קוהורטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קוֹהוֹרְטָה (לפי האקדמיה ללשון העברית: עֻקְבָּה) הייתה יחידה צבאית בצבא הרומאי.

הקוהורטה הופיעה לראשונה בזמן המלחמה הפונית השנייה כצירוף של שלושה מניפולים, אחד מכל סוג. לאחר מכן, התקיימה הקוהורטה כיחידת משנה נפרדת בת 480 חיילים, עם שש קנטוריות, בנות שמונים חיילים כל אחת. לאור השינוי שעבר על הצבא בעקבות התבוסות במלחמה הפונית השנייה, החלה הטאקטיקה של הלגיון להתבסס על הקוהורטה, כתחליף למניפול.

הקוהורטה נערכה לקרב עם שלוש קנטוריות מלפנים ושלוש מאחור. היא הייתה יכולה לבצע תפניות בקלות, ולהתגונן מפני התקפות מאחור ומהאגף. הלגיון כולו כבר לא היה כבול לתוכנית הקרב המוכתבת ממערך בן שלושה קווים, עם סוג חיילים שונה בכל קו. בזכות היחידה ההומוגנית החדשה, יכול היה הלגיון להיערך במספר קווים משתנה (לרוב בין אחד לשלושה), בהתאם לתנאי הקרקע ותוכנית הקרב. הלגיון כולו היה מורכב מ-10 קוהורטות ובסך הכל מנה כ-5,000 חיילים. טריבון צבאי פקד על כל קוהורטה.

חילות העזר היו מאורגנים במבנה של קוהורטה, כאשר היו שלושה סוגים של חילות עזר: חיל רגלים, חיל פרשים ויחידות מעורבות שכללו גם חיל רגלים וגם פרשים, השירות כפרש נחשב ליוקרתי ביותר. הקוהורטה הייתה בגודל של קוויגנרי (כ-480 חיילים) שחולק לשש קנטוריות או בגודל מיליארי (כ-800 חיילים) שחולקו לשמונה קנטוריות. קוהורטת פרשים קוויגנרי מנתה 512 חיילים שחולקו ל-16 תת-יחידות, ומיליארי מנתה 768 חיילים שחולקו ל-32 תת-יחידות. הקוהורטה המעורבת כללה מספר חיילים כמו קוהורטת חיל הרגלים בתוספת 120 או 240 פרשים בהתאם לגודלה. מפקד הקוהורטה היה בן למעמד הפרשים.


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוהורטה בוויקישיתוף