צמח רבינר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מטיף הקהילה היהודית בבולגריה, הרב הראשי האשכנזי ליהודי סופיה ופלובדיב
צמח רבינר
מקום פעילות סופיה, פלובדיב, ממלכת בולגריה
השתייכות יהדות נאו-אורתודוקסית
מעסיק הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה
תפקידים נוספים מטיף הקהילה היהודית בבולגריה
רבותיו דובר רבינר
בני דורו דוד פיפאנו

צמח רבינרבולגרית: Цемах Рабинер; ‏1862, זאגר, האימפריה הרוסית29 ביולי 1936, סופיה, ממלכת בולגריה) היה הרב הראשי האשכנזי ליהודי סופיה ופלובדיב. בהמשך מונה על ידי הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה למטיף בקרב יהדות בולגריה. רבינר היה גם סופר, עיתונאי, פובליציסט וחבר ההסתדרות הציונית בבולגריה.

ביוגרפיה

ראשית חייו

צמח רבינר נולד בעיירה זאגר בשטחי האימפריה הרוסית אשר במאה ה-21 שוכנת בתחומי ליטא. בן למשפחת רבנים, בנו של הרב דובר רבינר ונינו של הרב מרדכי רבינר. הוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים בברלין ורכש תואר בפילוסופיה באוניברסיטת ברלין. בהמשך, רכש דוקטורט באוניברסיטת היידלברג. נושא הדוקטורט היה: מילים נרדפות עבריות במדרש ובתלמוד. ב-1897 אישר ממלא מקום הרב הראשי ליהודי בולגריה, יקיר בקיש את הקמתה של קהילה אשכנזית נפרדת בסופיה, בירת בולגריה. ב-1902 הוזמן רבינר לנסיכות בולגריה על ידי הקונסיסטוריה ומונה לרב הראשי האשכנזי של סופיה. ב-1907 מונה גם לרב הראשי של הקהילה האשכנזית בפלובדיב.[1][2]

רבינר למד לדינו, שלט בשפה וכתב מספר ספרים שהנודע מהם "לאס מאדרס ז'ודיאס דה לה איפוקה ביבליקה" (בעברית: האימהות היהודיות בעידן התנ"ך), יצא לאור ב-1913 בקונסטנטינופול. בנוסף, שלט רבינר בגרמנית, בולגרית ועברית. הוא פרסם ספרים ומאמרים רבים בעיתונות היהודית, והרצה בנושא השפה העברית במספר פורומים. כמו כן שימש מורה לעברית בקהילות סופיה ופלובדיב.[3]

מטיף קהילות יהודי בולגריה

רקע

ב-1914 התפטר הרב מרדכי אהרנפרייז מכהונתו כרב הראשי של יהודי בולגריה, לאחר מאבק איתנים מול התנועה הציונית בממלכה. באוקטובר 1915 הצטרפה בולגריה למעצמות המרכז במלחמת העולם הראשונה והייתה שותפה לתבוסתן. חוזה ניי השית על הבולגרים פיצויי עתק, גריעת שטחים וצמצום צבאם, והדבר הוביל למשבר כלכלי, פוליטי וחברתי שלא פסח על הקהילות היהודיות. במלחמות הבלקן ובמלחמת העולם הראשונה נהרגו 991 מבני הקהילה היהודית (2.5% מכלל הקהילה), רבים מהנופלים היו אישים מרכזיים בקהילות היהודיות בערי בולגריה השונות, כך שבנוסף לנזק החומרי בעקבות המלחמה נגרמה פגיעה ממשית בניהול חיי הקהילות.[4] כבכל בולגריה החלה הגירה פנימית משמעותית מקהילות קטנות לערים בעלות קהילות גדולות ואיתנות יחסית כגון סופיה ופלובדיב, ו"התנתקות מהשרשים". במקביל, הייתה הקהילה היהודית ללא מנהיג רוחני בולט, עניין שהוביל לתהליך חילון מהיר מאוד ועמוק, שהתבטא בין השאר בנישואים בין-דתיים וכן חלה עלייה בשיעור המרות הדת.

מטיף קהילות בולגריה

דוד פיפאנו היה הרב הבולט במדינה ומונה ב-1921 לממלא מקום הרב הראשי. בהיותו רב מסורתי חסר שליטה בבולגרית, הוא חסר יכולת לפנות אל הדור הצעיר והמתבולל. הקונסיסטוריה היהודית החליטה למנות מטיף מודרני, תפקיד שמוסד בקהילות רבות במאה ה-19 כדי לספק לציבור המחולן איש דת עמו יוכלו להזדהות, ובחרה בד"ר רבינר.

במסגרת תפקידו, נשלח לבחון את הסיבות להידרדרות בעיקר בערי השדה. הוא הגיש דין וחשבון קשה, בו טען שקהילות רבות איבדו את צביונן היהודי, שיש מחסור ברבנים בעלי השכלה, ושמאמרים דתיים מופצים רק בשפת הלאדינו בה בשעה שגדל מאוד אחוז דוברי הבולגרית. בקהילות הקטנות לא ניתן היה לממן מוסדות קהילה, מערכת חינוך יהודית ורב. בעקבות הדו"ח, הנהיגה הקונסיסטוריה שיעורי תפילה מיוחדים בבתי הספר היהודיים, קבלות שבת קהילתיות בבתי הכנסת ושיעורי דת פרטיים לתלמידים שלא למדו במערכת החינוך היהודית. במקביל, פעלה הקונסיסטוריה לארגון מחדש של בתי הדין הרבניים והתירה הופעתם של עורכי דין כנציגי הצדדים בבתי הדין. בנוסף, הוחלט למנות רב ראשי מקרב יהודי בולגריה אשר סיים סמינר גבוה לרבנים. ב-1928 מונה הרב אשר חננאל לרב הראשי בסופיה.[5]

רבינר היה חבר ההסתדרות הציונית בסופיה. הוא נפטר ב-1936 בסופיה ונקבר בחלקה היהודית בבית הקברות המרכזי בסופיה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צמח רבינר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הרב צמח רבינר, באתר sefardiweb (בספרדית).
  2. ^ הרב צמח רבינר, באתר samoistinatamojedavinapravisvobodni (בבולגרית).
  3. ^ לאס מאדרס ז'ודיאס דה לה איפוקה ביבליקה, באתר winners-auctions (באנגלית).
  4. ^ אלברט רומנו, יהדות בולגריה, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 286.
  5. ^ אלברט רומנו, חיי הדת, בתוך:אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 460-455.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0