פרץ לסקר
 | |
| לידה |
31 בינואר 1910 חמיילניק, הרפובליקה הפולנית השנייה  |
|---|---|
| פטירה |
24 באפריל 1963 (בגיל 53) תל אביב-יפו, ישראל  |
פרץ לסקר (בפולנית: Perec Laskier; 31 בינואר 1910 – 24 באפריל 1963) היה חבר בית"ר וממקימי הארגון הצבאי היהודי בגטו ורשה.
ביוגרפיה
לסקר נולד בשנת 1910 בעיר חמיילניק בפולין להוריו דוד וחיה טֵמָה. עוד בהיותו ילד עברה המשפחה לצ'נסטוחובה שם הצטיין לסקר בלימודיו. תחילה היה חבר תנועת השומר הצעיר אך כיוון שחיפש נתיבים אחרים לרוח הציונות שפיעמה בו, עליה התחנך בבית, הצטרף לשורות בית"ר וייסד את קן בית"ר בעיירתו. בהמשך עבר לוורשה, שם המשיך בלימודיו באוניברסיטה והיה ממנהיגי בית"ר בעיר.
לסקר התגייס לצבא הפולני והשתחרר ממנו, לאחר שצבא פולין ניגף בפני הצבא הגרמני, בדרגת קצין. עם שחרורו הוא חזר לוורשה וגילה שחברי בית"ר נפוצו לכל עבר ושמשרדי נציבות בית"ר בעיר סגורים. כדי לחדש את פעילות התנועה יזם בחודשים אוקטובר-נובמבר 1939 פגישות עם מספר חברי בית"ר בהם סוורין ליווא, מרדיקס, פרנקל, לנגלבן ורוזנפלד כמו גם עם ראשי הצה"ר שנותרו בעיר, בהם ביאלוברוב וודובינסקי. כצעד ראשון הוחלט להקים מטבח לנצרכים, אשר יהווה גם מסווה לפגישות חברי התנועה. פרץ וחבריו פנו לג'וינט בבקשת עזרה כספית להקמת המטבח ולאחר מאמצים עלה בידיהם להקים את המטבח, ברחוב מרשלקובסקה.
בחודשים הבאים הגיעו לורשה מספר חברי בית"ר בכירים, כחלק מזרם הפליטים היהודיים שהגיעו לעיר, ולסקר זימנם לישיבה בה הוחלט על פעילות לשם התארגנות תנועתית משמעותית יותר. הם חילקו ביניהם את ורשה לעשרה אזורים, כשתפקידו המרכזי של האחראי בכל אזור הוא לאסוף ולארגן את אנשי בית"ר באזורו.
בקיץ 1940 במהלך ישיבת מפקדת בית"ר בוורשה, המליץ אחד המשתתפים בשם שוחט על הקמת התארגנות לשם לוחמה בנאצים, לאור השמועות אודות הקמתו המתקרבת ובאה של גטו בעיר. בנקודת זמן זו הם הבינו שאפסו הסיכויים למאמציהם בחודשים שלפני לעזוב את פולין, והוחלט לרכז את הכוחות לענייני ורשה בלבד. לסקר, שהיה בין מארגני ומשתתפי הישיבה, אימץ את הדברים וחבר לליאון רודל ולמאיר קלינגבייל, חברי הצה"ר, לשם הקמת הארגון הצבאי עוד בטרם הקמת הגטו. הם החלו בגיוס כספים ובמציאת מקומות מסתור לאחסון כלי נשק.
באפריל 1941 הגיעו לגטו שני אנשי בית"ר - יולק ברדנט והנס ברנדווין, שעמדו בראש היודנראט בהרוביישוב, ובפיהם הצעה לשלוח כמה מאות מאנשי בית״ר לעבודה חקלאית באזורם, על פי הזמנות של בעלי אחוזות במקום ובאישור ה"ארבייטסאמט" הגרמני. לסקר היה בין המארגנים של קבוצה זו ובקיץ 1941 יצאה התוכנית אל הפועל וכ-600 איש יצאו להרוביישוב, בהם גם מפקדים רבים מקרב חברי בית"ר.
בקיץ אותה שנה לסקר יזם, ערך והפיק יחד עם ליאון רודל את עיתון "המדינה" (כשמו של ביטאון בית"ר בפולין), לרגל יום השנה הראשון למותו של זאב ז'בוטינסקי, בכדי להעלות את מורל היהודים, ובייחוד את זה של אנשי בית"ר, אשר שהו בגטו. היה זה הגיליון היחיד של העיתון שהודפס בגטו. בניגוד לפרסומים שונים שיצאו בגטו, שהוכנו תוך שימוש במכונות שכפול או באמצעים מאולתרים אחרים, ייחודו היה שהוא הודפס במכונות דפוס. מכונות הדפוס שכנו במרתף אחד הבתים בגטו, שבעליו היהודים אחסנם שם לשימוש לאחר המלחמה. בהכנת העיתון נתקלו לסקר ועוזריו במספר אתגרים, ביניהם, חוסר בדיו; כיוון שהמכונות שבתו כבר שנתיים הדיו בהן התייבש ולא היה ניתן להשיג דיו בגטו. לבסוף, תוך סיכון גבוה, הוברח דיו בידי יהודים שעבדו מחוץ לגטו. בעיה נוספת בה נתקלו הייתה העברתם של מאות החוברות שהודפסו מבית הדפוס אשר שכן ברחוב גז'יבוסקה לרחוב לשנו, מקום המפקדה. בין הכותבים בעיתון, שכלל 16 עמודים, היו: רודל, לסקר עצמו, כמו גם משה לייזרוביץ והלל זיידמן - עורכי דער מאמענט[1].
בשלהי סתיו 1941 נערכה ישיבה משותפת של מפקדת בית"ר ומרכז הצה"ר ובה הועלתה הצעה לאסוף את שארית הפליטה של בית"ר בגטו ולהעביר את כולה לסביבות הרוביישוב. לסקר נבחר כמי שיצא להרוביישוב לבדוק את היתכנות הרעיון ואכן בדצמבר הוא יוצא לדרך. במשך שבועיים ביקר באחוזות השונות בהן פזורים חברי בית"ר ובסיומם כינס את מפקדי הפלוגות ועוזריהם וכן את ברנדוויין לשם החלטות על הבאות. בדרכו חזרה לורשה עבר דרך לובלין.
בפברואר 1942, זמן לא רב אחרי מסעו להרוביישוב, עזב לסקר את ורשה ונוסע לצ'נסטוחובה, שם הצטרף למשפחתו, בתקווה שיוכל לסייע להם ואף לארגן שם כח התנגדות ביתר"י. בהמשך אותה שנה הוא נשלח למחנה העבודה בכפייה של קונצרן החימוש הגרמני "האסאג" בצ'נסטוכובה. הוריו ואחותו הלנה נספו בשואה[2]
לאחר המלחמה הצטרף לתנועת "הבריחה", שנאבקה למען עליית פליטי השואה לארץ. במהלך פעילותו ביקר ברומניה, שם קבל על האפליה לרעה לה זוכים אנשי בית"ר בסיוע לעלייה ארצה. הוא אף נאסר על ידי הרוסים למשך חודשיים בשל פעילותו זו.
לאחר עלייתו ארצה המשיך בלימודים באוניברסיטה העברית. התגורר בתל אביב עד למותו בשנת 1963.
על שמו קיים רחוב בבאר שבע.
לקריאה נוספת
- ספר צ'נסטוחוב, ירושלים: הוצאת אנציקלופדיה של גלויות (דפוס אלפא), תשכ"ז-1967, עמודים 429–432. (הספר בקטלוג ULI)
- חיים לזר ליטאי, מצדה של ורשה: הארגון הצבאי היהודי במרד גיטו ורשה, תל אביב: הוצאת מוזיאון הלוחמים והפרטיזאנים, מהדורה שנייה תשמ"ג-1983, עמודים 60–62, 77-76. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
- פרץ לסקר חבר תנועת בית"ר ו"האיגוד הצבאי היהודי" בגטו ורשה, באתר ארכיון בית לוחמי הגטאות
- תנועת הבריחה, באתר התנועה. (שמו של לסקר לא נזכר שם אבל בכתבים של מכון ז'בוטינסקי נזכרים חלק מהאנשים שרשומים באתר הזה ושלסקר היה בקשר איתם, למשל בן צבי)
- לסקר פרץ, עדות וקטעי עיתונות, בארכיון מכון ז'בוטינסקי
- כיצד נקבעו שמות הרחובות בבאר שבע, באתר News1 מחלקה ראשונה
הערות שוליים
- ^ קישור שמם של לייזרוביץ וזיידמן לעיתון זה הוא על על פי כתביו של לסקר ועל סמך זיכרונו. אך לפי הידוע לייזרוביץ היה בעיתון המתחרה בוורשה - היינט, וזיידמן היה אמנם פובליציסט אך לא עורך עיתון באותה העת
- ^ ברישומי הגירה לברזיל קיימת תעודת הגירה משנת 1945 על שם אירנה (ילידת 1918) - בעלת אותו שם משפחה, ארץ מוצא ועם שמות הורים זהים. כך שייתכן שהיתה ללסקר אחות נוספת. אחותו הלנה נזכרת בדפי עד שמילא לסקר, ולפיהם הייתה ילידת 1923
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "פרץ לסקר".