צבי דרזנר
 | |
| לידה |
26 במרץ 1914 לבוב, גליציה |
|---|---|
| פטירה |
6 במאי 1993 (בגיל 79) תל אביב-יפו, ישראל |
| תאריך עלייה | 1934 |
| השתייכות |
 אצ"ל |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד הדלק בתל אביב | |
| תפקידים אזרחיים | |
| עורך דין | |
(מנחם) צבי דרזנר (אחידוב) (26 במרץ 1914 - 6 במאי 1993) היה לוחם ומפקד באצ"ל וביחידת המודיעין שלו, הדלק. ישב בכלא בשל פעילותו המחתרתית, תחילה בבית הסוהר המרכזי בירושלים ואחר כך בכלא עכו, ובמחנה המעצר בלטרון. הוגלה על ידי הבריטים לאפריקה, כחלק מגולי אצ"ל ולח"י ושם הועבר לסירוגין בין המחנות באריתריאה, סודאן וקניה. עיתונאי ב"המשקיף", פובליציסט ב"המשקיף", "חרות" ו"הירדן", עורך הלילה ב"חרות" במשך שמונה שנים. ממייסדי הארגון הארצי להגנת הדייר. אחיו של עולה הגרדום יחיאל דב דרזנר.
קורות חיים
נולד בשנת 1914 בלבוב שבגליציה, כיום אוקראינה, אחד מארבעת ילדיהם של אפרים זלמן דרזנר ויפה (שיינדל) (לבית טייטלבוים). למד בגימנסיה היהודית בלבוב ורכש גם תעודת בגרות אנגלית של אוניברסיטת לונדון. ב-1934 עלה עם כל המשפחה לארץ ישראל כחלק מהעלייה החמישית. סמוך לאחר עלייתו הצטרף לאצ"ל, שקם בירושלים שלוש שנים קודם לכן.
למד באוניברסיטה העברית בירושלים ואחר כך בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב. עבר בחינות ממשלתיות והוסמך כעורך דין. היה מזכיר ברית הצה"ר בירושלים (1936–1937), מזכיר מועצת הסתדרות העובדים הלאומית בירושלים, מארגן הבחירות לוועד קהילת ירושלים ב-1937, חבר ועדת הבחירות הארצית לאספת הנבחרים (1938–1939) ועיתונאי ב"המשקיף" (1939–1940). ב-1939 ישב לראשונה בכלא, בירושלים, בשל פעילותו באצ"ל.
בהמשך הפך למפקד הדלק בתל אביב[1].
ב-1944 נשא לאשה את חנה (לבית אוסטרוביץ) ונולדו להם שני בנים ובת, את צעיר הבנים קרא על שם אחיו, עולה הגרדום יחיאל דב דרזנר. ב-1944 הוא היה ידוע לבולשת הבריטית כ"אישיות מסוכנת ביותר" ונעצר שישה ימים בלבד לאחר נישואיו. הוחזק במעצר ובגולה במחנה לטרון, בכלא עכו ואחר כך במחנות אריתריאה, סודאן וקניה עד ששוחרר והוחזר לישראל אחרי קום המדינה ב-1948. תוך כדי תקופת מעצרו, ב-1947, שמע שהבריטים תלו את אחיו, יחיאל דב דרזנר, תחת השם הבדוי "דב רוזנבאום", אך אסור היה לו להתאבל בפרהסיה בכדי לא לחשוף את שמו האמיתי של אחיו[2].
לאחר קום המדינה המשיך דרזנר בפעילותו בתנועת החרות והיה חבר המועצה השנייה שלה.
במשך שנים פרסם מאמרים בעיתוני התנועה: "הירדן", "המשקיף" ו"חרות" (בו היה עורך-לילה במשך שמונה שנים) וכן בשנתון "חרות" תשט"ו. את מאמריו היה חותם בשם העט "צבי אחידב", לזכר אחיו, יחיאל דב דרזנר.
לאחר קום המדינה עבד כעורך דין והיה ממייסדי הארגון הארצי להגנת הדייר[3].
נפטר ב-1993 ונקבר בבית הקברות קריית שאול בתל אביב.[4]
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "(מנחם) צבי דרזנר (אחידוב)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3293
- מנחם צבי דרזנר (1914 - 1993), באתר Geni
הערות שוליים
- ↑ יוסף קיסטר, "הדלק" שהניע את המודיעין של האצ"ל, מבט מל"מ 52, דצמבר 2008, עמ' 20
- ↑ יאיר קליין, היום בהיסטוריה: הלוחם האלמוני עלה לגרדום, באתר "סרוגים", 27 באפריל 2022
- ↑ צבי אחידוב, חוה הגנת־הדייר — מחייב; חוזה איננו אלא פיסת־נייר, חרות, 30 באפריל 1954
- ↑ צבי דרזנר באתר GRAVEZ
צבי דרזנר41137236Q134519219