קוואנזה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף קואנזה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוואנזהאנגלית: Kwanzaa) הוא חג חילוני בן שבעה ימים שנחוג בקרב האפריקנים-אמריקנים בארצות הברית ובקנדה, ומטרתו לכבד את המורשת והתרבות האפריקנית. החג מצוין על ידי הדלקת נרות בקינרה[1] והוא נחוג אחת לשנה מ-26 בדצמבר עד 1 בינואר. החג הומצא על ידי ד"ר רון "מאולנה" קארנגה (באנגלית: Ron "Maulana" Karenga) ונחוג לראשונה מ-26 בדצמבר 1966 ועד לאחד בינואר 1967.

מרבית האפריקנים-אמריקנים חוגגים את חג המולד בנוסף לקוואנזה.

מקור השם קוואנזה

השם קוואנזה לקוח מהביטוי בסווהילית "matunda ya kwanza" שמשמעותו היא הביכורים. ד"ר קארנגה עשה בחירה מכוונת בשפה הסווהילית, שפה מזרח אפריקנית, בשם החג כדי להמחיש את הקשר של החג לפאן אפריקניות במיוחד בשנות ה-60 של המאה ה-20, בהם החלה התעוררות תרבותית-לאומית בקרב האפריקנים-אמריקנים.

היסטוריה

קארנגה יצר את חג הקוואנזה ב-1966 כחג האפריקני-אמריקני הספציפי[2] הראשון, על אף שהחג האפריקני-אמריקני ההיסטורי: "יום החופש" נחוג כבר מסוף המאה ה-19[3].
קארנגה אמר כי המטרה של החג היא "....לתת לשחורים אלטרנטיבה לחגים הקיימים ולתת לשחורים את האפשרות לחגוג את עצמם בשם עצמם ואת ההיסטוריה, במקום פשוט לחקות את המנהגים של החברה הדומיננטית"[4]. שורשי החג נעוצים בתנועה השחורה-לאומית משנות השישים של המאה ה-20, והוא נקבע כאמצעי לעזור לאפריקנים-אמריקנים להתחבר מחדש לתרבות, להיסטוריה ולמסורת האפריקנית על ידי התאגדות סביב לימודי המסורת האפריקנית וערכים הומניסטים גלובליים. חג הקוואנזה קיבל תמיכה רצינית והדבר התבטא על ידי השקת בול לכבוד חג הקוואנזה בשנת 1997[5] בלוס אנג'לס, קליפורניה. בשנת 2004 הושק בול שני לכבוד חג הקוואנזה, הבול נוצר על ידי האומן דניאל מיטר. הבול מציג שבע דמויות בחלוקים צבעוניים כסמל לשבעת העקרונות של חג הקוואנזה[6].
במהלך השנים הראשונות לחג, ד"ר קארנגה הצהיר כי: מטרת החג היא להוות אלטרנטיבה לחג המולד, ש "אותו האיש היה פסיכופת" ושהנצרות היא דת "לבנה" ששחורים צריכים להתרחק ממנה[7][8], ולמרות זאת, כשהקוואנזה צברה פופולריות, קארנגה שינה את אימרותיו כדי לא להרחיק נוצרים מהחג והצהיר כי " הקוואנזה לא נוצרה לתת לאנשים אלטרנטיבה לדת שלהם ולחגיהם הדתיים."
כיום רבים מהחוגגים של קוואנזה חוגגים את חגיהם הדתיים בנוסף לחג למרות המטרה הראשונית של קארנגה.

עקרונות החג

שבעה נרות על פמוט המסמלים את שבעת העקרונות של הקוואנזה.

קארנגה קבע את "שבעת עקרונות הקוואנזה" (בכתב לטיני: Nguzo Saba או במקור Nguzu Saba), הוא טען כי הם מבוססים על פילוסופיה קהילתנית אפריקנית.
כל יום בחג הקוואנזה מוקדש לעיקרון שונה, שמשמעותם:

  • אחדות (Umoja): היום הראשון מוקדש לחתירה לאחדות ולשימורה במשפחה, בקהילה, באומה ובגזע האפריקני.
  • הגדרה עצמית (Kujichagulia): היום השני מוקדש לניסיון של החוגג להגדיר עצמו, לכנות את עצמו, לדבר בשם עצמו וליצור לעצמו.
  • עבודה שיתופית ואחריות (Ujima): היום השלישי מוקדש לבניה ולשימור הקהילה האפריקנית-אמריקנית ביחד, להקשיב לבעיות החברים בקהילה, להתייחס לבעיותיהם כאל כלל הקהילה ולפתור אותם בשיתופיות.
  • כלכלה קואופרטיבית (Ujamaa): היום הרביעי מוקדש לבניה ושימור של חנויות, בתי מלאכה ועסקים אחרים של בני הקהילה, ולהנות מרווחיהם בשיתופיות.
  • המטרה (Nia): ביום החמישי יש לקבוע את בנייתה ופיתוחה של הקהילה האפריקנית-אמריקנית כמטרה שיתופית על-מנת להחזירה לעברהּ המפואר.
  • יצירתיות (Kuumba): ביום השישי על החוגגים לעשות את המיטב שביכולתם על מנת לשפר את הקהילה ולהפוך אותה ליפה יותר ומועילה יותר.
  • אמונה (Imani): היום השביעי מוקדש לאמונה בכל הלב בעם האפריקני, בהוריהם, במוריהם, במנהיגיהם ובצידקת הניצחון והמאבק האפריקני.

פופולריות

בברכה הנשיאותית לכבוד חג הקוואנזה בשנת 2004 אמר הנשיא ג'ורג' בוש הבן: "במהלך קוואנזה מיליונים של אפריקנים-אמריקנים ואנשים ממוצא אפריקני מתאספים כדי לחגוג את מסורתם ושושלתם. חגיגות הקוואנזה נותנות אפשרות להתמקד בחשיבות המשפחה, הקהילה ההיסטוריה, ולהרהר על ה-Nguzo Saba או שבעת העקרונות של התרבות האפריקאית. הערכים האלה מדגישים: אחדות, הגדרה עצמית, עבודה משותפת ואחריות, כלכלה קואופרטיבית, מטרה, יצירתיות ואמונה."[9]

סקר מ-2004 העלה ש-1.6% מהנשאלים תכננו לחגוג את הקוואנזה. ביחס כללי לאוכלוסייה האמריקאית הנתון אומר כי 4.7 מיליון אמריקאים התכוננו לחגוג את הקוואנזה ב-2004[10]. בנאום מ-2006 קארנגה העריך כי 28 מיליון אנשים חוגגים את הקוואנזה, בנוסף הוא תמיד טען כי החג נחוג בכל רחבי העולם[1], לעומתו גורמים אחרים מעריכים כי מספר החוגגים עומד על 12 מיליון[11]. בישראל החג אינו פופולרי כלל והוא כמעט ולא נחוג.

מנהגי החג

לקראת הטקסים משפחות החוגגות את הקוואנזה מקשטות את ביתן בחפצי אומנות, בבגדים אפריקנים צבעוניים ובפירות טריים המכבדים את האידיאליזם האפריקני. במהלך הטקסים נוהגים החוגגים לשלב את הילדים ואת הדור הצעיר לצד כיבוד אבותיהם, ולחלוק בנסך על ידי גביע (Kikombe cha Umoja) המועבר בין החוגגים (בדומה לקידוש היהודי).

טקסי הקוואנזה כוללים תופים אפריקאים, משקאות אלכוהוליים, קריאה ב"התחייבות האפריקנית", הרהור במשמעות הצבעים הכלל-אפריקניים, עריכת שיחות בנושא העיקרון של היום או בנושא ההיסטוריה האפריקנית, טקס הדלקת נרות בקינרה, מופע אומנותי ולבסוף עריכת סעודה.

נהוג לברך ב"חג קוואנזה שמח", ב"Habari Gani" (מה חדש בסווהילית) או ב"Joyous Kwanzaa"[9].[12][13]

בהתחלה נמנעו החוגגים מלערבב את עקרונות הקוואנזה עם חגים אחרים מתוך מחשבה כי ערבוב זה מהווה פגיעה בעיקרון ההגדרה העצמית ועל ידי כך תפגע שלמות החג, אך כיום המצב שונה ומשפחות רבות חוגגות את החג ביחד עם חגים אחרים כמו חג המולד. ובכך ניתנת לאפריקנים-אמריקנים אפשרות להכניס סממנים אתניים ייחודיים לחגיהם הדתיים.

בכל שנה נערך טקס "רוח הקוואנזה" (The spirit of kwanzaa) במרכז ג'ון קנדי לאומנויות הבמה שכולל מופעי ריקוד מודרני ואפריקני, שירה פואטית ומופעי שירה.[14]

ביקורת כלפי החג

כיום ישנה ביקורת קשה כלפי הקוואנזה, המקוריות שלה, הרלוונטיות שלה להיסטוריה ולתרבות האפריקנית-אמריקנית, והמניעים של יוצר החג קארנגה.[15] חלק מהביקורת מופנית כלפי העובדה כי זה לא חג אפריקני מסורתי. אף דובר הבית הלבן, טוני סנאו, יצא בהצהרה כי "אין חלק בקוואנזה שאינו מזויף", כי השימוש בסווהילית הוא שימוש מוטעה: הרי העבדים ברובם באו ממערב אפריקה וסווהילית היא שפה מזרח אפריקנית, וכי עקרונות החג הם יותר מרקסיסטיים במקום אפריקניים כמו ה Ujima.[16] גם אפריקנים-אמריקניים הצטרפו לביקורות בטענה כי מטרת החג היא להרחיק אותם מחגיהם הדתיים.[17]

הנר השחור

הנר השחור הוא סרט דוקומנטרי מאת אם. קיי. אסאנטה ג'וניור ובהשתתפות הקריינית מאיה אנג'לו. הסרט נוצר ב-2008 והוא עוסק בחג הקוואנזה. הסרט היה הראשון שהציג את החג בקולנוע והוא משתמש בחג כאמצעי לחגוג את החוויה האפריקנית-אמריקנית.

הדמיון ליהדות

בין חג הקוואנזה לבין היהדות בכלל וחנוכה בפרט ישנו דמיון רב: ראשית, התקופה בה נחוג החג היא קרובה ביותר לתקופת החנוכה ומשך החג קרוב למשך חג החנוכה (שבעה ימים לעומת שמונה). שנית, טקס הנסך של החג מזכיר את טקס הקידוש היהודי, ושלישית, טקס הדלקת שבעת הנרות בקינרה (כל יום מודלק נר נוסף) מזכיר את טקס הדלקת הנרות בחנוכייה. בעיני החוגגים דמיון זה הוא מקרי בלבד ואינו זוכה ליחס מיוחד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוואנזה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הסרטון "למה קוואנזה"
  2. ^ THE EVENING HOURS, הניו יורק טיימס 1983\03\12 הוחזר ב-2006\12\15
  3. ^ http://www.juneteenth.com/ כתבה על החג
  4. ^ Carlotta Morrow,‏ What is Kwanzaa?‎, באתר believer's web,‏ 29 בנובמבר 2003
  5. ^ הבאת טוב לעולם
  6. ^ קוואנזה מוצגת על בול של שירות הדואר האמריקאי
  7. ^ Los Angeles: University of Sankore Press. pp. p. 25. 23769.8.
  8. ^ jed levine 11\28\2006 היפו שמח Daily Bruin (אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס) פורסם מחדש ב 1007\27\12 ציטוט: "Karenga himself admitted during the early years of Kwanzaa that the holiday was meant to be an alternative to Christmas, since his original stance was that Christianity was a white religion that black people should reject, even writing that “Jesus was psychotic."
  9. ^ 9.0 9.1 ג'ורג בוש הבן (23.12.2004) הברכה הנשיאותית לקוואנזה משרד דובר הבית הלבן פורסם שוב ב-24.12.2007
  10. ^ "2004 Holiday Spending by Region", 'Survey by BIGresearch, conducted for National Retail Foundation', 14.10.2004
  11. ^ Dispatches from the Ebony Tower By Manning Marable עמוד 224
  12. ^ ברכת קלינטון לחג רשת CNN 23.12.1997 פורסם מחדש ב 24.12.2004
  13. ^ Gale, Elaine (1998-12-26).Appeal of Kwanzaa continues to grow; holidays: today marks start of the seven-day celebration of African culture, which began in Watts 32 years ago and is now observed by millions. לוס אנג'לס טיימס (פורסם מחדש ב-24.12.2007
  14. ^ רוח הקוואנזה
  15. ^ William J. Bennetta,‏ The Kwanzaa Hoax, באתר The Textbook League,‏ 2000
  16. ^ Tony Snow,‏ The TRUTH about Kwanzaa, באתר Jewish World Review,‏ 31 בדצמבר 1999
  17. ^ Kwanzaa Celebration Stirs Pride and Debate, באתר District Chronicles,‏ 30 בדצמבר 2004
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0