שנת 2004 היא גדלה ל-3,863. מפקד האוכלוסין שנערך לאחרונה על ידי מחלקת היער בשנת 2009 גילה כי אוכלוסיית הפרא ההודי בהודו נאמדת ב-4,038 פריטים, שזה גידול של 4.53% לעומת 2004. לאחרונה בשנת 2015, מפקד האוכלוסין הנוכחי של הפרא מראה שהאוכלוסייה גדלה ליותר מ-4,800 פריטים בתוך ומחוץ למקלט לפראים בהודו. 

מאוחר יותר, אנשים הבחינו בפראים קרוב לאחמדאבאד ליד מקלט הציפורים בנאל סארובאר. נראה שזה לא מוגבל יותר מהשטח (3600 קמ"ר) שהוקצב להגנה על הפראים, אבל אז הגיעו הפראים אפילו עד קאלה דונגר ליד שמורת גראסלאנדס באני. בתוך מדינת גוג'ראט נמצאים הפראים כעת גם במחוזות סורנדראנגאר, ראג'קוט, פאטן, באנאסקאנתה וקוץ'. אוכלוסייה זו של הפרא ההודי היא האחרונה בעולם כולו ואחת מששת תת-המינים של הפרא.  

תוכניות השבה לטבע

האוכלוסייה גדלה מאז 1976, אבל מומחים מזהירים שמגמות ארוכות טווח מראות תנודות חריפות. אזור זה בקוץ' נוטה לבצורות עקב מונסונים בלתי יציבים. האוכלוסיות בטבע של הפרא ההודי עלולות לרדת פתאום כתוצאה של מוות מאסיבי. אם לא תהיה בצורת קשה, המין צפוי לגדול ולהתפזר למדבר הגדול של קוץ' הסמוך, שבעבר הרחוק הפראים ההודים חיו גם שם.

דו"ח של הקרן למחקר וחינוך הסביבה של גוג'ראט (GEER) המליץ שמדבר טהאר בראג'סטאן יהיה מפותח כאתר חלופי עבור השבה לטבע של הפרא ההודי, על ידי שחרור לטבע מספר פרטים שם.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרא הודי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Wild ass population shoots up in Gujarat: Census, The time of India, ‏10 בפברואר 2015 (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0