פרנץ רייכלט
 | |
| רייכלט לבוש בחליפת המצנח שפיתח |
פרנץ (פרנסואה) רייכלט (בצרפתית: Franz (François) Reichelt; 1879 - 4 בפברואר 1912) היה חייט וממציא אוסטרי-צרפתי. נחשב לאחד מחלוצי הצניחה החופשית וכונה "החייט המעופף". נהרג כאשר קפץ מהמפלס הראשון של מגדל אייפל, מגובה 57 מטר, בניסיון להוכיח יעילותה של חליפת המצנח שהמציא.
ראשית חייו
פרנץ רייכלט נולד בשנת 1879 בווגשטדל, בממלכת בוהמיה, שהייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום, סטטי (אנ'), בצ'כיה). בשנת 1898 היגר לפריז.[1] בשנת 1909 קיבל רייכלט אזרחות צרפתית ואימץ את השם הפרטי פרנסואה (המקביל ל-"פרנץ" הגרמני). רייכלט לא התחתן מעולם. כשבגר, שכר רייכלט דירה בקומה השלישית ברחוב רו גיליון 9 בפריז, הסמוכה לאופרה גרנייה.[2] רייכלט עבד כחייט והפעיל מתפרה מצליחה.[3][4]
ניסויים
החל מיולי 1910 החל רייכלט בניסיונותיו לפתח מצנח. הגרסה הראשונה של המצנח שפיתח הייתה סוג של חליפה הדומה לסרבל טייסים עם תוספת של מספר מוטות, חופת משי וכמות קטנה של גומי.[5] ככל הנראה, החל רייכלט להתעניין בפיתוח מצנח לאחר ששמע על מקרי מוות שאירעו לטייסים. אמנם באותה תקופה כבר היו מצנחים בשימוש - בשנת 1783 לואיס-סבסטיאן לנורמאנד (אנ') וז'אן-פייר בלנשרד (אנ') השתמשו בהצלחה במצנחים. בנוסף לכך, אנדרה-ז'אק גרנרין (אנ') המציא מצנח המתאים לצניחה מגבהים גבוהים. אך אלו היו מצנחים עם חופה מקובעת שהייתה פתוחה עוד לפני הצניחה, וכן, טרם הומצאו מצנחים המותאמים לצניחה מגובה נמוך. רייכלט החליט לפתח מצנח שיאפשר לטייסים לשרוד התרסקות מטוס ללא פציעה.
בניסויו המוקדמים, השתמש רייכלט בבובות תצוגה ורשם הצלחה בחלקן. הוא הלביש אותן בחליפת משי מיוחדת שפיתח, הפיל אותן מהקומה החמישית של הבניין בו התגורר בפריז והצליח להנחית את חלקן בצורה רכה על הקרקע.[2] עם זאת, התקשה רייכלט לפתח חליפת צניחה המתאימה לבני אדם, והמצנח המקורי שפיתח לצורך כך היה בשטח פנים של 6 מטר רבוע ובמשקל של 70 קילוגרם.[6]
רייכלט הציג את חליפת המצנח שפיתח לנציגי הארגון הצרפתי לאווירונאוטיקה (אנ'), אך הם דחו ניסוייו ופעלו להניאו מלהמשיך בכך, מהנימוק שלטעמם חופת המצנח חלשה מדי.[7] עם זאת, המשיך רייכלט בניסויי צניחה מהבניין בו התגורר, אך כשל בכולם.
ב-1911 פורסמה ידיעה על קיום תחרות לפיתוח מצנחי טייסים, במסגרתה הובטח למנצח פרס בסך של 10,000 פרנקים. כן נקבע כי על המצנח לשקול לכל היותר 25 קילוגרם.[8] רייכלט, שהחליט להשתתף בתחרות, שיפץ את חליפת המנצח שפיתח, ובתוך כך הפחית את משקלה והגדיל את שטח הפנים ל-12 מטרים רבועים.[6]
לכל אורך הדרך כשל רייכלט בניסויי הצניחה שביצע. ב-1911 צנח מגובה של 8–10 מטר בעיר ג'וינוויל (אנ') עם חליפתו, ורק נחיתה על ערימת קש מנעה פציעתו.[9] העיתון הצרפתי, לה מטין (אנ') דיווח על ניסוי נוסף שביצע רייכלט בנוז'אן-סור-מארן, שבמסגרתו נפל מגובה של 8 מטרים ושבר את רגלו.[7] המגזין לה פטיט ג'ורנל (אנ') פרסם כי רייכלט ביצע לפחות שני ניסויים באמצעות בובות מהמפלס הראשון של מגדל אייפל בשנת 1911,[2] אולם, בדיווח מאוחר יותר פורסם כי לא ניתן לרייכלט היתר לביצוע ניסוי צניחה ממגדל אייפל, עד לצניחתו הסופית.[3] רייכלט ייחס את כישלונותיו לגבהים הנמוכים שבהם בוצעו ניסוייו, ולכן היה להוט לבצע צניחה מגובה של עשרות מטרים. למטרה זו, בחר במפלס הראשון של מגדל אייפל, המתנשא לגובה של 57 מטרים.[4] רייכלט פנה לרשויות בפריז על מנת לקבל היתר לבצע את הצניחה מהמגדל.
הקפיצה ממגדל אייפל
בתחילת פברואר 1912 הודיע רייכלט לעיתונות כי קיבל היתר ממשטרת פריז לבצע צניחה ממגדל אייפל ובקרוב יצליח להוכיח את יעילותה של המצאתו.
ביום ראשון, 4 בפברואר 1912, בשעה 7:00 בבוקר, הגיע רייכלט למגדל אייפל במכוניתו עם שני חברים, כשהוא לבוש בחליפת המצנח שלו.[3] העיתונות הצרפתית גילתה עניין באירוע, ובימים לפני כן פורסמו ראיונות עם רייכלט כשהוא מציג את מצנחו. העיתון הגאלי תיאר את גודלה של חליפת הצניחה כ"מעט גדולה יותר מבגדים רגילים".[4] כן תוארה החליפה ככזו שלא מגבילה את תנועותיו של הלובש. עיתון אחר תיאר את אופן הפתיחה של המצנח כ"פשוט כמו פריסת הזרועות הצידה כדי ליצור צלב עם הגוף".[6] האקסיון פראנסז דיווח כי שטח הפנים של המצנח הוא בגודל של 30 מטרים רבועים, וכשחליפת המצנח פתוחה היא בגובה של 5 מטר.[10] הלה קרואה דיווח כי החליפה ככל הנראה שוקלת רק כ-9 קילוגרם.[11]
ביום האירוע, שרר מזג אוויר קר בפריז והטמפרטורה הייתה מתחת ל-0 מעלות צלזיוס. כן בשאן דה מארס, הפארק בו נמצא מגדל אייפל, נשבה רוח בעצמה חזקה.[2] למקום הגיעו מספר שוטרים על מנת לשמור על הסדר. מפקד המשטרה והגורם האחראי למתן ההיתר לביצוע הניסוי, לואי לפין (אנ'), הצהיר, לאחר האירוע, כי ההיתר ניתן אך ורק לביצוע ניסוי באמצעות בובות, והמשטרה לא ידעה על כוונותיו האמיתיות של רייכלט.[12][11] עם הגעתו למגדל, הודיע רייכלט כי בכוונתו לבצע את הקפיצה בעצמו. בראיון מאוחר יותר סיפר אחד מחבריו שליוו אותו במעלה המגדל, כי רייכלט הסתיר את כוונתו לקפוץ בעצמו עד לרגע האחרון.[12]
כשהתחוור לחבריו על כוונותיו, הם ניסו לשכנעו להשתמש בבובה במקום זאת, תוך שהם מפצירים בו כי תהיינה עוד הזדמנויות נוספות לקפוץ בעצמו. כן, הסבירו לו כי יש לבטל את הניסוי מסיבות בטיחותיות עקב חוזקה של הרוח. עם זאת, רייכלט התבצר בעמדתו לבצע את הקפיצה בעצמו.[3] רייכלט הודיע לסובביו כי כישלונותיו הקודמים לא מרתיעים אותו והוא בטוח שחליפת המצנח תפעל היטב. כשנשאל על ידי העיתונאים אם תכנן לנקוט אמצעי זהירות נוספים, כגון שימוש בחבל בטיחות, השיב כי אין לו בכך צורך, שכן מצנחו בטוח לחלוטין, ושימוש בעזרים נוספים יטיל ספק ביעילותה של המצאתו.
גסטון הרוויו, ממציא צרפתי אחר שנכח במקום, ניסה גם הוא להניא את רייכלט מלבצע את הקפיצה. הרוויו הסביר לרייכלט כי המצנח זקוק לזמן כדי להגיע לפתיחה מלאה, ואילו השניות המעטות שתעבורנה מהקפיצה לקרקע לא יספיקו לצורך נחיתה בבטחה. יתרה מזאת, הציג הרוויו לרייכלט גם התנגדויות טכניות אחרות לקפיצה, אשר רייכלט לא יכול היה לספק להן תשובה מספקת.[13] לבסוף השיב רייכלט: "אתה הולך לראות איך ה-72 קילו שלי והמצנח שלי יתנו לך את התשובה הטובה ביותר".
רייכלט הקדיש זמן מה כדי לדון עם השוטרים בגודל שטח הנחיתה הנדרש. רק לאחר שהמשטרה נענתה לדרישותיו, הוא עלה במדרגות למפלס הראשון של המגדל.[4][13] בזמן עלייתו במדרגות נרשם עיכוב נוסף כאשר השומר מנע את כניסתו. לה פטיט פריזיאן (אנ') דיווח כי השומר ניסה גם הוא להניאו מביצוע הקפיצה, מהחשש שהאירוע יסתיים באסון. לעומת זאת, לה פיגארו דיווח כי העיכוב נבע מכך שלא היה בידי רייכלט עותק של ההיתר והשומר נאלץ להמתין לקבלת אישור טלפוני ממפקדיו.
בשעה 8:00 הורשה רייכלט להיכנס למפלס הראשון של המגדל עם שני חבריו ועם צלם קולנוע, כאשר צלם נוסף הוצב סמוך למרגלות המגדל כדי לתעד את הנחיתה. רייכלט, פנה אל הקהל, הרים את ידו וצעק: "À bientôt" (נתראה בקרוב).[13] בכל אותו הזמן המשיכו חבריו לנסות להניאו מלבצע את הקפיצה, אך רייכלט היה אטום מלשמוע.[3]
בשעה 8:22, כשראה קהל של כ-30 עיתונאים וצופים סקרנים, הכין רייכלט את החליפה לצניחה, עלה על שרפרף שהוצב על שולחן ליד המעקה הפנימי, בגובה של קצת יותר מ-57 מטרים מעל הקרקע כשהוא פונה לנהר הסן. לאחר בדיקת כיוון הרוח באמצעות זריקת פיסת נייר,[10] הניח רייכלט רגל אחת על מעקה הבטיחות, היסס במשך כ-40 שניות, ואז קפץ למטה. לפי עדויות חבריו, בטרם קפיצתו, היה רייכלט רגוע ומחויך.[13] רייכלט נפל לכמה שניות לפני שפגע באדמה הקפואה למרגלות המגדל. פגיעתו של רייכלט הותירה בקרקע שקע בעומק של 15 סנטימטר.
רגלו הימנית וזרועו נמעכו, גופו ספג שברים בגולגולת ועמוד השדרה, והוא דימם מפיו, אפו ואוזניו. כשהצוות הרפואי הגיע אליו, רייכלט כבר היה מת ועיניו היו פקוחות לרווחה. גופתו הועברה לבית החולים נקר (אנ') שבו הוכרז רשמית על מותו. לאחר מכן, הועברה גופתו לתחנת המשטרה. בשנת 2009 פורסם בליברסיון כי מהנתיחה שלאחר המוות עלה כי רייכלט מת מהתקף לב עוד במהלך נפילתו.[5]
אחרית דבר
האירוע הטרגי גרר התעניינות רבה בציבור. ביום למחרת האירוע, עיתונים רבים הקדישו לכך את העמודים הראשונים עם צילומים.[5] חלק מדיווחים העלו השערות בדבר מצבו הנפשי של רייכלט. איש לא הניח שהוא התאבד, אך רבים תיארו אותו כאדם שנהג בפזיזות או בטיפשות. עיתונאי אחר הציע שרק חצי מהביטוי "גאון מטורף" חל על רייכלט. מצד שני, אחד מחבריו של רייכלט, טען שהוא חש לחץ רב מהקפיצה והתבטא בביטחון על מנת למשוך נותני חסות, לצורך הפקת רווחים.[5][4]
מותו של רייכלט היווה את תאונת הצניחה הראשונה מאז מותו של צ'ארלס לרוקס (אנ') בשנת 1889.[14] יומיים לפני קפיצתו הקטלנית של רייכלט, ב־2 בפברואר 1912, צנחן אמריקני בשם פרידריך ר. לאו, צנח בהצלחה מפסל החירות - מגובה של 68 מטר מעל פני הים ו-46 מטר מבסיס הפסל.
לאחר מותו של רייכלט נמנעו השלטונות מלהעניק היתרים לקפיצות נוספות ממגדל אייפל.[15] כן, הערימו השלטונות קשיים על מתן היתרים באופן כללי לניסויי תעופה, הגם שלא היו מעורבים במגדל.
בשנים הבאות, בוצעו ממגדל אייפל מספר קפיצות ללא היתר. בשנת 2005, נהרג גבר נורווגי לאחר שניתקה החופה ממצנחו בעת שניסה לקפוץ מהמגדל לצורך קידום מכירות עבור חברת בגדים, מה שהיווה את המוות הראשון כתוצאה מצניחה מהמגדל מאז רייכלט.
בשנת 1985 בוצעה קפיצת פעלולים מוצלחת ממגדל אייפל כחלק מצילומי הסרט רצח בעיניים מסדרת ג'יימס בונד.[16]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Le Saut du Siècle Édouard Launet, Summer Supplement of Libération, 17 July 2009.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 L'inventeur Reichelt s'est tué hier". Le Petit Journal (in French). 5 February 1912. p. 1. Retrieved 26 November 2009.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 "Fatale expérience de parachute". La Presse (in French). 5 February 1912. p. 1. Retrieved 8 December 2009.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 "Une expérience tragique: Un inventeur saute de la tour Eiffel et se tue". Le Gaulois (in French). 5 February 1912. p. 1. Retrieved 8 December2009.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Le Saut du Siècle אדוארד Launet, מוסף קיץ של Libération, 17 יולי 2009.
- ^ 6.0 6.1 6.2 "L'Inventor d'un parachute se lance de le eiffel et séécrase sur le sol" . Le Petit Parisien (בצרפתית). 5 בפברואר 1912. עמ ' 1 . 26 בנובמבר 2009 .
- ^ 7.0 7.1 "Expérience tragique". Le Matin (series 1) (in French). 5 February 1912. pp. 1–2. Retrieved 8 December 2009.
- ^ "A Prize for Safety Parachutes". Flight. 3 (150): 965. November 1911.
- ^ "L'inventeur d'un vêtement parachute se jette de la Tour Eiffel et vient s'écraser sur le sol". L'Ouest-Éclair (in French). 5 February 1912. p. 1. Retrieved 8 December 2009.
- ^ 10.0 10.1 "Une expérience tragique". L'Action Française (in French). 5 February 1912. p. 2. Retrieved 8 December 2009.
- ^ 11.0 11.1 "Un inventeur de parachute s'élance du 1er étage de Tour Eiffel et s'écrase sur le sol". La Croix (in French). 6 February 1912. p. 1. Retrieved 8 December 2009.
- ^ 12.0 12.1 "Chute mortelle d'un inventeur de un parachute". Le Temps (in French). 5 February 1912. p. 4. Retrieved 8 December 2009.
- ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 "Le Saut dans la Mort". Le Figaro (in French). 5 February 1912. p. 2. Retrieved 8 December 2009.
- ^ "Parachuting Pioneer". Flight International. 84 (2851): 727–28. October 1963.
- ^ "No Drops From The Eiffel Tower". Flight. 13 (630): 41. January 1921.
- ^ על פי ה- DVD "בתוך רצח בעיניים".
