פרובסקיט (מבנה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מבנה פרובסקיט (perovskite) הוא מבנה גבישי של חומר הקרוי על שם המינרל פרובסקיט, בעל הנוסחה CaTiO3 המכונה גם קלציום טיטנאט. הנוסחה הכללית של מבנה הפרובסקיט היא ABX3, כאשר A ו-B מסמנים קטיונים בעלי גדלים שונים מאוד, ו-X מסמן אניון הקשור לשניהם - בדרך כלל חמצן. אטומי A גדולים יותר מאטומי B, הנמצאים במרכז תא היחידה.

שם זה הוענק למשפחה גדולה של חומרים בעלי מבנה גבישי דומה (פרובסקיטים).

מבנה גבישי

מבנה פרובסקיט (perovskite) בעל הנוסחה הכימית ABX3. באדום מסומנים האניונים X (לרוב חמצן), בכחול מסומן הקטיון הקטן יותר, B (למשל יון טיטניום), ובירוק מסומנים האניונים A הגדולים יותר (למשל סידן). באיור מתואר מבנה קובי בעל סימטריה גבוהה, אולם בפרובסקיטים רבים קיימים עיוותים במבנה המורידים את הסימטריה לאורתורומבית, טטרגונלית או טריגונלית[1]


במבנה הקובי האידאלי, הקטיון הקטן יותר B הוא בעל מספר קואורדינציה של 6, והוא מוקף על ידי אוקטהדרון של אניוני X. הקטיון הגדול יותר A הוא בעל מספר קואורדינציה של 12. על מנת לשמור על היציבות של המבנה, הגדלים היחסיים של היונים צריכים לשמור על טווח צר של יחסים אפשריים. כאשר מתקרבים לקצה הטווח המותר של הגדלים היחסיים, יכולים להיווצר במבנה עיוותים וסיבובים, אשר מורידים את הסימטריה של הסריג ומשפיעים על מספרי הקואורדינציה של היונים. לשינויים מזעריים מסוגים אלה בסימטריה של המבנה יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על המבנה האלקטרוני של החומר, המתבטאות בשינויים בתכונות החשמליות והמגנטיות שלו.

יחס גולדשמידט

היחס המותר בין גדלי היונים לשמירה על יציבות המבנה, המסומן t, נקרא פקטור Goldschmidt[2], והוא ניתן על ידי הנוסחה:

כאשר rA, rB ו-RX מציינים את הרדיוסים היוניים השונים.

כאשר יחס גולדשמידט גדול מאחד, יתקבל מבנה הקסגונלי. כאשר יחס זה היא בין 0.9 ל-1 יתקבל מבנה פרובסקיט קובי. כאשר היחס הוא בטווח שבין 0.9 ל-0.71 יתקבל מבנה אורתורומבי או רומבוהדרלי, המהווים במקרה זה מבני פרובסקיט קוביים בעלי עיוות סריגי.

תכונות ושימושים

מבנה אלקטרוני ותופעות פיזיקליות

לפרובסקיטים רבים, במיוחד לתחמוצות של מתכות מעבר ושל עפרות נדירות, קיימות תכונות אלקטרוניות מורכבות ושימושיות, אשר מושכות עניין רב בפיתוח טכנולוגי ובמחקר מדעי בסיסי, במיוחד בפיזיקה של מצב מוצק. בין התופעות ניתן למנות מעבר מוליך-מבודד[3], colossal magneto-resistance[4], היווצרות של גז אלקטרונים דו-ממדי (2DEG[5]) בממשקים בין שני מבודדים[6], ותופעות נוספות. פרובסקיטים יכולים להיות פרמגנטיים (למשל לנתנום סטרונציום מנגניט, LSMO[7]), פרומגנטיים, אנטיפרומגנטיים (למשל לנתנום-מנגניט, LMO[8]) ודיאמגנטיים, הם יכולים להיות פרואלקטריים ופייזואלקטריים (למשל עופרת-זירקוניום טיטנאט PZT[9]) וגם מולטי-פרואיים[10] (למשל ביסמוט-פריט, BFO[11] או ארופיום-טיטנאט).

תאים סולאריים

בנוסף, בשנים האחרונות חלה התקדמות ניכרת ביעילות של תאים סולאריים מחקריים המבוססים על פרובסקיטים היברידיים, אורגנו-מתכתיים של האלידי עופרת[12][13]. חומרים כאלה הם בעלי נוסחה כגון (CH3NH3PbI3), כאשר ההליד (כלור, ברום, או יוד, לרוב) הוא האטום X, העופרת היא האטום B, והרכיב האורגני הוא האטום A. ניתן לייצר שכבות דקות לתאים סולאריים מחומרים אלה בטמפרטורות נמוכות (מתחת 100 מעלות צלזיוס) וללא הצורך במערכות ואקום ותהליכי ייצור של מיקרואלקטרוניקה, הנהוגים בתאים סולאריים מתקדמים, ובכך מקווים להוריד את עלויות הייצור ולאפשר ייצור על משטחים גמישים. עם זאת קיימים עוד אתגרים שיש לפתור לפני שהטכנולוגיה תוכל להפוך למסחרית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרובסקיט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ A. Navrotsky (1998). "Energetics and Crystal Chemical Systematics among Ilmenite, Lithium Niobate, and Perovskite Structures". Chem. Mater. 10 (10): 2787. doi:10.1021/cm9801901.
  2. ^ Parkin, editors-in-chief, Helmut Kronmller, Stuart; Mats Johnsson; Peter Lemmens (2007). Handbook of magnetism and advanced magnetic materials ([Online-Ausg.] ed.). Hoboken, NJ: John Wiley & Sons. ISBN 978-0-470-02217-7. נבדק ב-17 במאי 2012. {{cite book}}: (עזרה); |first1= has generic name (עזרה)
  3. ^ מעבר מוליך מבודד, ויקיפדיה האנגלית
  4. ^ Colossal magnetoresistance, ויקיפדיה האנגלית
  5. ^ גז אלקטרונים דו ממדי, 2DEG, בוויקיפדיה האנגלית
  6. ^ הממשק בין סטרונציום טיטנאט ללנתנום אלומינט, ויקיפדיה באנגלית
  7. ^ לנתנום סטרונציום מנגניט, ויקיפדיה האנגלית
  8. ^ לנתנום מנגניט, ויקיפדיה באנגלית
  9. ^ עופרת זירקוניום טיטנאט, PZT, בוויקיפדיה האנגלית
  10. ^ חומרים מולטי-פרואיים בוויקיפדיה האנגלית
  11. ^ ביסמוט פריט, BFO, בוויקיפדיה האנגלית
  12. ^ B.V. Lotsch (2014). "New Light on an Old Story: Perovskites Go Solar". Angewadte Chemie Int. Ed. 53 (3): 635–637. doi:10.1002/anie.201309368.
  13. ^ R. Service (2013). "Turning Up the Light". Science. 342: 794–797. doi:10.1126/science.342.6160.794.