ערן שנדר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערן שנדר
פרקליט המדינה ה־9
1 באוגוסט 200417 בדצמבר 2007
(3 שנים ו־19 שבועות)
תחת שר המשפטים לפיד, רמון ולבני
תפקידים בולטים

ערן שנדר (נולד ב-16 בדצמבר 1951) הוא משפטן ישראלי, כיהן כפרקליט המדינה מ-1 באוגוסט 2004 עד 17 בדצמבר 2007. קודם לכן הקים את המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) ועמד בראשה.

קריירה

בשנת 1976 סיים לימודי משפטים בלונדון.[1] בשנת 1978 נמנה עם מייסדי "שלום עכשיו".[2] בשנת 1981 הוסמך לעורך דין והחל לשמש כתובע במשטרת ירושלים.[3][דרושה הבהרה] ב-1982 מונה לפרקליט בפרקליטות מחוז ירושלים.[4] בין השאר שימש כתובע במשפטו של רפאל לוי, שהואשם בקבלת שוחד במהלך עבודתו במשרד הפנים,[5] ובמשפטו של נועם פדרמן, שהורשע במסגרת עסקת טיעון בניסיון הצתת כנסיות.[6] בשנת 1991 נבחר להקים את המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים,[7] ועמד בראשה עד שנת 2003 בה הודיע על התפטרותו.[8] לאחר סיום כהונתו החל ללמוד חינוך אנתרופוסופי בירושלים במטרה לעבור לתחום ההוראה, אך הפסיק לאחר שמני מזוז קרא לו להתמודד על תפקיד פרקליט המדינה.[9] כהוקרה על תפקידו בהקמת מח"ש, העניקה לו התנועה למען איכות השלטון בישראל את "אות אביר איכות השלטון" לשנת 2004.[10]

ב-1 באוגוסט 2004 מונה לפרקליט המדינה[11] במקומה של עדנה ארבל, שמונתה לשופטת בבית המשפט העליון, ברוב של 5 מתוך 6 על ידי ועדה מיוחדת של משפטנים שהוקמה על ידי הממשלה.[3] עד למינויו לפרקליט המדינה המינוי נעשה על ידי שר המשפטים והקמת הוועדה נעשתה כיישום המלצת ועדת שמגר, שהוקמה לאחר פרשת בר-און חברון.[12] נגד מינויו של שנדר לתפקיד הוגשה עתירה לבג"ץ,[13] שבה טען העותר דן רוזן, כי שנדר אינו ראוי לתפקיד לאור תפקודו בטיפול מח"ש בפרשה בה הוא (רוזן) ובת זוגו סנ"צ (כדרגתה אז) אהובה תומר היו מעורבים. העתירה נדחתה. הימין מתח ביקורת על שנדר בשל פעילות עבר שלו בשלום עכשיו.[דרושה הבהרה][14][15] העיתונות החרדית מתחה ביקורת על מינויו של שנדר בשל קשריו, לטענתה, עם האנתרופוסופיה.[דרוש מקור]

שנדר כיהן כפרקליט המדינה בתקופת ההתנתקות, והורה לפתוח בחקירה בחשד להעלבת עובד ציבור נגד אליצור סגל, שכתב מאמר שביקר בחריפות את הרב הצבאי הראשי.[16] סגל זוכה פה אחד על ידי הרכב של תשעה שופטים בבית המשפט העליון, שקבעו שמדובר במאמר פוליטי המוגן על ידי חופש הביטוי.[17][18]

לאחר סיום תפקידו בפרקליטות המדינה

במאי 2019, לצד בכירים לשעבר בפרקליטות המדינה ובייעוץ המשפטי לממשלה, חתם על גילוי דעת כנגד חקיקת פסקת התגברות והרחבת חוק החסינות.[19]

חיים אישיים

שנדר נשוי ואב לחמישה ילדים.[1] בתו נעמה שנדר היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 חדשות מחלקה ראשונה, פרופיל ערן שנדר, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, מעודכן לנובמבר 2004
  2. ^ סטלה קורין ליבר, ‏מנכ"ל "שלום עכשיו": "בישראל יש אליטה אחת - המתנחלים", באתר גלובס
  3. ^ 3.0 3.1 טל רוזנר, פרקליט המדינה הבא: עו"ד ערן שנדר, באתר ynet, 23 ביולי 2004
  4. ^ שוטרי מג"ב ציוו על תושבים בחלחול להכות את אבותיהם, מעריב, 30 במאי 1984
  5. ^ ברוך מאירי, "רפי לוי מעל באמונה של המדינה בהתנהגות מושהתת שנמשכה חודשים, מעריב, 30 ביוני 1988
  6. ^ ברוך מאירי, פעיל כך הורשע בנסיון להצית כנסיית סנט פול, מעריב, 8 ביולי 1988
  7. ^ יובל יועז ושירות "הארץ"‏, ערן שנדר ימונה לפרקליט המדינה הבא, באתר וואלה!‏, 22 ביולי 2004
  8. ^ אבירם זינו, "שנדר המתין עם הפרישה לדו"ח זיילר", באתר ynet, 19 באפריל 2007
  9. ^ עידו באום, ערן שנדר: "עושים לינץ' בפרקליטות, העובדות לא מעניינות אף אחד", באתר TheMarker‏, 28 בספטמבר 2012
  10. ^ אביר איכות השלטון 2004, באתר התנועה לאיכות השלטון, אורכב מן המקור בתאריך 2012
  11. ^ מינוי פרקליט המדינה, החלטה מספר 2339 של ממשלת ישראל ה-30, משנת 2004, באתר של משרד ראש הממשלה
  12. ^ טל רוזנר ודיאנה בחור-ניר, הממשלה אישרה: פרקליט המדינה ייבחר כמו היועמ"ש, באתר ynet, 29 בפברואר 2004
  13. ^ בג"ץ 7177/04 דן רוזן ואחרים נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים
  14. ^ רותי אברהם, "שלום עכשיו אינה יכולה לעתור לבית משפט", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 27 בנובמבר 2007
  15. ^ פניה למזוז: חקור השרה תמיר בחשד להפרת אמונים, חדשות מחלקה ראשונה, 19 באוגוסט 2007
  16. ^ ניר חסון ועמירם ברקת‏, פעילי ימין ערכו "פולסא דנורא" לשרון, באתר וואלה!‏, 26 ביולי 2005
  17. ^ רע"פ 5991/13 אליצור סגל נ' מדינת ישראל, ניתן ב-2 בנובמבר 2017
  18. ^ חן מענית, ‏"ביטויים פוליטיים יהיו מוגנים כמעט תמיד מהעלבת עובד ציבור", באתר גלובס, 2 בנובמבר 2017
  19. ^ גילוי דעת מטעם בכירים לשעבר בפרקליטות המדינה ובייעוץ המשפטי לממשלה, 26 במאי 2019; גיא פלג, ‏"אסור ליטול מבית משפט את הסמכות", באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 במאי 2019‏


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0