קול אנושי
הקול האנושי מורכב מהקול שמפיקים בני האדם כאשר הם עושים שימוש במערכת הקול, כגון במהלך שיחה, שירה, צחוק, בכי, צרחה, או צעקה. תדר הקול (אנ') האנושי הוא חלק מתהליך ההפקה של הצלילים האנושיים, כאשר שפתות הקול הם המקור העיקרי לצלילים. מנגנוני הפקת צליל נוספים מאותו האזור בגוף כוללים הפקה של עיצורים ללא קול (אנ'), הפקת עיצורים מצוצים, שריקות ולחישות (אנ').
באופן כללי, ניתן לחלק את מנגנון הפקת הקול האנושי לשלושה חלקים - הריאות, בית הקול וה-Articulators (אנ') (החלקים של מערכת הקול שנמצאים מעל לגרון כולל הלשון, החיך, הלחי, השפתיים וכו'). על הריאות לייצר זרימת אוויר מספקת ולחץ אוויר מספק כדי לגרום למיתרי הקול לרטוט. בעקבות כך מיתרי הקול רוטטים ומפיקים את מקור הצליל שיוצא מאזור הגרון. שרירי הגרון מכווננים גם הם את הצליל המופק. ה-Articulators מפרקים ומסננים את הצליל המגיע מהגרון ומסוגלים לחזק או להחליש את הצליל.
מיתרי הקול, בשילוב עם ה-Articulators, מסוגלים להפיק צלילים מורכבים במיוחד.[1][2][3] ניתן לשנות את הטון של הקול על מנת להדגיש את הרגשות שאדם חווה כמו כעס, הפתעה, פחד, אושר, עצב, וכו'. הקול האנושי משמש להבעת רגש,[4] אך גם יכול לחשוף את גילו ומינו של הדובר.[5][6][7] זמרים משתמשים בקולם ככלי ליצירת מוזיקה.[8] התדר של הקול האנושי נע בין 50 ל-3400 הרץ.
תחום חקר הצלילים המופקים על ידי הקול האנושי מכונה פונטיקה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Stevens, K.N.(2000), Acoustic Phonetics, MIT Press, מסת"ב 0-262-69250-3, 978-0-262-69250-2
- ^ Titze, I.R. (1994). Principles of Voice Production, Prentice Hall (currently published by NCVS.org), מסת"ב 978-0-13-717893-3.
- ^ Titze, I. R. (2006). The Myoelatic Aerodynamic Theory of Phonation, Iowa City:National Center for Voice and Speech, 2006.
- ^ Johar, Swati (22 בדצמבר 2015). Emotion, Affect and Personality in Speech: The Bias of Language and Paralanguage. SpringerBriefs in Speech Technology. Springer. pp. 10, 12. ISBN 978-3-319-28047-9.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Bachorowski, Jo-Anne (1999). "Vocal Expression and Perception of Emotions" (PDF). Current Directions in Psychological Science: 53–57.
- ^ Smith, BL; Brown, BL; Strong, WJ; Rencher, AC (1975). "Effects of speech rate on personality perception". Language and Speech. 18 (2): 145–52. doi:10.1177/002383097501800203. PMID 1195957.
- ^ Williams, CE; Stevens, KN (1972). "Emotions and speech: some acoustical correlates". The Journal of the Acoustical Society of America. 52 (4): 1238–50. Bibcode:1972ASAJ...52.1238W. doi:10.1121/1.1913238. PMID 4638039.
- ^ Titze, IR; Mapes, S; Story, B (1994). "Acoustics of the tenor high voice". The Journal of the Acoustical Society of America. 95 (2): 1133–42. Bibcode:1994ASAJ...95.1133T. doi:10.1121/1.408461. PMID 8132903.
