צ'הל סותון
 | |
| ארמון צ'הל סותון באספהאן בלילה | |
| מדינה |
 איראן |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2011, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4, 6 | |
 | |
| ארמון צ'הל סותון ביום | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | ארמון |
| שימוש | אתר לקבלות פנים ושעשועים |
| כתובת | רחוב אוסטנדארי |
| מיקום | אספהאן |
| מדינה | איראן |
| בעלים | בזמנו - השאה של פרס |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1647 ; נהרס ב-1706 ונבנה מחדש במאה ה-18 – המאה ה-17 |
| אדריכל | שייח בחאר (בימי עבאס שאה השני) |
| סגנון אדריכלי | טאלאר, אספהאני |
| מידות | |
| שטח | 67,000 מ"ר |
צֶ'הֶל סוֹתוּן (בפרסית:چهل ستون, "ארבעים עמודים") הוא ארמון באמצע פארק בקצה של בריכה ארוכה בעיר אספהאן באיראן. הוא נבנה בשנת 1647 על ידי עבאס שאה השני משושלת הספווים כדי לשמש לו כמקום למסיבות ולבידור. בארמון זה קיבל עבאס השני ויורשיו את פני הפקידים הבכירים של הממלכה ואת פני השגרירים. קבלת הפנים התקיימה על המפרסת או באחד מאולמות המסיבות. שם הבניין, שמשמעותו בפרסית "ארבעים עמודים" בא מעשרים עמודי עץ שעליהם נשענת תקרתו של ביתן ("טאלאר") הכניסה. הם משתקפים במים ויוצרים מראה של כאילו ארבעים עמודים.
בדומה לארמון עאלי קאפו, הבניין הזה כולל ציורי קיר רבים וציורים על קרמיקה. רבים מהפאנלים מקרמיקה הוצאו ממנו ונמצאים כיום ברשות מוזיאונים חשובים בעולם המערבי. הם מתארים סצנות היסטוריות כמו קרב צ'לדיראן הזכור לשמצה נגד כוחות הסולטאן העות'מאני סלים השני, קבלת הפנים של מלך אזבקי בשנת 1646, בדיוק אחרי השלמת בנייתו של הארמון, קבלת הפנים של הקיסר המוגולי הומאיון שמצא מקלט באיראן בשנת 1544, קרב טאהראבאד משנת 1510 שהסתיים עם ניצחונו של שאה אסמאעיל הראשון על האוזבקים ומותו של מלך האוזבקים. ציורים חדשים יותר מתארים את ניצחונו של נאדר שאה על הצבא ההודי בקרב קרנאל בשנת 1739. ישנן גם תמונות בסגנון המיניאטורה המסורתית המהללים את שמחת החיים והאהבה.
ארמון צ'הל סותון נמנה עם תשעת הגנים הפרסיים שנרשמו על ידי אונסק"ו ביחד כאחד מ-23 אתרי מורשת העולמית של איראן, בשם "הגן הפרסי".
קישורים חיצוניים
- הערך I. Luschey-Schmeisser Čehel Sotūn, ב"אנציקלופדיה איראניקה", 1990.
  | |
|---|---|
|
