צ'נדרה טלפדה מוהנטי
צ'נדרה טלפדה מוהנטי (באנגלית: Chandra Talpade Mohanaty; נולדה במומבאי, הודו, בשנת 1955) היא חוקרת פמיניסטית הודית-אמריקאית המלמדת לימודי פמיניזם ולימודי העולם השלישי במכללת המילטון למדעים חופשיים בעיר קלינטון, ניו יורק. היא פרופ' של כבוד בלימודי נשים ומגדר, סוציולוגיה ולימודי תרבות ודיקנית באוניברסיטת סירקוז, עבודתה הידועה ביותר היא המאמר "תחת עיניים מערביות; הגות פמיניסטית ושיחים קולוניאליים" (1988). עבודותיה מתמקדות בתאוריה פמיניסטית רב לאומית, הכרה אנטי קפיטליסטית, חינוך אנטי גזעני ופוליטיקת הידע. היא מציינת שיש לה שליחות רב לאומית ליצור שיתוף פעולה חוצה גבולות המשלב גזע לאום קולוניאליזם מעמד ומגדר.[1]
חייה והשכלתה
צ'נדרה טלפדה מוהנטי נולדה בשנת 1955 במומבאי שבהודו. היא קיבלה תואר ב.א. באנגלית בשנת 1974, באוניברסיטת דלהי והמשיכה ללימודי מ.א. באנגלית בשנת 1976. בשנת 1980, היא למדה לתואר שני עם התמחות בהוראת האנגלית באוניברסיטת אילינוי. שם המשיכה את לימודיה לתואר שלישי בחינוך אותו קיבלה בשנת 1987. בנוסף קיבלה תואר ד"ר של כבוד בפקולטה של מדעי החברה באוניברסיטת לונד שבשוודיה בשנת 2008 וד"ר של כבוד במדעי הרוח מווסטר קולג' באוהיו בשנת 2012. משנת 2013 היא ראש החוג של לימודי נשים באוניברסיטת סירקוז. קודם לכן שימשה כפרופ' ללימודי נשים במכללת המילטון. היא חברה בוועד המייעץ של: Signs:Signs: A Journal Of Women in Culture and Society, Transformation ,The Journal of Inclusive Pedagogy and Scholarship, Feminist Africa (Feminist Economics, and the Caribbean Review of Gender Studies. מוהנטי חברה בצוות היגוי של פרויקט לשירותים מוניציפליים, מייעצת בקבוצת מחקר רב לאומית המתמקדת בחלופות של הפרטה במרחב כדור הארץ הדרומי, חברה מייסדת של "דמוקרטיית הידע הקולקטיבי" באוניברסיטת סירקוז ובצוות מתאם של פרויקט המחקר בנושא עתיד המיעוטים. היא עבדה עם שלוש התארגנויות חברתיות הפועלות מחוץ למרכזי הכוח הפוליטיים, שתיים בארצות הברית ואחת בהודו. "התארגנות למנהיגות" בצפון קרולינה, "המרכז למשפחות מהגרים" בעיר ניו יורק ו"מודעות" באוריסה, הודו. הייתה חברה במשלחת לרשות הפלסטינית, ביוני 2011, בשם "סולידריות נשים ילידות כהות לפלסטין" ( Indigenous and Woman of Color Solidarity Delegation to Palestine) מוהנטי משמשת כיועצת לאיגוד האמריקאי של המכללות והאוניברסיטאות, קרן פורד ונשות האו"ם. היא עורכת סדרות בשם "לימודי נשים משווים" עבור ההוצאה לאור "Palgrave/Macmillan".
עבודותיה העיקריות
מוהנטי מתמקדת בעבודותיה בנושאים הבאים: תאוריה פמיניסטית רב לאומית, הכרה פמיניסטית אנטי קפיטליסטית, חינוך אנטי גזעני ופוליטיקה של הידע. שליחותה המרכזית קשורה לרב לאומיות והוא הפרויקט של בניית "סולידריות פמיניסטית פוסט קולוניאלית חוצת גבולות". מוהנטי התפרסמה בעקבות מאמרה, בשנת 1988, '"תחת עיניים מערביות; הגות פמיניסטית ושיחים פמיניסטיים"' שבו היא טענה כי פמיניסטיות מערביות הכותבות, על נשים בעולם השלישי, אפילו אם כוונותיהן טובות, הן בעצם משתפות פעולה עם צורות שיח מדכאות הנגועות בגזענות ופטרנליזם, כמו כן מוהנטי מותחת ביקורת על הפמיניזם המערבי ומבנה השיח שלו במיוחד כאשר "נשות העולם השלישי" מובנות כישות הומוגנית אחת. לטענתה של מוהנטי הפמיניסטיות המערביות נוטות להתעלם מן ההבדלים בדיכוי של הנשים מהעולם השלישי ואינן מבחינות שחוויית הדיכוי היא תלוית גאוגרפיה, היסטוריה ותרבות. מכאן שאי אפשר לדבר על נשים מתוך הנחה של זהות או חוויה נשית אחידה ואין "אחוות" נשים, כי הנשים פועלות מתוך מיקומן השונה במערכות של כוח והן שונות זו מזו. טענה זאת מובילה להגדרה מחדש של יחסי הכוחות בין פמיניסטיות מהעולם המערבי לאילו מהעולם השלישי.[1] ספריה עוסקים בנושאים שהמשותף להם הוא העיסוק ברב לאומיות, תאוריות פמיניסטיות, אנטי קפיטליזם חינוך אנטי גזעני ופוליטיקה של ידע (2002) Sage Handbook of Identities עוסק, במחקר של זהויות שהוא לבו של מחקר חוצה דיסציפלינות, הטענה היא שאין דיסציפלינה חברתית עם ישות עצמית "משלה". ספר זה מתאר את ההגות הגלובלית סביב הזהויות בארבעת חלקיו שהם: המסגרת בה מוצג מחקר סביב נקודות המבט של התאוריות והמתודולוגיות העיקריות. התצורה בה נמצא סקירה של רוב הכוחות המגבשים זהויות כגון תרבות, גלובליזציה, צורות של הגירה וביולוגיה. מיון שם אפשר למצוא סקירה של מחקרים בקטגוריות ליבה חברתיות כמו אתניות, מגדר, מוגבלות, מעמדות חברתיים וחלוקה פנימית ביניהם; הפרק האחרון שנקרא אתר ותוכן מביא חקר מקרים שהזהות היא חלק מהן, תנועות חברתיות, חיי משפחה, מקומות עבודה סביבה ואזרחות.[2]
הספר (Feminism without Borders :Decolonizing Theory, Practicing Solidarity (2004 דן במספר בעיות בוערות ומסובכות העומדות בפני הפמיניזם העכשווי: כמו חישול קשרים בין חיי היום יום ופעולות משותפות ובין התאוריה והפדגוגיה. אוסף מאמרים זה דן בפוליטיקת השוני ושיתוף הפעולה, דה קולוניזציה ופרקטיקות דמוקרטיות של הפמיניסטיות, חציית גבולות והיחסים שבין הידע הפמיניסטי וההגות, כדי לארגן תנועות חברתיות. מוהנטי מציעה בספר זה ביקורת כנגד הגלובליזציה וקוראת לתפיסה מחודשת של פרקטיקות פמיניסטיות רב לאומיות כלפי המאבק באנטי קפיטליזם.[3]
(Feminism and War: Confronting US Imperialism (2008 ספר זה סוקר את התנהלותה של ארצות הברית במלחמותיה והפיכתן למלחמות מגדריות וגזעניות. כמו כן המלחמה שהוגדרה כקפיטליסטית נוהלה באמצעות מדיניות כלכלית וצבאית כדי לקדם ולחזק את הרווחים הנגזרים מהשיטה הקפיטליסטית, בתקופת הנשיא בוש.[4]
בספרה (1997) (Genealogies, Colonial Legacies, Democratic Futures (Thinking Gender מוהנטי משרטטת תמונה בה הפרקטיקות הארגוניות השונות של הפמיניזם והנחות היסוד התאורטיות משועתקות אל השיח הקולוניאלי, אימפריאלי, הפוסט קולוניאלי והמדיניות הקפיטליסטית המדכאת. הקובץ בשלמותו מאתגר את התאקלמות המגדר בהתבסס על ההתנסויות ההיסטוריות והפרקטיקות האירופיות אמריקאיות.[5]
(1991) Third World Woman and the Politics of Feminism מכיל מאמרים של כותבות רבות המתעדות ויכוחים, מחלוקות וסתירות בין אילו העוסקים בפיתוח תאוריות ופוליטיקה של הפמיניזם בעולם השלישי.[6]
מעורבותה בשאלה הפלסטינית
בקיץ שנת 2011 ביקרה משלחת של פמיניסטיות לבנות וצבעוניות רב לאומיות, בהזמנת החוג ללימודי מגדר במאדה אל כרמל. במשלחת הייתה גם מוהנטי. מטרת הביקור ברשות הפלסטינית הייתה לחשוף את תפקוד ישראל ומדיניותה בשטחים כמשתתפת בדיכוי הנשים הפלסטיניות והנצחת מעמדן הנחות, לחפש צדק וללמוד על המציאות שבה. בעקבות הביקור כתבה מוהנטי ב-2011 את המאמר "Imperial Democracies, Militarized Zones, Feminist Engagement"[7]. כמו כן התגייסה למאבק הפלסטיני ונרתמה לתנועת ה-BDS. נושאים שהמשלחת עסקה בהם בביקורה נגזרו מהאנטי גזענות ואנטי אימפריאליסטיות, הקשורים בפלסטין,[8] ובטאו סולידריות פמיניסטית פוליטית חוצת גבולות כנגד האסטרטגיות של הגלובליזציה הניאו ליברליזם והצבאיות. החזון הפמיניסטי שהוביל לביקור הוא "ביטחון אנושי" כנקודת נגד לרעיון הצבאי-זכרי ביטחוני-הגנתי. "ביטחון אנושי" כולל לטענתה שונות, הגדרה עצמית, חופש מקיפוח וכל צורות של אפליה, חוסר צדק, דיכוי, חופש ביטוי ובניית יחסים חברתיים ואישיים. כדי להשיג זאת מוהנטי במאמרה מצדיקה התקוממות ומגדירה אותה כאסטרטגיה שתשנה את הכלכלה ואי השוויון החברתי ותנוע מלמטה, קבוצות המדוכאים, כלפי מעלה, השלטון, כך שתיווצר מפה פוליטית חדשה וחזון הזדהות עם האחר. התנסות זאת מאפיינת קבוצות שוליים (נשים, נכבשים ועוד). כך, לטענתה, ייווצר עולם אחר באמצעות סולידריות חוצת גבולות המאפשרת ראיה ויצירת דרך אחרת של בניית מערכת יחסים.[4]
פרסומיה
- Mohanty, C.T., Torres,Lourdes., & Russo,A. (eds.),(1991). Third World Woman and the Politics of Feminism. Indiana, University Press
- Mohanty,C.T., Alexander,M.J., (1997). Feminist Genealogies. New York, Routledge
- Mohanty, C.T., (2003). Feminism Without Borders: Decolonizung Theory, Practicing Solidarity. Durham and London: Duke University Press
- Mohanty, C. T., Riley,R.,& Partt, M,B.(eds), (2008). Feminism and War: Confronting U.S. Imperialism London: Zed Press
- Mohanty, C.T., Wetherell, M. (2010). Sage Handbook of Identities U.K: Sage Publications
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ", תרגום: רונה ברייר גארב, ללמוד פמיניזם, מקראה- מאמרים ומסמכי יסוד במחשבה פמיניסטית, סדרת מגדרים בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006, עמ' 415-442
- ^ Chandra Talpade Mohanty Bio
- ^ Margaret Wetherell; Chandra Talpade Mohanty, The SAGE Handbook of Identities, SAGE, 2010
- ^ 4.0 4.1 Chandra Talpade Mohanty, Feminism without Borders: Decolonizing Theory, Practicing Solidarity, Durham and London: Duke University Press, 2003
- ^ Robin L. Riley; Chandra Talpade Mohanty; Minnie Bruce Pratt, Feminism and War: Confronting US Imperialism, London: Zed Press, 2008
- ^ Mohanty Jacqui Alexander; Chandra Talpade Mohanty, Feminist Genealogies, New York, Routledge, 1997
- ^ Chandra Talpade Mohanaty, Imperial Democracies, Militrised Zones, Feminist Engagements, Economic & Political Weekly, 2011, עמ' 1-9
- ^ Chandra Talpade Mohanty; Ann Russo; Lourdes Torres, Third World Women and the Politics of Feminism, . Indiana, University Press, 1991
