קאזה רוקה פיקולה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה.
קאזה רוקה פיקולה (מלטזית: Casa Rocca Piccola) הוא ארמון ומוזיאון השוכן ברחוב הרפובליקה, רחובה הראשי של העיר ולטה, בירת מלטה.
מבנה
בארמון התגוררו משפחות אצולה וגם כיום מתגורר בו המרקיז דה פירו, אשר פתח חלק ממנו למבקרים. במבנה חמישים חדרים בסך הכל, ואלה הפתוחים לקהל מציגים את אורח חייה של האצולה המקומית במשך 400 השנים האחרונות, החל מהקמת העיר על ידי ההוספיטלרים. המוזיאון מכיל אוסף עשיר של רהיטים, יצירות האמנות, כלי כסף, תשמישי קדושה, וכן תצוגת בגדים אופייניים.
במבנה שוכנת קפלה בסגנון פלדיאני. קירותיה עשויים עץ, אשר עובד כך שידמה לשיש. על קירות הקפלה תלויות תמונות נוצריות, וצליבת ישו, ומוצג בה פסלון "קדוש" שהוענק במתנה לאפיפיור לאו השמיני.
תקרת האולם הגדול (Sala Grande) היא הגבוהה במבנה, ותולה בה נברשת נרות מסוף המאה ה-18, אשר יוצרה בבוהמיה. באולם שמור שולחן עבודה מהמאה ה-18, שהוא למעשה קפלה נפתחת. קפלות כאלה נועדו להילקח עם בעליהן לבתי הנופש בעת חופשת הקיץ ולעיתים הועברו לחדר השינה לאחר לידה, כדי שהיולדת תוכל להיות נוכחת בטבילת הוולד.
בארכיון (Archivum de Piro) שמורים מסמכים משפחתיים ממאות ה-17 וה-18 בענייני תביעות משפטיות, עסקים, סחר בעבדים מוסלמיים ונישואין. בארכיון ניצב פסלו של פאולוס ה"קדוש", ה"קדוש" המגן של מלטה.
תצוגת הביגוד כוללת כ-15 חליפות, ששימשו לנשפים, נישואין ולביקור בחצר השליטים, וכן אוסף של משקפיים, מקטרות, קופסאות לטבק הרחה, מקלות הליכה ועוד.
שלושת מרתפי המבנה, אשר שימשו כמקלטים בעת ההפצצות האוויריות על מלטה במלחמת העולם השנייה פתוחים גם הם לביקור. הם נחצבו בסלע ושמשו תחילה כמחצבה לאבן בנייה בעת הקמת המבנה, ולאחר מכן כבארות מים. ב-1940 נחפרו מנהרות בין המרתפים מתחת לבניין, ומנהרות אחרות קישרו בינו לבין מבנים סמוכים. המרתף הגדול בין השלושה היה נגיש גם מהרחוב, ויכלו להסתתר בו כ-150 איש. בזמן המלחמה הוא שימש ככנסייה בימי ימי ראשון, והוצב בו מזבח זמני.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של קאזה רוקה פיקולה
