צרת השחר
צֶרֶת הַשַּׁחַר, היא עיר מקראית אשר מיקומה בעבר הירדן המזרחי, העיר היא חלק מנחלת שבט ראובן. שמה מופיע פעם אחת במקרא בספר יהושע, פרק י"ג, פסוק י"ט. הכתוב מציין את מקומה ב"הַר הָעֵמֶק".
זיהוי המקום
המקום בו נמצאת צרת השחר, בהר העמק מופיע אף הוא פעם אחת במקרא. בתיאור נחלת שבט גד משמש העמק לזיהוי המקום בבקעת הירדן המזרחית. לכן יש הסוברים כי "הר העמק " הוא אחד מההרים הנמצאים מעל בקעת הירדן.
גרשון גליל מזהה את צרת השחר לפי רשימת ערי ראובן, בח'רבת אל מחת, מערבית לעיר חשבון. במקום נמצאו חרסים מתקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל.[1]
יחזקאל קויפמן, מזהה את המקום בהר מכור, בו היה ממוקם מבצר מכור מימי החשמונאים. בקרבת מקום נמצא הר הגעש חמת אז-זארה ומעיינות החמים אז-זארה, היא קַלִירוהֵי מימי החשמונאים.[2]
פירוש השם
ברשימת היחס של יהודה בספר דברי הימים א', פרק ד', פסוקים ה'-ז' מופיע השם "צֶרֶת" כצאצא של חלאה אשת אשחור. פירוש השם אינו ברור אך יש שקשרו אותו למשפחה מהמקום 'צרת השחר'. לפי זיהוי זה צֶרֶת הוא שיבוש השם אשחור. ייתכן ששמה של משפחה זו מתכוון לנדידה של משפחות משבט יהודה לאזור עבר הירדן המזרחי, אך זוהי השערה בלבד.[3]
הערות שוליים
