לדלג לתוכן

צבי ליבנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
פירוש נוסף ערך זה עוסק במדען. אם התכוונתם לסופר, ראו צבי ליברמן (ליבנה).
צבי ליבנה
Zvi Livneh
לידה ליגניצה, פולין פוליןפולין
תאריך עלייה 1957
השכלה
מנחה לדוקטורט דב אלעד, יוסי שפרלינג
עיסוק
פרסים והוקרה
  • פרס לומברוזו לחקר הסרטן (2014)
  • חוקר בכיר ברשת מכון הסרטן הלאומי של ארה"ב לחקר גילוי מוקדם (2005–2011)
תרומות עיקריות
  • גילוי אנזימי שיכפול דנ״א חוצי נזקים
  • גילוי (יחד עם תמר פז-אליצור) סמנים לסיכון לסרטן הריאה

צבי ליבנה (נולד ב-17 באוגוסט 1952) הוא ביולוג וביוכימאי ישראלי, פרופסור אמריטוס בפקולטה לביוכימיה במכון ויצמן למדע. מהחוקרים המובילים בתחום תיקון נזקים ב-DNA, בעיקר בתחום אנזימי שכפול חוצי נזקים (Translesion DNA Synthesis, TLS) (אנ'). ליבנה, בשיתוף עם ד"ר תמר פז-אליצור, התמחה בפיתוח שיטות המודדות את רמת התפקוד של מנגנוני התיקון אצל נבדק. רמת תפקוד נמוכה מובילה לריבוי נזקי DNA ומשייכת את אותו נבדק לקבוצת סיכון לחלות בסרטן ריאות. זהו מידע בעל חשיבות מרכזית ברפואה מונעת. ליבנה כיהן כדיקן הפקולטה לביוכימיה במכון ויצמן שם היה בין יוזמי ומקימי המרכז הישראלי הלאומי ע״ש ננסי וסטפן גרנד לרפואה מותאמת אישית, וחבר ברשת מכון הסרטן הלאומי של ארה״ב לחקר גילוי מוקדם.

ביוגרפיה

צבי ליבנה (במקור – לורברבאום) נולד בליגניצה, פולין, בנם של בלומה לבית לורברבאום וירחמיאל לורברבאום (משפחות שונות עם אותו שם). אח לחיה לורברבאום-גלסקי, פרופסור לביוכימיה באוניברסיטה העברית. עלה לישראל עם משפחתו ב-1957 והם השתקעו בבת ים, שם למד בתיכון עירוני א' (חשמונאים).

ב-1968 החל את לימודי התואר הראשון בכימיה באוניברסיטת תל אביב וב-1970 הצטרף למסגרת העתודה האקדמית. עם סיום לימודיו ב-1971 התגייס לשירות צבאי בחיל התותחנים. בשנים 1975–1980 למד לתואר דוקטור בביוכימיה במכון ויצמן למדע בהנחיית פרופ' דב אלעד ופרופ' יוסף שפרלינג. עבודת הדוקטורט שלו[1] עסקה בנזקים ל-DNA הנגרמים מסיבות פוטוכימיות ועל ידי רדיקלים חופשיים, ותיקון נזקים אלו.

בין השנים 1981–1983 עבד כבתר-דוקטורנט במעבדה של פרופ' ישראל רוברט להמן(אנ') במחלקה לביוכימיה באוניברסיטת סטנפורד. ב-1984 שב למכון ויצמן כחוקר, כיהן כחוקר בכיר מ-1986, התמנה לפרופסור חבר ב-1989 ולפרופסור מן המניין ב-1999. כיהן כראש המחלקה לביוכימיה במכון ויצמן (1993–1997), כראש המחלקה לכימיה ביולוגית (2002–2007), כדיקן הפקולטה לביוכימיה (2010–2016) וכמנהל המכון לחקר מניעת סרטן של החברה השווייצרית במכון ויצמן (2017–2023). הוא פרופסור אמריטוס משנת 2022. במהלך 1992 כיהן כפרופסור אורח במחלקה לביוכימיה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

מחקר

תחום המחקר הרחב של ליבנה הוא תיקון נזקים[2] הנגרמים ל-DNA, החומר המכיל את המידע הגנטי ונמצא בכל תא. ה-DNA מקודד רכיבים (למשל חלבונים) הנחוצים לתפקודו התקין של התא. בכל יום ה-DNA בכל תא בגופנו נפגע אלפי פעמים[3]. נזקים אלו נגרמים הן על ידי תהליכים ביוכימיים "פנימיים" (כמו חימצון אחד הבסיסים) או גורמים חיצוניים (כגון קרינת שמש, עשן טבק ועוד). שגיאה נקודתית (מוטציה) או נזק אחר ב-DNA פוגמים ביצירת חלבון או בבקרה של תהליכים תאיים ועלולים לגרום להשלכות חמורות.

תאים מתרבים על ידי חלוקה; הדנ"א עובר תהליך שכפול, במהלכו הסליל הכפול נפרם, וכל גדיל מועתק ע״י אנזימים משכפלי DNA. נזקי DNA עלולים לשבש תהליך זה ולגרום לעצירתו. סליל פרום (לגדילים פתוחים) הוא פגיע, ומצב זה יכול להוביל לשבירת ה-DNA. שבר DNA דו-גדילי הוא אירוע קשה, שיכול לגרום למותו של תא ואף לתחילת תהליך (כגון סרטן[4]) המאיים על חיי האורגניזם. על כן מרבית נזקי ה-DNA מתוקנים מהר ככל הניתן ע״י מנגנוני תיקון מדויקים[5] המסלקים את הנזק ומשחזרים את רצף ה-DNA המקורי. עם זאת נזקי DNA רבים אינם מסולקים מיידית. במקרים רבים, כאשר תיקון מדויק אינו מתאפשר, יש עדיפות ברורה לתיקון לא מדויק אך יעיל על פני המשך ואף החמרה של הנזק. פגיעה במנגנוני תיקון אלו, בין שהם מדויקים או לא מדויקים, גורמת לסיכון יתר לסרטן. מחקריו של ליבנה עוסקים בשני כיוונים עיקריים:

1. הבנת מנגנוני התיקון הלא מדויק של נזקי DNA שחמקו מפעולות התיקון המדויקים[6],

2. פיתוח בדיקות דם ומציאת סמנים למדידת יעילות מנגנוני התיקון המדויק באדם הנבדק[7], וניצול מידע זה למניעה[8] ולגילוי מוקדם של סרטן הריאה[9] (מחקרים אלו נעשו במשותף עם ד"ר תמר פז-אליצור[10]).

שכפול DNA חוצה נזקים (Translesion DNA Synthesis; TLS) – הכלת נזקי DNA שחמקו מתיקון

כאשר נזק חומק ממנגנוני התיקון המדויקים התא נאלץ "לנהל סיכונים" ולהכיל נזק שעצר את תהליך העתקת הגדיל, ולהשלים את השכפול גם במחיר של השארת מוטציה נקודתית ב-DNA. התועלת היא מניעת סכנה הגדולה הרבה יותר, של שבר DNA דו-גדילי(אנ').

תהליך זה, הנקרא שכפול חוצה-נזקים ((אנ')Translesion DNA Synthesis; TLS), מתבצע על ידי אנזים משכפל DNA מסוג חדש אותו גילו ליבנה וחברי קבוצתו[11]. זהו DNA פולימראז V, המעתיק גדיל DNA גם כשהוא מכיל נזק, ובכך נשמרת רציפות ה-DNA. דיוק השכפול של פולימראז V הוא נמוך, ובעת ה-TLS עלול להיכנס בגדיל החדש בסיס שגוי מול הנזק. ליבנה ותלמידת המחקר דאז דר' נינה ראובן גילו את האנזים[11] בחיידק המעיים E. coli ב-1999 ובאותה "שנת הפולימראזות החדשות" התגלו פולימראזות מסוג דומה גם באורגניזמים רבים אחרים[12]. כמו כן התגלה שביונקים בכלל, ובאדם בפרט, יש לפחות חמש DNA פולימראזות המתפקדות ב-TLS, והמסומנות ζ, κ, ι ,η ו-REV1[13] .

שאלת המחקר הבאה של ליבנה וקבוצתו עסקה במציאת היתרון של ריבוי DNA פולימראזות בעלות דיוק נמוך. הם מצאו[14] כי כל DNA פולימראז הפעיל ב-TLS "מתמחה" בחציית סוג נזק DNA מסוים באופן מיטבי. על כן ריבוי הפולימראזות, בשילוב עם בקרה גנטית שתבטיח פעילות של כל פולימראז על הנזק הנכון ובזמן ובמקום הנכונים, יצמצמו את נטל המוטציות. בבקרה זאת מעורבים[15] החלבון p53, שהוא מדכא-סרטן (tumor suppressor(אנ')) מרכזי, והחלבון p21(אנ'), רגולטור של חלוקת התא הפועל גם לריסון תהליך ה-TLS. פגיעה באחד החלבונים הללו גורמת לאיבוד שליטה על תהליך ה-TLS, ולעלייה בשיעור המוטציות, ובכך – להגדלת הסיכוי להתפתחות סרטן. דוגמה לתופעה זו היא מחלה הנקראת Xeroderma Pigmentisum Variant (XPV)(אנ'), מחלה תורשתית של רגישות גבוהה לקרינת שמש ונטייה לפתח סרטני עור. לחולי XPV יש DNA פולימראז η פגום. את האחריות לתיקון נזקים אשר בתא תקין מתוקנים על ידי פולימראז η נוטלות שלוש פולימראזות אחרות, אך תפקודן פחות מדויק ויעיל מזו של η[16]. אמנם הן מצליחות לשמור על חיי התאים והאורגניזם, אך במחיר של מחלת סרטן קשה.

פולימראזות ה-TLS מגויסות על ידי תאי סרטן וכפי הנראה מסייעות להם לשרוד[17]; על כן פגיעה בפולימראזות אלו עשויה להוות בסיס לפיתוח תרופות נגד סרטן[18]. ליבנה וקבוצתו חקרו גם את מנגנון הפעולה של הליך ה-TLS וגילו[19] שהשכפול נעשה ע״י זוג פולימראזות: אחת מחדירה את הבסיס אל מול הנזק ב-DNA והשנייה אחראית על הארכת שרשרת ה-DNA מעבר לנזק.

סמנים ביולוגיים המבוססים על פעילות אנזימי תיקון דנ״א כאמצעי למניעה וגילוי מוקדם של סרטן ריאות

מחלות הסרטן נגרמות ע״י שיבושים ב"הוראות ההפעלה" הגנטיות האגורות ב-DNA, הגורמים לחלוקה בלתי מבוקרת של תאים. תהליך תיקון נזקי DNA משחק תפקיד מרכזי במניעת התפתחות סרטן. פגם תורשתי באחד ממנגנוני תיקון הנזקים עלול לגרום להגדלה משמעותית של הסיכוי להופעת סרטנים תורשתיים. לדוגמה, סרטן מעי תורשתי מסוג HNPCC(אנ') נגרם ע״י פגם במנגנון תיקון התאמות-בסיסים שגויות ((אנ')Mismatch repair)[20], וסרטן שד או שחלות תורשתיים נגרמים ע״י פגם במנגנון תיקון רקומבינציה הומולוגית [21].

קבוצת המחקר בהובלת ליבנה ודר' תמר פז-אליצור בדקה השערה שיכולת ירודה של תיקון נזקי דנ״א גורמת לסיכון מוגבר גם בסרטנים לא-תורשתיים. הם התמקדו בסרטן הריאה, אחד מארבעת הסרטנים השכיחים בעולם המערבי וגורם התמותה השכיח ביותר[22] בין כל סוגי הסרטן.

הנחת העבודה הייתה כי אנשים בעלי יכולת תיקון DNA נמוכה יהיו בעלי נטייה גבוהה יותר לחלות בסרטן, בייחוד אם הם חשופים לגורמים המזיקים ל-DNA (כמו עשן טבק). ליבנה ופז-אליצור פיתחו[7][23][24][25] בדיקות דם למדידת יעילות תיקון נזקים ע״י שלושה אנזימים מתקני APE1, MPG, OGG1 :DNA, שהם חלק ממסלול תיקון DNA ע״י קטיעת בסיסים (Base excision repair, BER), ופועלים לתיקון נזקי חימצון ונזקי חילוף חומרים אחרים[26]. בשיתוף פעולה עם רופאים מבתי חולים בארץ ובאנגליה ועם סטטיסטיקאים בוצעו מחקרים אפידמיולוגיים עם חולי סרטן הריאה וקבוצת ביקורת של נבדקים בריאים תואמים. החוקרים מצאו[8] כי רמה נמוכה של פעילות OGG1 ו-APE1, ובאופן מפתיע רמה גבוהה של MPG, נמצאים באסוציאציה עם סיכון גבוה לחלות בסרטן הריאה. מערכי רמת הפעילות של שלוש אנזימי התיקון חושב מדד תיקון דנ״א משולב, ונמצא[8] מתאם משמעותי בינו לבין הסיכון לחלות בסרטן ריאה. ניסוי תיקוף שנערך באוניברסיטת קיימברידג' ובית החולים (אנ')Papworth באנגליה אישר את תוצאות הניסויים בישראל[9].

כדי לבחון אם בדיקות הדם של פעילות אנזימי התיקון יכולות לנבא סרטן ריאה בנבדקים בריאים דרוש איסוף דגימות דם מאנשים בריאים שחלקם פיתחו סרטן ריאה שנים מאוחר יותר. ליבנה ופז-אליצור קיבלו ממכון הסרטן הלאומי (NCI) של מכוני הבריאות הלאומיים של ארה״ב (NIH) דגימות דם מבנק הדגימות של פרויקט ה-PLCO - Prostate, Lung, Colorectal and Ovary Screening Trial[27]. לשלושת אנזימי התיקון המקוריים צורפו שלוש בדיקות חדשות שפותחו בקבוצה - לאנזימי התיקון TDG, SMUG1, NEIL1, גם הם ממסלול תיקון נזקי DNA ע״י קטיעת בסיסים. יכולת ניבוי סרטן הריאה של ששת אנזימים אלה נמצאת בבדיקה. הצלחת המחקר תאפשר הפניית אותם נבדקים שזוהו כבעלי סיכון גבוה לבדיקות מקיפות ויקרות לגילוי מוקדם של סרטן הריאה. בנוסף, פיתוח של תרופות שישפרו את פעילות אנזימי תיקון ה-DNA יתרום למניעה של המחלה.

הנחיה

ליבנה הנחה 51 תלמידי מחקר: 31 לתואר דוקטור, 29 מוסמך (מהם 15 המשיכו לדוקטורט בקבוצה) ו-6 בתר-דוקטורנטים. חלקם חברי סגל באוניברסיטאות בארץ ובעולם: זהבה אייכנבאום (אוניברסיטת המדינה של ג'ורג'יה(אנ')), ארנה כהן-פיקס (מכוני הבריאות הלאומיים של ארה״ב), שי קובו (הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית), אייל הנדל (אונ׳ בר-אילן), שירה אדר (הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית), וחברי הסגל המדעי של מכון ויצמן למדע: נינה ראובן, תמר פז-אליצור, שירלי שולמן דאובה, יואב ברק ומשה גולדשמיד.

פרסים והוקרה

  • פרס קנדי (1979)
  • מלגת ויצמן לבתר-דוקטורט (1981–1982)
  • עמית מיוחד של אגודת הלוקמיה של אמריקה (1984–1985)
  • מלגת יגאל אלון (1986–1989)
  • פרס לוינסון (1995)
  • הקתדרה למחקר ביו-רפואי ע״ש מקסוול אליס (1997–2019)
  • פרס ישראל סרוב של האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה (2002)
  • חוקר בכיר ברשת מכון הסרטן הלאומי של ארה״ב לחקר גילוי מוקדם (2005–2011)
  • פרס לומברוזו לחקר הסרטן (2014)

חיים אישיים

צבי ליבנה נשוי לתמר פז-אליצור[10] לבית פז-פואץ. הוא אב למיכל ליבנה-אופיר ולדר' יואב ליבנה[28] מנישואיו הקודמים לפרופ' אטה ליבנה, ואב למאיה ליבנה-פז והורה לאמיר אליצור מנישואיו לתמר.

מאמרים נבחרים

  • Reuven NB, Arad G, Maor-Shoshani A, Livneh Z. The mutagenesis protein UmuC is a DNA polymerase activated by UmuD', RecA, and SSB and is specialized for translesion replication. J Biol Chem. 1999 Nov 5;274(45):31763-6. doi: 10.1074/jbc.274.45.31763. PMID: 10542196.
  • Paz-Elizur T, Krupsky M, Blumenstein S, Elinger D, Schechtman E, Livneh Z. DNA repair activity for oxidative damage and risk of lung cancer. J Natl Cancer Inst. 2003 Sep 3;95(17):1312-9. doi: 10.1093/jnci/djg033. PMID: 12953085.
  • Avkin S, Sevilya Z, Toube L, Geacintov N, Chaney SG, Oren M, Livneh Z. p53 and p21 regulate error-prone DNA repair to yield a lower mutation load. Mol Cell. 2006 May 5;22(3):407-13. doi: 10.1016/j.molcel.2006.03.022. PMID: 16678112.
  • Shachar S, Ziv O, Avkin S, Adar S, Wittschieben J, Reissner T, Chaney S, Friedberg EC, Wang Z, Carell T, Geacintov N, Livneh Z. Two-polymerase mechanisms dictate error-free and error-prone translesion DNA synthesis in mammals. EMBO J. 2009 Feb 18;28(4):383-93. doi: 10.1038/emboj.2008.281. Epub 2009 Jan 15. Erratum in: EMBO J. 2009 Apr 8;28(7):992. PMID: 19153606; PMCID: PMC2646147.
  • Diamant N, Hendel A, Vered I, Carell T, Reissner T, de Wind N, Geacinov N, Livneh Z. DNA damage bypass operates in the S and G2 phases of the cell cycle and exhibits differential mutagenicity. Nucleic Acids Res. 2012 Jan;40(1):170-80. doi: 10.1093/nar/gkr596. Epub 2011 Sep 9. PMID: 21908406; PMCID: PMC3245908.
  • Leitner-Dagan Y, Sevilya Z, Pinchev M, Kramer R, Elinger D, Roisman LC, Rennert HS, Schechtman E, Freedman L, Rennert G, Livneh Z, Paz-Elizur T. N-methylpurine DNA glycosylase and OGG1 DNA repair activities: opposite associations with lung cancer risk. J Natl Cancer Inst. 2012 Nov 21;104(22):1765-9. doi: 10.1093/jnci/djs445. Epub 2012 Oct 27. PMID: 23104324; PMCID: PMC3502197.
  • Sevilya Z, Leitner-Dagan Y, Pinchev M, Kremer R, Elinger D, Rennert HS, Schechtman E, Freedman LS, Rennert G, Paz-Elizur T, Livneh Z. Low integrated DNA repair score and lung cancer risk. Cancer Prev Res (Phila). 2014 Apr;7(4):398-406. doi: 10.1158/1940-6207.CAPR-13-0318. Epub 2013 Dec 19. PMID: 24356339.
  • Ziv O, Zeisel A, Mirlas-Neisberg N, Swain U, Nevo R, Ben-Chetrit N, Martelli MP, Rossi R, Schiesser S, Canman CE, Carell T, Geacintov NE, Falini B, Domany E, Livneh Z. Identification of novel DNA-damage tolerance genes reveals regulation of translesion DNA synthesis by nucleophosmin. Nat Commun. 2014 Nov 25;5:5437. doi: 10.1038/ncomms6437. PMID: 25421715; PMCID: PMC4263322.
  • Cohen IS, Bar C, Paz-Elizur T, Ainbinder E, Leopold K, de Wind N, Geacintov N, Livneh Z. DNA lesion identity drives choice of damage tolerance pathway in murine cell chromosomes. Nucleic Acids Res. 2015 Feb 18;43(3):1637-45. doi: 10.1093/nar/gku1398. PMID: 25589543; PMCID: PMC4330363.
  • Paz-Elizur T, Leitner-Dagan Y, Meyer KB, Markus B, Giorgi FM, O'Reilly M, Kim H, Evgy Y, Fluss R, Freedman LS, Rintoul RC, Ponder B, Livneh Z. DNA Repair Biomarker for Lung Cancer Risk and its Correlation with Airway Cells Gene Expression. JNCI Cancer Spectr. 2019 Sep 12;4(1):pkz067. doi: 10.1093/jncics/pkz067. PMID: 32064457; PMCID: PMC7012022.

הערות שוליים

  1. ↑ צבי לבנה, נזקי קרינה בחומצות גרעין: חקר הקשר בין השינויים הפוטוכימיים והאפקטים הביולוגיים שלהם, באתר ספריות מכון ויצמן, ‏1980
  2. ↑ Errol C. Friedberg, Graham C. Walker, Wolfram Siede, DNA repair and mutagenesis, Washington, D.C: ASM Press, 1995, מסת"ב 978-1-68367-188-6
  3. ↑ Tomas Lindahl, Instability and decay of the primary structure of DNA, Nature 362, 1993-04, עמ' 709–715 doi: 10.1038/362709a0
  4. ↑ Jan H. J. Hoeijmakers, Genome maintenance mechanisms for preventing cancer, Nature 411, 2001-05-17, עמ' 366–374 doi: 10.1038/35077232
  5. ↑ Aziz Sancar, Laura A. Lindsey-Boltz, Keziban Ünsal-Kaçmaz, Stuart Linn, Molecular Mechanisms of Mammalian DNA Repair and the DNA Damage Checkpoints, Annual Review of Biochemistry 73, 2004-06, עמ' 39–85 doi: 10.1146/annurev.biochem.73.011303.073723
  6. ↑ Zvi Livneh, Isadora S. Cohen, Tamar Paz-Elizur, Dana Davidovsky, Dalit Carmi, Umakanta Swain, Nataly Mirlas-Neisberg, High-resolution genomic assays provide insight into the division of labor between TLS and HDR in mammalian replication of damaged DNA, DNA Repair 44, 2016-08, עמ' 59–67 doi: 10.1016/j.dnarep.2016.05.007
  7. ^ 7.0 7.1 Paz-Elizur T, Krupsky M, Blumenstein S, Elinger D, Schechtman E, Livneh Z., .DNA repair activity for oxidative damage and risk of lung cancer, J Natl Cancer Inst. 95, 2003, עמ' 1312-9
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 Ziv Sevilya, Yael Leitner-Dagan, Mila Pinchev, Ran Kremer, Dalia Elinger, Hedy S. Rennert, Edna Schechtman, Laurence S. Freedman, Gad Rennert, Tamar Paz-Elizur, Zvi Livneh, Low Integrated DNA Repair Score and Lung Cancer Risk, Cancer Prevention Research 7, 2014-04-01, עמ' 398–406 doi: 10.1158/1940-6207.CAPR-13-0318
  9. ^ 9.0 9.1 Tamar Paz-Elizur, Yael Leitner-Dagan, Kerstin B Meyer, Barak Markus, Federico M Giorgi, Martin O’Reilly, Hyunjin Kim, Yentl Evgy, Ronen Fluss, Laurence S Freedman, Robert C Rintoul, Bruce Ponder, Zvi Livneh, DNA Repair Biomarker for Lung Cancer Risk and its Correlation With Airway Cells Gene Expression, JNCI Cancer Spectrum 4, 2020-02-01 doi: 10.1093/jncics/pkz067
  10. ^ 10.0 10.1 Harnessing DNA Repair to Fight Cancer, weizmann.ac.il
  11. ^ 11.0 11.1 Nina Bacher Reuven, Gali Arad, Ayelet Maor-Shoshani, Zvi Livneh, The Mutagenesis Protein UmuC Is a DNA Polymerase Activated by UmuD′, RecA, and SSB and Is Specialized for Translesion Replication, Journal of Biological Chemistry 274, 1999-11, עמ' 31763–31766 doi: 10.1074/jbc.274.45.31763
  12. ↑ Zvi Livneh, DNA Damage Control by Novel DNA Polymerases: Translesion Replication and Mutagenesis, Journal of Biological Chemistry 276, 2001-07, עמ' 25639–25642 doi: 10.1074/jbc.R100019200
  13. ↑ Julian E. Sale, Alan R. Lehmann, Roger Woodgate, Y-family DNA polymerases and their role in tolerance of cellular DNA damage, Nature Reviews Molecular Cell Biology 13, 2012-03, עמ' 141–152 doi: 10.1038/nrm3289
  14. ↑ Sharon Avkin, Moshe Goldsmith, Susana Velasco-Miguel, Nicholas Geacintov, Errol C. Friedberg, Zvi Livneh, Quantitative Analysis of Translesion DNA Synthesis across a Benzo[apyrene-Guanine Adduct in Mammalian Cells], Journal of Biological Chemistry 279, 2004-12, עמ' 53298–53305 doi: 10.1074/jbc.M409155200
  15. ↑ Sharon Avkin, Ziv Sevilya, Leanne Toube, Nicholas Geacintov, Stephen G. Chaney, Moshe Oren, Zvi Livneh, p53 and p21 Regulate Error-Prone DNA Repair to Yield a Lower Mutation Load, Molecular Cell 22, 2006-05, עמ' 407–413 doi: 10.1016/j.molcel.2006.03.022
  16. ↑ Omer Ziv, Nicholas Geacintov, Satoshi Nakajima, Akira Yasui, Zvi Livneh, DNA polymerase ζ cooperates with polymerases κ and ι in translesion DNA synthesis across pyrimidine photodimers in cells from XPV patients, Proceedings of the National Academy of Sciences 106, 2009-07-14, עמ' 11552–11557 doi: 10.1073/pnas.0812548106
  17. ↑ Omer Ziv, Amit Zeisel, Nataly Mirlas-Neisberg, Umakanta Swain, Reinat Nevo, Nir Ben-Chetrit, Maria Paola Martelli, Roberta Rossi, Stefan Schiesser, Christine E. Canman, Thomas Carell, Nicholas E. Geacintov, Brunangelo Falini, Eytan Domany, Zvi Livneh, Identification of novel DNA-damage tolerance genes reveals regulation of translesion DNA synthesis by nucleophosmin, Nature Communications 5, 2014-11-25 doi: 10.1038/ncomms6437
  18. ↑ Dmitry M. Korzhnev, M. Kyle Hadden, Targeting the Translesion Synthesis Pathway for the Development of Anti-Cancer Chemotherapeutics, Journal of Medicinal Chemistry 59, 2016-10-27, עמ' 9321–9336 doi: 10.1021/acs.jmedchem.6b00596
  19. ↑ Sigal Shachar, Omer Ziv, Sharon Avkin, Sheera Adar, John Wittschieben, Thomas Reißner, Stephen Chaney, Errol C Friedberg, Zhigang Wang, Thomas Carell, Nicholas Geacintov, Zvi Livneh, Two-polymerase mechanisms dictate error-free and error-prone translesion DNA synthesis in mammals, The EMBO Journal 28, 2009-02-18, עמ' 383–393 doi: 10.1038/emboj.2008.281
  20. ↑ Paul Modrich, Mismatch Repair, Genetic Stability, and Cancer, Science 266, 1994-12-23, עמ' 1959–1960 doi: 10.1126/science.7801122
  21. ↑ Rowel S. et al, Inherited predisposition to breast and ovarian cancer, Am J Hum Genet 55, 1994, עמ' 861-5
  22. ↑ 2025 Cancer Stat Facts: Lung and Bronchus Cancer., NIH Cancer Statistics
  23. ↑ Tamar Paz-Elizur, Dalia Elinger, Yael Leitner-Dagan, Sara Blumenstein, Meir Krupsky, Alain Berrebi, Edna Schechtman, Zvi Livneh, Development of an enzymatic DNA repair assay for molecular epidemiology studies: Distribution of OGG activity in healthy individuals, DNA Repair 6, 2007-01, עמ' 45–60 doi: 10.1016/j.dnarep.2006.08.003
  24. ↑ Yael Leitner-Dagan, Ziv Sevilya, Mila Pinchev, Ran Kremer, Dalia Elinger, Hedy S. Rennert, Edna Schechtman, Laurence Freedman, Gad Rennert, Zvi Livneh, Tamar Paz-Elizur, Enzymatic MPG DNA repair assays for two different oxidative DNA lesions reveal associations with increased lung cancer risk, Carcinogenesis 35, 2014-12, עמ' 2763–2770 doi: 10.1093/carcin/bgu214
  25. ↑ Ziv Sevilya, Yael Leitner-Dagan, Mila Pinchev, Ran Kremer, Dalia Elinger, Flavio Lejbkowicz, Hedy S. Rennert, Laurence S. Freedman, Gad Rennert, Tamar Paz-Elizur, Zvi Livneh, Development of APE1 enzymatic DNA repair assays: low APE1 activity is associated with increase lung cancer risk, Carcinogenesis 36, 2015-09, עמ' 982–991 doi: 10.1093/carcin/bgv082
  26. ↑ Tamar Paz-Elizur, Ziv Sevilya, Yael Leitner-Dagan, Dalia Elinger, Laila C. Roisman, Zvi Livneh, DNA repair of oxidative DNA damage in human carcinogenesis: Potential application for cancer risk assessment and prevention, Cancer Letters 266, 2008-07, עמ' 60–72 doi: 10.1016/j.canlet.2008.02.032
  27. ↑ C. S. Zhu, P. F. Pinsky, B. S. Kramer, P. C. Prorok, M. P. Purdue, C. D. Berg, J. K. Gohagan, The Prostate, Lung, Colorectal, and Ovarian Cancer Screening Trial and Its Associated Research Resource, JNCI Journal of the National Cancer Institute 105, 2013-11-20, עמ' 1684–1693 doi: 10.1093/jnci/djt281
  28. ↑ Yoav Livneh's Lab, Weizmann Institute of Science

צבי ליבנה42334609Q89738414

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=צבי_ליבנה&oldid=3586219"