צוותי התערבות במשבר
צוותי התערבות במשבר הם צוותים ייעודיים, שמטרתם לתת תמיכה בזמן משבר לאנשים עם מוגבלות נפשית, ולשפר את ההתמודדות של רשויות אכיפת החוק והביטחון בממשק עם אנשים עם מוגבלויות.
רקע
אנשים עם מגבלה נפשית מעורבים לפי הערכה בשישה עד עשרה אחוזים מהמקרים שהמשטרה מטפלת בהם, וכ-25% מאנשים המאובחנים עם מחלה נפשית ייעצרו על ידי המשטרה לפחות פעם בחיים[1] . ממצאי מחקר שחקר את מאפייני האנשים שנהרגו על ידי משטרת ארצות הברית בשנת 2015, גילה כי קרוב לרבע מהם אובחנו בעברם כחולי נפש[2].בנוסף מצביעים מחקרים שונים כי אנשים המאובחנים עם מחלה נפשית יש להם ייצוג יתר בבתי מאסר ומעצר[3], ואנשים המאובחנים עם אבחנה נפשית וצורכים חומרים פסיכואקטיביים (סמים ואלכוהול) נתקלים בקשיים לא שגרתיים מול מערכות אכיפת החוק, כך שהם נכלאים לתקופות ארוכות יותר והם מתויגים ביתר קלות כאנשים שאינם ברי שיקום[4]. בהתאם לכך, במחקר שבדק את תפיסת המאובחנים כחולי נפש ביחס למערכות אכיפת החוק ב-27 מדינות שונות, 17 אחוזים מהנשאלים שהיו מאובחנים כחולים בסכיזופרניה דיווחו שהמשטרה התנהגה אליהם בצורה גרועה יותר משהיא מתנהגת לשאר האוכלוסייה[5] .
הקשיים של מערכות אכיפת החוק בהתמודדות עם אנשים המתמודדים עם משברים נפשיים, הנמצאים בהליך הפלילי, מאפיינים את כל שלבי ההליך החל מהמעצר, דרך השפיטה עד לגזר דין וריצוי העונש או הליך השיקום, כאשר מערכות אלה אינן מצליחות להתמודד עם אוכלוסיית המתמודדים עם משברים נפשיים ומשכך נכשלות בהתייחסות אליהם[6]. לפיכך, מוסדות לאכיפת החוק במדינות רבות מאמצים אסטרטגיות לשפר תגובותיהם של שוטרים עת הם עונים לקריאה אשר מתייחסת לאדם עם מגבלה נפשית, או אדם החווה משבר נפשי.
מודלים להפעלת צוותי משבר ברחבי העולם
לאורך השנים פיתחו מדינות שונות מודלים שונים שמטרתם להקל או למנוע את המפגש בין אנשים עם מוגבלות לבין כוחות הביטחון ואכיפת החוק. המודל הראשון והמוכר ביותר הוא צוותי התערבות במשבר (Crisis Intervention Teams – CIT) . המודל פותח בעיר ממפיס בארצות הברית בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 בעקבות אירוע בו שוטר מקומי ירה והרג אדם המאובחן עם סכיזופרניה אשר החזיק בסכין ואיים לפגוע בעצמו. בעקבות דרישה ציבורית כינס המושל צוות משימה שכללה נציגי מערכות אכיפת החוק, מערכות בריאות הנפש, ארגוני זכויות אדם ונציגי אקדמיה. מטרת הוועדה הייתה להגביר את הביטחון במפגש שבין כוחות הביטחון לאנשים החווים משברים נפשיים, מניעת מצבים בהם אנשים נעצרים בעת משבר נפשי, והפניה לטיפול פסיכיאטרי מתאים. צוות המשימה יצר את מודל צוותי התערבות במשבר[7] .
למודל צוותי התערבות במשבר מספר דרכי פעולה, השלב הראשון הוא הכשרת שוטרים בסוגיות הקשורות לבריאות הנפש והתמכרות. בנוסף קיים דגש רב על שיתוף פעולה בין כוחות המשטרה לנציגי משרדים ממשלתיים שונים ונציגים שונים של הקהילה, במטרה לספק מענה מתאים בעת מפגש בין השוטר לאדם החווה משבר נפשי. דגש מיוחד מושם על שיתוף פעולה עם ארגוני חירום שונים, שירותי רווחה, בתי חולים פסיכיאטריים ושירותים רפואיים אחרים, כך שלשוטרים תהיה אפשרות להפנות את האדם החווה משבר נפשי לשירות המתאים[8]. במשך השנים הוטמע המודל ברוב מדינות ארצות הברית, ובמספר רב של ארצות נוספות. מחקרים מצביעים כי שוטרים שעברו הכשרה לתוכנית מגלים פחות סטיגמות (סטריאוטיפיים שליליים) ביחס לאנשים עם מוגבלות נפשית, מפעילים פחות כוח פיזי, גילו יותר מיומנויות להפחתת הסלמתן של אירועים[9], הפנו יותר אנשים למחלקות פסיכיאטריות[9] (ביחס לשוטרים שלא עברו הכשרה). לפי הערכה על מנת שבכל משמרת יהיו מספיק שוטרים המוכשרים לטפל באנשים הנמצאים במשבר נפשי אקוטי, יש צורך לוודא שכ-20 אחוזים מכוח השיטור הכללי יעברו הכשרה מלאה[10] .
קבוצת הייעוץ של צוותי התערבות במשבר המליצה על יוזמות נוספות במטרה להתמודד עם האתגרים שבמפגש בין אנשים עם קשיים נפשיים למערכות אכיפת החוק. יוזמות אלה כללו הקמת בתי משפט לבריאות הנפש (אנ') המאפשרים לנאשמים הסובלים מקשיים נפשיים, לקבל טיפול בבריאות הנפש כחלופה לענישה פלילית, קבוצת הדרכה למשפחות של אנשים עם מחלות נפש קשות[11] . העוסקת בין היתר בדרכי פתרון בעיות, הקניית ידע מקצועי בבריאות הנפש, כלים לתמיכת עמיתים, אפשרויות טיפול שונות ומידע על שירותי קהילה שונים, הצבת פסיכיאטרים וצוותים פרא רפואיים בבתי כלא, והכשרת צוותי בית כלא בתכנים הקשורים לבריאות הנפש[12] .
מודל נוסף להתערבות במשבר פותח במדינת ניו יורק שבארצות הברית והוא מפעיל צוות משברי נייד (Mobile Crises Team). השירות מיועד למנוע אשפוזים פסיכיאטריים מאנשים שאינם נמצאים במצב סיכון לפגוע בעצמם או בסביבתם. השירות מפעיל מוקד שניתן לפנות אליו בנוגע למשבר נפשי התנהגותי שהפונה חווה או שהוא סבור שאדם אחר חווה. במצב משבר יגיע צוות מקצועי לביתו או למקום עבודתו של הנמען ויספק לו תמיכה מתאימה. הצוות כולל מגוון אנשי מקצוע כמו אחיות, עובדים סוציאליים ורופאים פסיכיאטריים, אשר מוכשרים לספק טיפולים בבריאות הנפש בסביבתו הטבעית של האדם. הטיפולים כוללים, הערכת המצב, התערבות במשבר, ייעוץ ותמיכה ומידע בנוגע לשירותים מתאימים אחרים. ככל וצוות הנייד יתרשם שהאדם נמצא במשבר שלא ניתן לטפל בו בסביבתו הטבעית, הם יכולים להציע לו להתלוות אליהם למרפאה או בית חולים פסיכיאטרי. רק במקרי חירום שבהם הצוות יחשוש שהאדם החווה משבר נפשי עלול לפגוע בעצמו או בסביבה הם יזמינו משטרה או שירותי הצלה על מנת שהם יפנו את האדם למחלקה פסיכיאטרית גם אם זה בניגוד לרצונו[13].
מודל דומה פותח באנגליה והחל לפעול כפיילוט בשנת 2014. המודל ששמו טריאז' רחוב (Street Triage) בנוי על חיבור בין גורמי אכיפת החוק לשירותי בריאות הנפש, במטרה שאלה יפעלו בשיתוף פעולה בעת מפגש בין אדם החווה משבר נפשי למערכות אכיפת החוק. כאשר שוטר מגיע לזירה בה נמצא אדם החווה משבר נפש, השוטר יכול להתקשר למוקד ולהתייעץ עם איש מקצוע בבריאות הנפש, או להזמין את איש המקצוע לזירת האירוע[14] .
באוסטרליה פותח מודל דומה למודל האנגלי והוא נקרא צוות התערבות בבריאות הנפש. המודל בנוי על שיתוף פעולה בין המשטרה לאנשי מקצוע בבריאות הנפש, על מנת שאלה יעבדו ביחד באירוע המעורב בו אדם החווה משבר נפשי ויפעלו ביחד על מנת לספק לו טיפול מתאים בסביבה בטוחה[15] .
בישראל
בינואר 2019 פנו עשרה ארגוני החברה האזרחית לשמירה על זכויות אנשים עם מוגבלויות לסגן שר הבריאות ולשר לביטחון פנים, בקריאה למשרד הבריאות ולמשטרת ישראל לשלב כוחות, ולהקים בדחיפות מערך של צוותי משבר אשר ייתן מענה למצבי משבר של אנשים עם מוגבלות. הפנייה נעשתה על רקע מותו של יהודה ביאדגה, אדם עם מוגבלות נפשית שנהרג מידי ירי של שוטר שהגיע לאירוע לאחר קריאה של בן משפחתו. בעקבות הפנייה במהלך שנת 2019 הקימו במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים שולחן עגול במסגרתו נערכו מספר מפגשים, בהשתתפות מספר גורמי ממשלה – משרד הבריאות, משרד הרווחה, הסיוע המשפטי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים, פרקליטות המדינה, הסניגוריה הציבורית ועמותות שעוסקות באנשים עם מוגבלויות. בעקבות משבר הקורונה הופסקו השיחות בעניין[16]. בחודש מאי 2020 נהרג איאד אל-חלאק, צעיר על הרצף האוטיסטי, על ידי כוחות הביטחון. אירוע זה, יחד עם שורת מקרים נוספים בהם נפגעו ואף מצאו את מותם אנשים עם מוגבלויות שונות, לרבות מוגבלויות נפשיות[17][18][19] על ידי נציגי כוחות הביטחון ואכיפת החוק, הובילו את נשיא המדינה להקים ועדה ייעודית שתעסוק במציאת פתרונות למניעת התנגשות בין כוחות הביטחון ואכיפת החוק לאנשים עם מוגבלות.
תפקידי הוועדה היו לבחון את הגורמים שהובילו לתקריות הללו ולהמליץ על צעדים שיש לנקוט במטרה שתקריות מהסוג לא יחזרו על עצמן, לבחון מודלים הנהוגים בעולם, ברמה המקצועית והמשפטית-חקיקתית ואם ניתן לאמץ חלק מהם, לבחון את הפרקטיקה הנהוגה בישראל ולהמליץ על שורה של צעדים, ביניהם הכשרת גורמי האכיפה ושיפור שיתופי פעולה ביניהם. הוועדה המליצה לפעול בשלושה מישורים עיקריים:
- פיתוח הכשרות לנציגי אכיפת החוק
- הקמת צוותי התערבות במשבר
- המשך בחינת ייצוג היתר של אנשים עם מוגבלות בהליך הפלילי[20] .
הערות שוליים
- ^ Livingston, J.D. (2016). Contact between police and people with mental disorders: A review of rates. Psychiatric Sarvices, 67(8), 850-857 (https://ps.psychiatryonline.org/doi/full/10.1176/appi.ps.201500312)
- ^ Saleh, A. Z., Appelbaum, P.S., Liu, X., Stroup, T. S., Wall, M., (2018). Deaths of people with mental illness during interactions with law enforcement, International Journal of Law and Psychiatry, 58, 110-116
- ^ Johnston, (2019), Reconceptualizing Criminal Justice Reform for Offenders with serious Mental Illness, Florida Law Review, Vol. 71 Issue 2, p515-567
- ^ Osher, F., D'Amora, D. A., Plotkin, M., Jarrett, N. & Eggleston, A. (2012). Adults with Behavioral Health Needs under Correctional Supervision: A Shared Framework for Reducing Recidivism and Promoting Recovery. Council of State Governments Justice Ctr , New York, NY 10005 United States of America.
- ^ Thornicoroft, G., Brohan, E., Rose, D., Sartorius, N, Leesee, M. & INDIGO Study Group. (2009). Global pattern of experienced and anticipated discrimination against people with schizophrenia: A cross- sectional survey. The Lancet, 373, 408-415
- ^ Arthur J. Lurigio, James A. Swartz, Changing the Contours of the Criminal Justice System to Meet the Needs of Persons With Serious Mental Illness, Criminal Justice 2000, Volume 3: Policies, Processes, and Decisions of the Criminal Justice System, ינואר 2000 (באנגלית)
- ^ Compton, M. T., Broussart, B., Munetz, M., Oliva, J. R., & Watson, A.C. (2011). The crisis intervention team (CIT) Model of collaboration between law enforcement and mental health. Hauppauge, NY: Nova.
- ^ CIT International - CIT Guide, www.citinternational.org
- ^ 9.0 9.1 Michael T. Compton, Roger Bakeman, Beth Broussard, Dana Hankerson-Dyson, The Police-Based Crisis Intervention Team (CIT) Model: II. Effects on Level of Force and Resolution, Referral, and Arrest, Psychiatric Services 65, 2014-04-01, עמ' 523–529 doi: 10.1176/appi.ps.201300108
- ^ Watson, A. C., Compton, M.T., Drine, J.N. (2017) The crisis intervention team (CIT) model: An evidence- based policing practice ? Behav Sci Law. 2017;35:431-441.
- ^ National Alliance on Mental Illness
- ^ Kerle, K., at Frailing, K., & Slate R. N. (2018). Criminalization of Mental Illness Reader. Carolina Academic Press, Durham, North Carolina
- ^ Mobile Crisis Teams – NYC Well (באנגלית)
- ^ Street triage - what, why and how? | The Psychologist, thepsychologist.bps.org.uk
- ^ Mental health - NSW Police Public Site, www.police.nsw.gov.au
- ^ דו"ח ועדת משנה 3 – סקירת הנהוג בעולם, בחינת חקיקה קיימת וגיבוש חקיקה נוספת ועדה בינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון מול אנשים עם מוגבלויות 12/5/21
- ^ שוטר ירה למוות באזרח שדקר אותו בראש העין: "המשטרה ידעה שהוא לא בסדר", באתר Haaretz הארץ
- ^ הדוקר שנורה למוות בתל השומר - בן 27 מעארה: "התנפלו עליו, הוא הגן על עצמו", באתר ynet, 2020-05-13
- ^ מתמודד נפש נורה למוות מידי שוטרים בחיפה; המשטרה: הוא ניסה לדקור אותם - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2021-03-29
- ^ דוח הוועדה להתמודדות כוחות האכיפה עם אנשים עם מוגבלויות, באתר משרד המשפטים, 18 בפברואר 2021
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "צוותי התערבות במשבר".