פרידריך השני, דוכס שוואביה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. פרידריך השני, דוכס שוואביה (1090 – 6 באפריל 1147), המכונה בעל העין האחת, היה דוכס שוואביה משנת 1105 ועד מותו, השני משושלת הוהנשטאופן. אחיו הצעיר קונרד נבחר למלך הרומאים ב-1138.
ביוגרפיה
פרידריך השני היה בנם הבכור של פרידריך הראשון, דוכס שוואביה ואשתו אגנס מווייבלינג, בתו של הקיסר הסליאני היינריך הרביעי. [1] הוא ירש את אביו בשנת 1105 ויחד עם אחיו קונרד המשיך בהרחבה ובאיחוד של אחוזות הוהנשטאופן. לפרידריך הוקמו טירות רבות לאורך נהר הריין ובאזור אלזס. [2]
פרידריך ליווה את המלך היינריך החמישי במסעו נגד קלמן, מלך הונגריה ב-1108. בשנת 1110, הוא והיינריך החמישי יצאו למסע לאיטליה, שם ברומא אכף היינריך את הכתרתו על ידי האפיפיור פסקל השני. [3] בתורו, מינה הקיסר את קונרד לדוכס פרנקוניה ואת שני האחים לעוצרים גרמנים כשיצא למסע הבחירות השני שלו באיטליה בשנת 1116, לדכא מרד של הארכיבישוף אדלברט ממיינץ. [3]
בערך בשנת 1120 התחתן פרידריך עם יודית מבוואריה, בתו של היינריך התשיעי, דוכס בוואריה וחברה בבית ולף החזק. [1] בנם הראשון פרידריך נולד בשנת 1122. [1]
עם מותו של הקיסר היינריך החמישי בשנת 1125, השושלת הסליאנית נכחדה. פרידריך השני, אחיינו של היינריך, עמד לבחירה למלך הרומאים בתמיכת אחיו הצעיר קונרד וכמה בתי נסיכות. עם זאת, הוא הפסיד בסבב הבחירות הסוער,[דרוש מקור] בראשות הארכיבישוף אדלברט ממיינץ, לדוכס הסכסוני לותאר השני. פרידריך עשה תחילה כבוד למלך החדש, אולם הוא סירב לשבועה הפיאודלית והתעקש על הירושה של אחוזות משפחת סליאן לאורך הריין התיכון. [4]
בדיאטת הופטאג ב-1125 ברגנסבורג, ביקש המלך רשמית את המסירה של רכוש סליאן. לאחר שהטיל חרם קיסרי על בני הוהנשטאופן, פרץ סכסוך בין פרידריך ותומכיו, לבין לותר: בעידודו של הארכיבישוף אדלברט וכמה נסיכים, כבש המלך את אדמות הוהנשטאופן בלורן עילית ובאלזס. עם זאת, התקפה של כוחות ולף על שטח הליבה השוואבי נכשלה, כמו המצור על נירנברג על ידי לותר ב-1127. פרידריך שחרר את המצור ויותר מכך זכה לתמיכת אחיו קונרד, שחזר זה עתה ממסע עלייה לרגל לארץ הקודש. במהלך הלחימה, פרידריך איבד עין, ולאחר מכן לא היה כשיר עוד כמלך גרמניה.
בדצמבר 1127 הכריז קונרד על עצמו כמלך הרומאים, בעוד שבשנה שלאחר מכן כבש הדוכס פרידריך השני את העיר הסאליאנית שפייר. הניסיון של היינריך העשירי, דוכס בוואריה ללכוד את גיסו פרידריך במהלך המשא ומתן נכשל. אולם לאחר מכן זכו תומכיו של לותר במספר ניצחונות הן בגרמניה והן באיטליה. שפייר (1129), נירנברג (1130) ואולם (1134) נתפסו; יתרה מכך, בת זוגו של פרידריך יודית מבוואריה מתה ב-1130. אשתו השנייה, אגנס מזארבריקן, הייתה אחייניתו של אויבו הוותיק אדלברט ממיינץ; פרידריך נישא לה בערך בשנת 1132. [5]
לאחר שלותר הוכתר כקיסר ב-1133, ראה פרידריך את עצמו תקוע בין הכוחות הסקסונים והבוואריים. בסופו של דבר הוא נכנע לו באביב 1135 בבמברג. שניהם התפייסו לבסוף והקיסר לותר ויתר על התקפות נוספות נגד בית הוהנשטאופן. לאחר מותו של לותר ב-1137 ובחירתו של קונרד למלך הרומאים לאחר מכן, תמך פרידריך באחיו במאבק עם הוולפים. לפי אוטו מפרייזינג, פרידריך היה "אביר נאמן כל כך לריבונו וכל כך חבר מועיל לדודו, עד שבגבורה הוא תמך בכבוד המטלטל של הממלכה, ונלחם בגבריות נגד אויביו. . ."
הדוכס פרידריך השני מת בשנת 1147 באלזי. הוא נקבר במנזר הבנדיקטיני של וולבורג באלזס. בנו פרידריך ירש אותו כדוכס שוואביה ונבחר למלך גרמניה (כפרידריך ברברוסה) בשנת 1152. [6]
משפחתו
פרידריך התחתן עם יודית מבוואריה, בתו של היינריך התשיעי, דוכס בוואריה, ממנה נולדו לו הילדים הבאים: [7]
- פרידריך השלישי ברברוסה (1122–1190), דוכס שוואביה וקיסר האימפריה הרומית הקדושה [7]
- ברטה מלורן (1123–1195), התחתנה עם מתיאס הראשון, דוכס לורן [1]
לאחר מכן התחתן עם אגנס מזארבריקן [8] בתו של פרידריך, רוזן זארבריקן, ממנה נולדו לו:
- קונרד מהוהנשטאופן (1134/1136-1195), רוזן הפפאלץ של הריין [8]
- יוטה (1135–1191), התחתנה עם לודוויג השני, מרקיז תורינגיה [8]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Freed 2016, p. xiii.
- ^ Wilhelm Muschka (22 במאי 2012). Agnes von Waiblingen - Stammmutter der Staufer und Babenberger-Herzöge: Eine mittelalterliche Biografie. Tectum Wissenschaftsverlag. pp. 74–. ISBN 978-3-8288-5539-7.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 Freed 2016, p. 9.
- ^ Jürgen Dendorfer. "Fidi milites? Die Staufer und Kaiser Heinrich V." Academia. נבדק ב-10 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Knut Görich (25 באפריל 2016). Die Staufer: Herrscher und Reich. C.H.Beck. pp. 103–. ISBN 978-3-406-69283-3.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Wolfgang Stürner (30 באוקטובר 2019). Die Staufer: Eine mittelalterliche Herrscherdynastie - Bd. 1: Aufstieg und Machtentfaltung (975 bis 1190). Kohlhammer Verlag. pp. 6–. ISBN 978-3-17-035365-7.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 7.0 7.1 Brooke 2014, p. 438.
- ^ 8.0 8.1 8.2 Lyon 2013, p. 244.
