צב יבשה ענק
 צב יבשה ענק
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| קבוצה: | זוחלים |
| מחלקה: | זאורופסידה |
| סדרה: | צבים |
| תת־סדרה: | צבים חבויי-צוואר |
| משפחה: | צבים יבשתיים |
| סוג: | Aldabrachelys |
| מין: | צב יבשה ענק |
| שם מדעי | |
 Aldabrachelys gigantea
| |
צב יבשה ענק, צב ענק או צב אלדברה (שם מדעי: Aldabrachelys gigantea, מוגדר גם כ-Dipsochelys dussumieri [1] וגם כ-Geochelone gigantea) הוא אחד הצבים היבשתיים הגדולים בעולם. הצב מגיע מאטול אלדברה שבאיי סיישל.
אנטומיה ומורפולוגיה
שריונו של הצב הוא חום וצורתו דמוית כיפה. גופו הכבד של הצב נתמך על ידי ארבע רגליים קצרות המכוסות בקשקשים. צווארו של צב הענק היבשתי ארוך מאוד אפילו בהתייחס לגודלו. אורכו של הצוואר מסייע לו בהגדלת הנגישות לענפי עצים עד לגובה מטר מעל פני האדמה, המשמשים לו כמקור מזון. צב היבשה הענק דומה בגודלו לצב גלאפגוס. אורכו הממוצע של גופו כ-120 ס"מ ומשקלו של הזכר הממוצע כ-250 ק"ג. משקלו של פרט אחד מהפרק הזואולוגי פורט וורת' הגיע ללמעלה מ-360.25 ק"ג. הנקבות לרוב קטנות מהזכרים. אורכן הממוצע כ-90 ס"מ ומשקלן הממוצע כ-150 ק"ג.
תפוצה
עיקר תפוצתם של הצבים הוא באטול אלדברה שבאיי סיישל. האטול מוגן מהשפעות אנושיות ומאכלס קרוב ל-100,000 צבים, ריכוז אוכלוסיית הצבים הגדול ביותר בעולם.[2] אוכלוסייה מבודדת נוספת שוכנת באי צ'נגו, ליד זנזיבר ואוכלוסייה נוספת שוכנת בשביה בשמורות טבע באיים מאוריציוס ורודריגז שבמאוריציוס. הצבים מסוגלים לחיות בסביבות גידול שונות כגון כרי עשב, אזורי שיחים נמוכים, ביצות מנגרובים וחופי דיונות.
אקולוגיה
סביבת מחיה
כמויות האוכל הגדולות להן זקוקים הצבים והרגלי התזונה שלהם הביאו להתפתחות של סביבת מחיה ייחודית, תערובת של למעלה מ-20 סוגי דשאים ועשבים הצטמקו והתפתחו כך שזרעיהם גדלים קרוב לאדמה על מנת להתחמק מפיותיהם הרעבתניים של הצבים.
הצבים הם החיה הגדולה ביותר בסביבתם הביולוגית, וככאלה יש להם תפקיד דומה לזה של הפילים בסביבתם. חיפושם המתמיד אחרי מקורות מזון מפלס בשטחי המחיה שלהם דרכים שבהן משתמשים גם בעלי חיים אחרים.
אקולוגיית תזונה
הצבים הם הרביבורים כמעט לחלוטין וניזונים על עשב, עלים וגזעי עצים. לעיתים ייזונו על בעלי חוליות קטנים ואף על נבלות, כשישנם מקרים שבהם הצבים אכלו אף מנבלותיהם של צבים מתים אחרים. בשבי אוכלים הצבים גם פירות כגון תפוחים ובננות, כמו גם גלולות דחוסות העשויות מירקות.
סביבתם הטבעית של הצבים ענייה במי שתייה, ורוב הלחות לה הם זקוקים מגיעה ממזונם.
לצב היבשה הענק שני מופעי שריון עיקריים. צבים המתגוררים באזורים בהם המזון זמין בעיקר על הקרקע הם בעלי שריון דמוי כיפה יותר, שחלקו הקדמי נמשך כלפי מטה לאורך הצוואר. פריטים המתגוררים באזורים בהם המזון זמין יותר מעל לקרקע הם בעלי שריון שטוח יותר שחלקו הקדמי מתרומם מעט על מנת לאפשר לצוואר להימתח כלפי מעלה באופן חופשי.
הרכב תזונה
מזונם של הצבים מורכב מהצמחים הבאים[3][4]:
התנהגות
ניתן למצוא את צבי היבשה הענקיים הן כפריטים בודדים והן כעדרים המתכנסים בעיקר בכרי המרעה הפתוחים. הצבים פעילים בעיקר בשעות הבוקר כשהם תרים אחר מזון.
הצבים חופרים מאורות או נחים בביצות על מנת להגן על עצמם מחום היום.
למרות היותם איטיים וזהירים מטבעם, הצבים מסוגלים לנוע במהירות מעוררת הערכה. הצבים ידועים גם בביצוע מעשי לוליינות אקרובטיים מסוכנים, כגון התרוממות על רגליהם האחוריות תוך הישענות על גזע עץ במטרה להגיע לענפים הגבוהים יותר, מעשה שעלול להסתיים בהתהפכות של הצב על גבו. התהפכות כזו משמעותה מוות מאחר שהצב אינו מסוגל להתהפך בחזרה על רגליו.
עקב יכולת הציפה הטבעית שלהם הצבים הם שחיינים מצוינים. יכולת השחייה שלהם היא שסייעה להפצת מיני הצבים השונים, קרוביהם של צבי היבשה הענקיים, ברחבי האוקיינוס ההודי.
תוחלת חיים
צבי הענק הם אחד מהמינים מאריכי החיים ביותר המוכרים. הסברה טוענת כי חלק מצבי אלדברה החיים כיום הם בני יותר מ-200 שנה, אך מאחר שהצבים נוטים להאריך חיים מעבר למטפליהם, קשה לאמת את הטענה. פרט בשם אדווייטה הובא במאה ה-18 על ידי יורד ים מאיי סיישל כמתנה לרוברט קלייב מחברת הודו המזרחית הבריטית והועבר לגן החיות בכלכותה בשנת 1875. הסברה היא כי במותו בחודש מרץ 2006 היה אדווייטה בן 255 שנה (שנת לידתו המוערכת היא 1750, על פי תיארוך פחמן של שריונו של הצב). גיל זה נחשב לגיל הגבוה ביותר שנמדד אי פעם.[5] גילה של אסמרלדה, צבת אלדברה מאי הציפורים בסיישל, מוערך ב-170 שנה, והיא נחשבת לצב הזקן ביותר החי כיום.
בשבי
בשנים האחרונות הפכו צבי היבשה הענקיים זמינים יותר בשוק חיות המחמד. לעיתים נדרש רישיון על מנת להחזיקם.[6] מחירם הגבוה הופך אותם לחיית מחמד אקסקלוסיבית. הטיפול בצבים דורש מחויבות רבה. הצבים הבוגרים הם חזקים מאוד ועלולים להיות הרסניים בסביבת פרברים. כוחם מאפשר להם למוטט גדרות ודלתות. המכלאה הנדרשת על מנת להחזיקם בביטחון ובנוחות היא יקרה למדי. הצבים זקוקים לטמפרטורה הנעה בין 27 ל-35 מעלות צלזיוס.
רבייה
בין החודשים פברואר למאי מטילה הנקבה בין 9 ל-25 ביצים בעלות מרקם גומי בקן רדוד ויבש. בדרך כלל פחות ממחצית מהביצים יהיו פוריות. הנקבות יכולות להטיל מספר הטלות בעונה. לאחר תקופת דגירה של כ-8 חודשים יבקעו מהביצים בין החודשים אוקטובר לדצמבר אבקועים עצמאיים.
גן החיות בטולסה הצליח להרבות את הצבים בשבי. תאריכי הדגירה בשבי אינם קבועים כפי שהם בטבע, ונוטים להשתנות בין פרטים שונים. זמן הדגירה השתנה בהתאם לטמפרטורה בה נשמרה הביצה.
שימור
לצב אלדברה היסטוריה ארוכה בתחום ניסיונות השימור הממוסדים. אלברט גונת'ר מהמוזיאון הבריטי, שעבר מאוחר יותר למוזיאון להיסטוריה של הטבע של לונדון (וגייס את צ'ארלס דרווין ומדענים מוכרים אחרים לסייע לו) עבד בסוף המאה ה-19 בשיתוף עם ממשלת מאוריציוס במטרה להקים שמורה לטובת הצבים. המין צב ענק סיישלי (Dipsochelys hololissa) הקשור לצב אלדברה, אם כי מובחן ממנו, כמו גם צב הענק של ארנולד (Dipsochelys arnoldi) נמצאים במוקד תוכנית רבייה בשבי והחזרה לטבע שמארגנת הקרן להגנת הטבע של איי סיישל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ http://eol.org/pages/795005/overview Dipsochelys dussumieri GRAY 1831. P Uetz, TIGR Reptile Database
- ^ Payne, Roger (2004-04-05). "Losing Aldabra". Voyage of the Odyssey. PBS. נבדק ב-2008-10-21.
- ^ Hnatiuk, R. J., and L. F. H. Merton, "Vegetation of Aldabra, a reassessment", Smithsonian Institution, 1979.
- ^ Grubb, Peter, "The growth, ecology and population structure of giant tortoises on Aldabra", Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences 260.836 (1971): 327-372
- ^ Risk Management Magazine, Dog Years
- ^ "Huge tortoises seized from NJ home, taken to zoo". Associated Press. נבדק ב-13 בספטמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה)
