פרשת האחים פריניאן
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
פרשת האחים פריניאן הוא כינוי לפרשה שהחלה בבדיקת עיכוב שחל בחקירת רצח העבריין פנחס בוחבוט, רצח שבוצע ב-25 בספטמבר 1999, והמשיכה בחשיפת רשלנות של משטרת ישראל ופרקליטות המדינה וחשדות כבדים לשחיתות בדרגים בכירים במשטרה, בנוגע למספר פרשות בהן היו מעורבים אנשי הפשע המאורגן האחים פריניאן. הפרשה נחשפה לראשונה בתוכנית הטלוויזיה עובדה ונחקרה על ידי ועדת זיילר שהוקמה לשם כך. בפרשה אף עלו חשדות לשחיתות של פוליטיקאים בכירים, חשדות שלא אומתו.
פירוט הפרשה
האחים יגאל, עודד ושרון פריניאן ממושב הודיה מוכרים למשטרה כעבריינים בכירים בתחום ההימורים. האחים עומדים בראש משפחת פשע השולטת בתחום.
על פי החשד, האחים הם שיזמו ותיכננו את רצח בוחבוט, אותו ביצעו השוטר בשירות פעיל צחי בן אור והעבריין שמעון אלמקייס. ביולי 2000 נעצר בן אור בשל פריצות לבתים בבאר שבע. חקירתו החלה את מהלך הפרשה.
תשומת הלב הציבורית התרכזה במספר עובדות בעייתיות, שנחשפו עם חשיפת הפרשה ב-2005:
- "השוטר הרוצח" - בן אור קשר את עצמו לרצח בוחבוט, אותו ביצע לפי החשד בשליחות משפחת פריניאן בעת ששירת במשטרה.
- "השוטר המושחת" - בן אור הזהיר את חוקריו כי למספר קציני משטרה קשרים פסולים עם משפחת פריניאן. הקצין הבולט אליו התייחס בן אור היה יורם לוי, אז סגן ניצב וראש מפלג תשאול ביחידה המרכזית (ימ"ר) במחוז דרום. בן אור טען שלוי הגן על משפחת פריניאן מפני פעילות משטרתית, כנראה בתמורה לכסף. מתוקף תפקידו, לוי היה אחראי לחקירת רצח בוחבוט.
- "ההרשעה שחמקה" - חרף רצונו של בן אור, לא נחתם עמו הסכם עד מדינה כדי שיעיד נגד משפחת פריניאן. הוא שוחרר למעצר בית, ברח מהארץ ונרצח במקסיקו בדצמבר 2004.
- "הקידום התמוה" - למרות החשדות נגד סנ"צ יורם לוי, הוא מונה בשנת 2003 למפקד ימ"ר דרום והועלה לדרגת ניצב משנה. מי שדחף למינויו של לוי היה מפקד המחוז דאז, ניצב משה קראדי. קראדי התעלם מכך שבדיקת הפוליגרף שנערכה ללוי הייתה בעייתית.
- "החקירה שנמרחה" - תיק החקירה לא פוענח בימ"ר דרום. רק העברת התיק, בתחילת 2005, ליחידה הארצית לחקירות בינלאומיות, הביאה להתקדמות החקירה. ביולי ובאוגוסט 2005 נעצרו האחים באשמת רצח בוחבוט, על סמך המידע שהיה ידוע למשטרה כבר ב-2001.
משילוב הנתונים עלתה אפשרות מטרידה, שהאחים פריניאן דאגו לעיכוב החקירה, על ידי שיחוד החוקר שעלול היה להפלילם בהזמנת רצח בוחבוט, ואולי אף דאגו לקדמו. גם אם אין זה המצב, העובדות מצביעות על רשלנות של גורמי החוק בטיפול בפרשה. בדצמבר 2005 מינתה הממשלה ועדת בדיקה בראשות השופט בדימוס ורדי זיילר ("ועדת זיילר"), לבירור פעילות המשטרה והפרקליטות בפרשה. בוועדה חברים גם ניצב בדימוס עוזי ברגר, לשעבר ראש אגף חקירות במשטרה, ועו"ד נורית שניט, לשעבר פרקליטת מחוז מרכז.
מאז פרסום הפרשה ותחילת עבודתה של ועדת זיילר, נוספו פרטים רבים הנוגעים לפרשה. מטרת ערך זה להציג בצורה בהירה, עד כמה שניתן, את הפרטים שנחשפו והחשדות שהועלו, מבלי להאשים מישהו במעשים לא כשרים. עד עתה הוגשו שלושה כתבי אישום בפרשה, ואיש לא הורשע בה. החשדות הכבדים הם שהופכים את הפרשה לאחת החמורות בתולדות המשטרה, אך ייתכן כי חשדות אלה יופרכו בוועדת זיילר ובבתי המשפט.
אירועים מרכזיים בפרשת האחים פריניאן
| 25.9.1999 | על פי החשד, צחי בן אור, שוטר בשירות פעיל, רוצח את העבריין פנחס בוחבוט בשליחות משפחת פריניאן. המשפחה ביקשה להרוג את בוחבוט מכיוון שהפסיק לעבוד עבורה. תיק הרצח מועבר ליחידה המרכזית במחוז דרום של המשטרה (ימ"ר דרום), כי הנרצח, בוחבוט, היה יעד שלה. צו איסור פרסום מוטל על הפרשה. |
| יולי 2000 | צחי בן אור נעצר בחשד לשוד בתים בבאר שבע. |
| 2000 – 2001 | בחקירתו, בן אור רומז מיוזמתו על קשריו עם משפחת פריניאן, ומזהיר את חוקריו כי לסגן ניצב יורם לוי, ראש מפלג תשאול בימ"ר דרום, קשרים עם המשפחה. |
| 2001 | נכשלת עסקת עד מדינה עבור בן אור, בשל פערים בין עמדת הפרקליטות, שדרשה 7–8 שנים בכלא, לבין דרישת בן אור, שביקש 3 שנים. בן אור משוחרר למעצר בית. |
| 2002 | צחי בן אור בורח מהארץ. |
| מרץ 2003 | מפקד מחוז דרום, משה קראדי, מבקש למנות את יורם לוי לתפקיד מפקד ימ"ר דרום. קראדי מוזהר על ידי קציני משטרה ופרקליטים, שנחשפו לטיעוניו של בן אור, שהמינוי בעייתי. |
| סוף 2003 | יורם לוי מתמנה לתפקיד, למרות בדיקת פוליגרף בעייתית, שכנראה הכשיל אותה בכוונה. |
| 5.5.2004 | בצעד מפתיע מחליט השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, למנות את משה קראדי למפכ"ל המשטרה. קראדי היה הצעיר מבין המועמדים לתפקיד, ובעל הניסיון המועט ביותר כמפקד מחוז – פחות משנתיים. |
| דצמבר 2004 | בן אור נרצח בדירה השייכת לעבריין עמיר מולנר בקנקון. |
| 2005 | בלחץ ניצב משנה אמיר גור, שהיה מפקד הימ"ר בעת מעצרו של בן אור, תיק החקירה עובר לאחריות היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות. |
| 21.2.2005 | תחקיר התוכנית "עובדה" מתאר את מינויו הבעייתי של יורם לוי לתפקיד מפקד הימ"ר. בו ביום פותחת מח"ש מחדש את החקירה נגד לוי. |
| אפריל 2005 | תחקיר נוסף של "עובדה" מאשים את לוי בקשרים פסולים עם משפחת פריניאן ובקבלת כספים מהם. |
| 10.5.2005 | נסגרת החקירה נגד לוי מחוסר אשמה, אך נרשמת לו עברה משמעתית על כך שבמסגרת הפעלתם של האחים פריניאן כמקורות מודיעין הוא נפגש עמם בביתו, בניגוד להוראות. |
| 30.7.2005 | המשטרה פושטת על בית משפחת פריניאן כדי לעצור את האחים בחשד שהזמינו את רצח בוחבוט. נעצר האח יגאל, אך האחים עודד ושרון אינם נמצאים בבית. המשטרה פותחת במצוד אחריהם. |
| 1.8.2005 | מוסר צו איסור הפרסום, והפרשה מתפוצצת. |
| 30.8.2005 | עודד ושרון פריניאן נתפסים בכפר הנופש "עין גב", מחופשים לחרדים. |
| 16.10.2005 | מוגש כתב אישום נגד האחים באשמת רצח בוחבוט. |
| נובמבר 2005 | בית המשפט מודיע כי התשתית הראייתית נגד האחים פריניאן אינה מספקת, ומורה לשחררם למעצר בית. |
| 4.12.2005 | הממשלה מחליטה על הקמת ועדת בדיקה לחקירת פעילות המשטרה והפרקליטות בפרשה, ועדת זיילר. לוועדה ניתנות סמכויות של ועדת חקירה ממשלתית. |
| 25.12.2005 | הוועדה מתחילה בדיוניה ובשמיעת עדים. |
| 23.5.2006 | הוועדה שולחת מכתבי אזהרה ל-13 קציני משטרה ופרקליטים, בהם המפכ"ל המכהן והמפכ"ל הקודם, שני ניצבים, שתי פרקליטות ממחוז דרום, ומנהל המחלקה לחקירות שוטרים. |
| 18.6.2006 | הוועדה מתחילה לשמוע את טענות המוזהרים. |
| 23.8.2006 | גדי חזן וערן חייא נעצרים בחשד לרצח בן אור במקסיקו. |
| 17.9.2006 | מתחיל שלב עדויות המוזהרים בוועדת זיילר. |
| 30.1.2007 | חזן וחייא מורשעים - אך לא ברצח בן אור, אלא בגרימת חבלה לחברתו הקולומביאנית. בשל בעיה בחומר הראיות נגדם נחתם עמם הסדר טיעון. |
| 13.2.2007 | הפרקליטות חותמת על הסדר טיעון עם האחים עודד ושרון פריניאן, המואשמים בקשירת קשר לביצוע פשע, ולא ברצח. |
| 18.2.2007 | ועדת זיילר מפרסמת את מסקנותיה. בתגובה, מתפטר (ומפוטר) מפכ"ל המשטרה, משה קראדי. |
מדוע התעכב הטיפול בתיק?
מהשתלשלות האירועים והחשדות, כפי שתוארו לעיל, עולות שתי תשובות אפשריות לשאלה מדוע התעכב הטיפול בתיק. שתי האפשרויות מהדהדות במכתבי האזהרה של ועדת זיילר.
הסיבה: רשלנות
צחי בן אור סיפר למשטרה מיוזמתו את הפרטים המשמעותיים אודות קשרי פריניאן והמשטרה במטרה לקבל מעמד של עד מדינה ולהימנע ממאסר ארוך באשמת רצח. התנגדות פרקליטת מחוז דרום, יסכה לייבוביץ', לחתימת הסכם עד מדינה עם בן אור, והתנגדותה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, לעונש של פחות מ-7 שנים, הכשילה את האפשרות שבן אור יפליל את משפחת פריניאן. עם כישלון העסקה, בן אור השתחרר למעצר בית.
במהלך 2002 נורה בן אור באירוע שהתרחש במושב הודיה, כנראה על ידי גורמים הקשורים למשפחת פריניאן. גם אירוע זה לא נחקר. לאחר האירוע הוא העיד פעם נוספת במשטרה, ושוב שוחרר למעצר בית. בן אור הבין שהוא חי על זמן שאול וברח מהארץ, בהפגנה נוספת של רשלנות משטרתית.
עם בריחתו, נראה לפרקליטות ולמשטרה שנסתם הגולל על האפשרות להפליל את האחים פריניאן, והתיק נשכח, אולי אפילו הלך לאיבוד פשוטו כמשמעו. כשהתיק נמצא ב-2003, הוא הועבר למחוז בלי בדיקה נוספת, ונשכח בשנית, שוב מתוך רשלנות.
יורם לוי מונה לפיקוד על ימ"ר דרום, לאחר שעבר תהליך בדיקה, שגם הוא היה מרושל. בין אם לוי היה ראוי לתפקיד או לא, היחידה שבפיקודו לא הייתה מסוגלת להתמודד עם התיק, מכיוון שסבלה מתחלופה תכופה של מפקדים (שלושה מפקדים בתקופת הפרשה), מאי סדרים וממתיחויות פנימיות. רק התעקשות של מפקד הימ"ר לשעבר, נצ"מ אמיר גור, העבירה את התיק ליאחב"ל והחקירה התקדמה.
מרבית המוזהרים בוועדת זיילר דבקים בגרסת הרשלנות, כאשר כל אחד טוען שלא הוא התרשל.
הסיבה: שחיתות
לפי אפשרות זאת, משפחת פריניאן, שעלולה הייתה להיות הנפגעת העיקרית מחקירת רצח בוחבוט, עשתה כל שביכולתה כדי לעכב את החקירה.
בהתחלה, כך לפי החשד, בן אור הוזמן לבית משפחת פריניאן ושם נורה ונפצע. אירוע זה התרחש לאחר שבן אור כבר דיווח למשטרה על הקשרים האסורים של משפחת פריניאן. ייתכן כי היה מי שיידע את משפחת פריניאן אודות עדותו של בן אור.
בהמשך, התיק עוכב על ידי האחראי על החקירה, נצ"מ יורם לוי, שפעל לטובת משפחת פריניאן, עמה עמד בקשרים פסולים. זהו טיעון בעייתי, כיוון שלוי מונה לתפקידו באמצע החקירה. גרסת השחיתות תטען שמשפחת פריניאן דאגה למינוי זה.
טענה זאת מקבלת חיזוק בשל שני המינויים המפתיעים במהלך הפרשה: מינויו של לוי למפקד הימ"ר על ידי קראדי, ומינויו של קראדי למפכ"ל המשטרה על ידי השר לביטחון פנים, צחי הנגבי. האפשרות שקראדי מינה את לוי לתפקיד הנדרש ובתמורה קיבל את תפקיד המפכ"ל הוצגה באופן פומבי בוועדה דווקא על ידי קראדי עצמו. קראדי ציטט טענה זאת מתוך מכתב, שלטענתו נשלח לוועדת זיילר על ידי נצ"מ בדימוס מאיר גלבוע.
לפי תוכן המכתב, כוחה של משפחת פריניאן להשפיע על השר צחי הנגבי למנות את לוי וקראדי, בא לה מהיותה קבלנית קולות עבור הנגבי במפלגת הליכוד. המכתב טען שהמשפחה ניצלה באופן דומה את קשריה עם עמרי שרון, שהיה חבר כנסת באותה תקופה, ובעל השפעה מכרעת על מינויים בשירות המדינה, בשל היותו בנו של ראש הממשלה, אריאל שרון. יוזכר בהקשר זה כי השר צחי הנגבי נאשם במינויים פוליטיים פסולים, ואילו עמרי שרון הורשע ברישום כוזב במסמכי תאגיד, בעברה על חוק המפלגות ובשבועת שקר, סביב פרשת התרומות לקמפיין של אביו לראשות הליכוד ב-1999.
בדיוני הוועדה, נוטים דווקא מוזהרי המשטרה להעלות את האפשרות הקונספירטיבית, ולטעון כי מתנהלת אחריהם רדיפה משוללת יסוד.
על וועדת זיילר יהיה להכריע אילו מן השלבים בפרשה התנהלו כשורה, אילו נפגעו מרשלנות, ובאילו הייתה מעורבות חיצונית של גורמי פשע ופוליטיקה.
פרשות נלוות
החקירה בפרשת האחים פריניאן הולידה פרשות נלוות רבות, שעל הוועדה יהיה להכריע את משמעותן.
התיק הכפול
העדויות בוועדת זיילר גילו כי בימ"ר דרום התנהלו שני תיקי חקירה נפרדים וממודרים זה מזה על רצח בוחבוט.
התיק המקורי, שנפתח עם רצח בוחבוט, נוהל על ידי מפלג תשאול בפיקודו של סנ"צ יורם לוי. התיק לא התקדם כלל, עד שנסגר בנימוק של "עבריין לא ידוע", למרות שהיה ידוע שהרוצח הוא צחי בן אור. לגבי מועד סגירת התיק נמסרו עדויות סותרות. לוי טען כי התיק נסגר לפני שחזר לפקד על הימ"ר בשנת 2003. סנ"צ אהרן זרגרוב, שהחליף את לוי בתפקיד מפקד מפלג תשאול, טען בעדותו השנייה כי סגר את התיק בשל חוסר במודיעין כשלוי כבר פיקד על הימ"ר ובידיעתו. זרגרוב נהג באופן תמוה כאשר ביקש את אישור סגירת התיק מפרקליטות מחוז מרכז, שכלל לא הכירה את החקירה, ולא מפרקליטות מחוז דרום, שליוותה את החקירה מאז מעצרו הראשון של בן אור.
התיק השני היה חסוי ונוהל על ידי מפלג מודיעין, בפיקוד סנ"צ גדי סיסו. התיק נפתח לאחר שבן אור דיווח על הקשרים בין משפחת פריניאן ובין יורם לוי, שניהל את החקירה המקבילה. התיק הכיל את עדויות בן אור שאמורות היו להבטיח לו להיות עד מדינה. לאחר שהסכם עד המדינה נפל, אי אפשר היה להשתמש במידע שבתיק, כי עלול היה לסכן את בן אור.
נצ"מ אמיר גור, מפקד הימ"ר בשנת 2001, שהחליט על פתיחת התיק החסוי, טען לפני הוועדה שהעביר אותו באופן מסודר אל אהרן זרגרוב, לאחר שגורם הסיכון, יורם לוי, עזב את הימ"ר ועבר לפקד על תחנת אשקלון. עם זאת, בהמשך התיק נעלם, וזרגרוב אף טען בשלב מסוים שלא הכיר את התיק.
לפי העדויות עד כה, נראה כי דווקא יורם לוי היה מי שגילה את התיק החסוי בשנת 2003 (לדבריו בשקית ניילון בעליית גג), ודיווח על כך למפקד המחוז, משה קראדי. קראדי מצידו לא הורה לימ"ר לברר מה קורה בתיק, אלא ביקש להעבירו למחוז. התיק הועבר לסנ"צ גבי דהן, ראש אמ"ן דרום, ונקבר בארכיון. בעקבות גילוי התיק, מינה ניצב אילן פרנקו, ראש אמ"ן במשטרה, ועדה לבחינת ההתנהלות המודיעינית בתיק, אך תוצאות הבדיקה לא ידועות.
התיק הכפול הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על ההתרחשויות ועל החקירה:
- הוא גרם ליצירת יחסים מתוחים ומוזרים בתוך הימ"ר, כי נוצרו שני מחנות קצינים וחוקרים, שנחשפו למידע שונה.
- הוא גרם לחוסר סדר במעקב אחד התיק, ולאי הבנות בהתייחסות אליו.
חוסר הבהירות עלה בעדות שמסר קראדי. מצד אחד הוא סיפר שבכניסתו לתפקיד בשנת 2002 שלח קצין לימ"ר לבדוק מה קורה בתיק בוחבוט, כך שהיה מוכר לו. מצד שני סיפר, שהתיק נמצא בשנת 2003, והוא הורה להעבירו למחוז.
בדיקת יחסי לוי – פריניאן ופרשת הפוליגרף
קשריו של נצ"מ יורם לוי עם משפחת פריניאן נבדקו על ידי המשטרה ומח"ש 3 פעמים. הבדיקות החוזרות ונשנות מעידות על כך שגורמים במשטרה לא הפסיקו לחשוד בלוי. מאידך, החקירות נסגרו ללא ממצאים פליליים ולוי התקדם בתפקידיו. שלוש הבדיקות:
- בשנת 2001, עם עדותו הראשונה של בן אור ולקראת מינויו של לוי למפקד תחנת אשקלון.
- בשנת 2003 לקראת מינויו לראש הימ"ר, החליטו מפקד המחוז קראדי והמפכ"ל אהרונישקי להקים צוות בדיקה מיוחד, בראשות ניצב אילן פרנקו, ראש אמ"ן באותה תקופה. הבדיקה כללה תשאול, בדיקה מודיעינית ובדיקת פוליגרף. על פי עדות האנשים שביצעו את בדיקת הפוליגרף, לוי הכשיל אותה בהתנשפויות, רעידות ואי שמירה על שקט. המסקנה הסופית של הבדיקה הייתה ש"אין ממצא", כלומר אי אפשר היה לקבוע אם לוי שיקר או אמר אמת בנוגע ליחסיו עם פריניאן. לוי הסביר לוועדת זיילר כי בדיקות פוליגרף מלחיצות אותו פסיכולוגית. למרות זאת, ביצע לוי בדיקת פוליגרף עצמאית במכון חיצוני, שבה נמצא שהוא דובר אמת. את תוצאות הבדיקה תלה בימ"ר. בסופו של דבר, מונה לוי על סמך הרושם החיובי שהותיר בתשאול. למרות טענת פרנקו וקראדי כי הבדיקה הייתה מעמיקה ויסודית, ועדת זיילר רמזה כי המינוי נקבע מראש, והבדיקה הייתה כדי לצאת ידי חובה.
- בשנת 2005, בעקבות תחקיר "עובדה", הורה פרקליט המדינה, ערן שנדר, לפתוח מחדש את חקירת מח"ש נגד לוי. לטענת שנדר, הובאו לידיעתו פרטים שקראדי לא מסר לו בשנת 2003. חקירה זו הסתיימה ללא ממצאים פליליים, אך נרשמה ללוי עברה משמעתית, על כך שנפגש עם האחים פריניאן בביתו, בניגוד להוראות.
המקור לחשדות שהובילו לחקירות נגד לוי היה נצ"מ אמיר גור, על סמך טענות בן אור. גור הצליח ליצור לעצמו בתקשורת את דימוי "האיש הטוב", לעומת לוי, "האיש הרע". לוי טוען כי גור ניסה להרחיק מעצמו את כישלון החקירה. עם זאת, יוזכר כי גור עזב את החקירה כאשר בן אור היה עצור לקראת הסכם עד מדינה.
פרשת הסוללות הגנובות וקשרים קודמים בין האחים פריניאן והמשטרה
- בשנת 1998 נגנבו אלפי סוללות של מפוחי מסכות אב"כ מבסיס פיקוד העורף באזור יבנה. יורם לוי, אז ראש לשכת מודיעין ובילוש במרחב לכיש, הודיע לחברת הביטוח "מגדל" כי האחים פריניאן יצליחו להחזיר את הסוללות, אם לא ייעצרו ובתמורה לתשלום. חיים פנחס ("שוגון"), בלש פרטי מטעם החברה, פגש את עודד פריניאן בתחנת לכיש, בנוכחותו של רפ"ק רובי גלבוע. פנחס העביר 600 אלף שקל לנאמנות אצל גלבוע, ולאחר החזרת הסוללות העביר גלבוע את הכסף לפריניאן.
בפרשה זאת משטרת לכיש פעלה כמתווכת בעולם הפשע, ולא עשתה דבר למציאת הגנבים. לוי טען כי עו"ד חנה מגד מפרקליטות מחוז דרום אישרה את העסקה, ללא תרשומת. מגד טענה כי אינה זוכרת עסקה כזאת, אך נאמנים עליה דבריו של לוי. יוזכר כי מפקד מרחב לכיש באותה תקופה היה משה קראדי.
- יורם לוי הודה כי האחים פריניאן היו "מודיעין כיס" – מקורות אישיים של שוטר, מחוץ לנהלים הרגילים של הפעלת מקורות – וכי המשיך להיות איתם בקשר גם כשהחליף תפקידים. ועדת הבדיקה שקמה בעקבות תחקיר "עובדה" רשמה לו הערה משמעתית על כך שנפגש איתם בביתו.
- צחי בן אור סיפר בעדותו, שבסוף כל יום בקזינו של האחים פריניאן הועבר סכום כסף לגורם חסוי, שלהבנת בן אור היה קצין משטרה שהגן על הקזינו.
- צחי בן אור סיפר בעדותו, שהעבריין אמיר שמניאן אמר לו: "החבר קיבל את אשקלון, עכשיו יהיה יותר קל". באותה תקופה קיבל יורם לוי את הפיקוד על תחנת אשקלון.
- בעת פשיטה על קזינו של משפחת פריניאן, שמע שוטר את המשפט: "המשטרה אוכלת מידנו".
- בעדות לפני ועדת זיילר, העיד סנ"צ בדימוס עמיר סולומון, ראש ענף חקירות במחוז הדרומי 1999–2003 וממקימי הימ"ר, כי גורמים במשטרת לכיש הדליפו מידע לאחים פריניאן, שתמיד התחמקו מפשיטות.
- האחים פריניאן הצליחו להתחמק גם מניסיון המעצר בסוף יולי 2005. ייתכן שבשל הדלפה.
שמועות על מעורבות פוליטיקאים ופרשת בורובסקי - הנגבי
מעורבות פוליטיקאים בפרשה נרמזה באופן מצומצם ביותר במהלך הדיונים הפומביים הראשונים בוועדה. רמז כזה ניתן בעדותו של יורם לוי מדצמבר 2005, בה טען שאין לו קשר עם חבר הכנסת עמרי שרון, למרות שלא נשאל על כך. שמועה אחרת אליה התייחסו בוועדה היא שקראדי היה חבר בצוות המצומצם הקרוב לראש הממשלה אריאל שרון (פורום החווה).
באופן חסוי, העלה סנ"צ אפרים ארליך את האפשרות למעורבות השר הנגבי ועמרי שרון במינויים. הוא טען כי שמועות אלה התרוצצו במשטרה.
הביטוי הפומבי המלא לשמועות אלה ניתן על ידי המפכ"ל קראדי בעדותו בוועדה בספטמבר 2006. קראדי ציטט מכתב, שלטענתו נשלח לוועדה על ידי נצ"מ בדימוס מאיר גלבוע, ובו מצוטטים דברים ששמע גלבוע מניצב בדימוס יעקב בורובסקי. לפי דברי בורובסקי, צחי הנגבי, השר לביטחון פנים בשנת 2003, וחבר הכנסת עמרי שרון, דאגו למינוי נצ"מ לוי למפקד הימ"ר, לבקשתם של בני משפחת פרניאן, שהיו קבלני קולות עבורם במפלגת הליכוד. בתמורה לכך שקראדי, אז מפקד המחוז, הסכים למינוי, הוא מונה על ידי צחי הנגבי למפכ"ל המשטרה.
בתגובה לטענות אלה תקף הנגבי במילים "שקרן" ו"מושחת" את בורובסקי, שבעת הדברים כיהן כראש המחלקה למאבק בשחיתות במשרד מבקר המדינה. עם זאת, הנגבי לא איים בהגשת תביעת דיבה נגד בורובסקי. בורובסקי, שהכחיש שאמר את הדברים לגלבוע, איים להגיש נגד הנגבי קובלנה פלילית.
ועדת זיילר תצטרך להחליט האם בסמכותה ובעניינה להתמודד עם טענות אלה.
פרשת זיילר – אילנה דיין – אפרים ארליך
במרץ 2006 חשף כתב קול ישראל רן בנימיני, כי השופט ורדי זיילר, העומד בראש ועדת החקירה, נפגש בחשאי, ומחוץ לדיוני הוועדה, עם אילנה דיין. במקום אחר נטען כי הדבר נעשה במסגרת "המסלול החשאי" של הוועדה. הפגישה נערכה למרות שטענות תחקיר "עובדה" מאפריל 2005 הופרכו על ידי ועדת הבדיקה של 2005. מסיבה זאת טען לוי כי לוועדה עמדה מוקדמת בעניינו, וטען כי יש לפסול את הוועדה.
עוד נודע, כי המקור לתחקיריה של אילנה דיין היה סנ"צ אפרים ארליך, מפקד הימ"ר באגף התנועה. ארליך הדליף את המידע בעודו מכהן במשטרה, אך זכה לחסינות על ידי הוועדה. עם חשיפת עדותו של ארליך, הודלפו מצמרת המשטרה פרטים אישיים חסויים עליו.
רצח העבריין אמיר שמניאן
רצח העבריין אמיר שמניאן הוא גרסה חוזרת, ואף חמורה יותר, של רצח בוחבוט.
לאחר שהסכם עד המדינה נכשל, בן אור שוחרר למעצר בית, ונקשר לגורמי פשע באשקלון. במסגרת פעילותו עבורם, הביא את העבריין אמיר שמניאן, שנחשד כמי שפעל בשירות משפחת פריניאן, לפגישה באזור אשקלון. בפגישה זו נרצח שמניאן. בן אור טען כי לא ידע ששמניאן עלול להרצח.
לאחר האירוע, הוזמן בן אור לפגישה במושב הודיה, כנראה עם גורמים הקשורים למשפחת פריניאן, שם נורה ונפצע. הוא אושפז בבית החולים "ברזילי" באשקלון, ויצר קשר עם סנ"צ גדי סיסו, מפקד מפלג מודיעין בימ"ר דרום. לפי עדותו של סיסו, בן אור סיפר את גרסתו במלואה. למרות זאת, גם רצח בוחבוט וגם רצח שמניאן לא פוענחו. באותה עת יורם לוי, לכאורה "השוטר המושחת" בפרשה, היה מפקד תחנת אשקלון, ולא עסק בחקירה. לפי סיסו, חקירה נלווית אימתה את כל עדותו של בן אור.
קישורים חיצוניים
