קורט בכר
| לידה | 12 בספטמבר 1909 |
|---|---|
| פטירה | 8 באוגוסט 1995 (בגיל 85) |
| השתייכות | המפלגה הנאצית, גרמניה |
| דרגה | שטאנדרטנפיהרר |
| תפקידים בשירות | |
| ראש המחלקה הכלכלית בהונגריה הכבושה, קצין בחיל הפרשים, חבר מטה האס אס בפולין, חבר ביחידת גולגולת המת. | |
| עיטורים | |
| הצלב הגרמני המוזהב | |
קורט אנדראס ארנסט בֵּכֶר (בגרמנית: Kurt Andreas Ernst Becher; 12 בספטמבר 1909 - 8 באוגוסט 1995) היה ראש המחלקה הכלכלית של האס אס בהונגריה לאחר כיבושה.
ביוגרפיה
בכר היה סוחר תבואות מצליח, יליד המבורג, שהצטרף למפלגה הנאצית ב-1934. בשנת 1939 היה קצין בחיל הפרשים של האס אס בפולין, נמנה עם "יחידות גולגולת המת" אשר עסקו ברצח יהודים. בשנת 1943 קיבל אות הצטיינות- הצלב הגרמני מזהב, לאחר שנתיים נעשה שטאנדרטנפיהרר ועבר למטה האס אס בפולין.
בשנת 1944, זמן קצר לאחר שנכבשה הונגריה, הוא הגיע אליה כקולונל אס אס, בגיל 35. תפקידו הרשמי היה לספק סוסים וציוד ליחידות הוואפן אס אס. במקביל מילא תפקיד מרכזי בהשתלטות האס אס על הגדול והחשוב בתאגידים התעשייתיים בהונגריה, מפעלי מנפרד-וייס. בתמורה לרוב מניות התאגיד שעסק בתעשייה כבדה בייצור נשק, התחייב האס אס לאפשר ל-47 יהודים ממשפחות בעלי התשלובת לצאת לפורטוגל. בין תפקידיו היה גם האחראי על מחנות הריכוז.
בכר ניהל את הצד הפיננסי של עסקת "סחורה תמורת דם" מול ועדת העזרה וההצלה בבודפשט ובעיקר מול פעילי הוועדה ישראל קסטנר ויואל ברנד. בעסקה הוצע להעביר את יהודי הונגריה אל מחוץ לשטח הכיבוש הגרמני תמורת עשרת אלפים משאיות וסחורות. כתוצאה מהמשא ומתן, שאותו ניהל קסטנר, התירו הנאצים את יציאתה מהונגריה של רכבת ובה 1,684 יהודים שנבחרו על ידי קסטנר ועל ידי אוטו קומוי, יושב ראש ועד ההצלה. ברכבת היו בני משפחתו של קסטנר, חבריו, בעלי הון ששילמו עבור המסע, מגוון מייצג של הזרמים השונים ביהדות הונגריה (אורתודוקסים, ניאולוגים, תנועות נוער ציוניות) וקבוצה של פליטים ויתומים מפולין. במקום להגיע לארץ נייטרלית כמובטח, הגיעה הרכבת למחנה ברגן בלזן. קסטנר סבר כי רכבת זו תהווה תקדים ולאחריה תצאנה רכבות נוספות, אך תקוותו לא התגשמה. המשא ומתן על תוכנית ה"סחורה תמורת דם" המשיך להתנהל בין אייכמן לבין קסטנר, ובמהלכו שוחררו 318 מאנשי הרכבת באוגוסט 1944 ונשלחו לשווייץ, ובדצמבר נשלחו לשווייץ גם יתר 1,366 אנשי הרכבת. באותה עת עצמה התנהלה השמדת יהודי הונגריה במלוא הקצב, וכחמש מאות אלף מביניהם נשלחו אל מותם באושוויץ.
בחורף 1944–1945 ביקר קסטנר בשווייץ, לצורך המשך המשא ומתן עם נציג האו"ם אך חזר מרצונו החופשי משווייץ הבטוחה לגרמניה, ונסע עם קורט בכר לברלין בניסיון להציל את שרידי היהודים שנותרו במחנות הריכוז.
לאחר מלחמת העולם השנייה
לאחר המלחמה מסר קסטנר עדות בכתב בבית הדין הגרמני לדה-נאציפיקציה, שעסק בטיהור גרמניה ואוסטריה מאנשי המשטר הנאצי. בעדותו תיאר קסטנר באור חיובי את פעולתו של קורט בכר במסגרת מאמצי ההצלה (לפי התחייבות קודמת, בזמן המשא ומתן על ההצלה) ובכך עזר לו להיחלץ בשלום ולקבל מעמד של עד תביעה במשפטי נירנברג ואת האפשרות להפליל את מפקדיו, ביניהם ארנסט קלטנברונר, מפקד המשרד הראשי לביטחון הרייך, שהוצא להורג בתלייה[1]. ההיסטוריון, שלמה אהרונסון, טוען, שקורט בכר לא נזקק לעדותו של קסטנר על מנת להנצל מחבל התלייה במשפטי נירנברג משום שהאמריקאים כלל לא העמידו לדין פושעים בדרגתו הצבאית[2].
קסטנר מסר בתצהיר שלו: "אין כל ספק בכך שבכר נמנה עם מנהיגי האס־אס המעטים שהיה להם העוז להתייצב נגד תוכנית ההשמדה ואשר עשו ניסיון להציל חיי אדם". לדבריו, הודות להתערבותו של בכר נמנעה השמדתם של 85 אלף יהודים מגטאות בודפשט ושבשלב האחרון של המלחמה בכר נאבק עם הימלר למען העברת יושבי מחנות הריכוז לידי צבאות בעלות הברית. קסטנר טען כי "בכר עשה כל מה שהיה בגדר אפשרויותיו ומעמדו כדי להציל חיים חפים מפשע מבולמוס הרציחה העיוור של המנהיגים הנאצים, על כן לא פקפקתי אף לרגע בכוונותיו הטובות". בסוף מכתבו כתב קסטנר שלדעתו ראוי בכר "להתחשבות האפשרית המלאה ביותר".[3][
על סיועו לבכר כתב קסטנר לאליעזר קפלן: "לפני שלושה חודשים הוזמנתי בתור עד לנירנברג. השתמשתי בהזדמנות זו כדי לשוחח עם קורט בכר. בכר היה קולונל אס אס לשעבר אשר שימש קצין קשר ביני לבין הימלר במשך פעולות ההצלה ושוחרר בינתיים על ידי שלטונות הכיבוש הודות להתערבותי האישית. השיחה נסבה על הנושאים הכספיים המעניינים אותנו."[4]
גם ניקולס שוויגר (משה בר-צבי), מציוני יוגוסלביה, איש איחוד-מפא"י, חבר ועדת העזרה וההצלה בבודפשט ומנאמני ההגנה בהונגריה, הגיש ב-1946 תצהיר[5] בפני קונסול ארה"ב בז'נבה לטובת בכר. שוויגר הצהיר, שבזכות התערבות חברו האישי והפוליטי, קסטנר, אצל בכר, חלץ אותו האחרון ממחנה הריכוז מאוטהאוזן ב-4 במאי 1945[6] שם נכלא ב-14.7.1944 לאחר שבאפריל 1944 נעצר בבודפשט במצוות ה'סיפו'-משטרת הביטחון. מספר ימים לאחר שיחרורו, קבל שוויגר מבכר, כך על פי תצהירו, תכולתן של 6 מזוודות הכוללת, זהב, יהלומים ואבנים יקרות - רכוש גזול של יהודי הונגריה שנמסר לבכר על ידי קסטנר בבודפשט, על מנת שיעביר אותו לארגוני הסיוע היהודיים.
לאחר המלחמה היה בכר בקשרים עסקיים נרחבים עם ממשלת ישראל ובשנת 1960 היה מעשירי מערב גרמניה, עם נכסים מוערכים של 30 מיליון דולר.
הסעיף היחיד בו קבל בית המשפט העליון את הגנת "אמת דיברתי" של מלכיאל גרינוולד בערעור הפלילי שהגישה המדינה על הרשעתו של קסטנר בבית המשפט המחוזי, הייתה האשמה של גרינוולד כי קסטנר הציל נאצי מעונש לאחר המלחמה. "קסטנר הציל באמצעות שקר ביודעין ובאורח פלילי את קורט בכר מהעונש שציפה לו בנירנברג" (עונש מוות), פסק העליון[7][8].
שושנה אישוני-ברי שחקרה את פרשת קסטנר, מנסה להסביר מדוע העיד קסטנר לאחר המלחמה לטובת כמה מן הפושעים הנאצים, ובעיקר לטובת קורט בכר, דבר שסייע לשחרורו מהעמדה לדין באשמת פשעי מלחמה. לטענתה, העדויות הללו לא ניתנו על ידי קסטנר רק על דעת עצמו אלא הן היו בידיעת הסוכנות היהודית ומוסדות יהודיים אחרים שהיו מעוניינים באותה התקופה בשחרורם או בהקלת עונשם של אותם הפושעים הנאצים שקסטנר העיד לטובתם. הסיבות לכך היו בעיקר המאמצים של המוסדות היהודיים להשיג את "אוצר בכר"[9], דהיינו כספים ודברי ערך שנלקחו מיהודי הונגריה על ידי בכר ולהביא לדין את אייכמן והמופתי של ירושלים, אמין אל חוסייני. הסוכנות היהודית היתה נכונה להשתמש בפושעי מלחמה "קטנים יותר" כבכר ודיטר ויסליצני על מנת להגיע אל אייכמן והמופתי[10].
עסקים עם מדינת ישראל
לאחר המלחמה שב לעיסוקו טרום המלחמה, סחר בתבואה, סחר עם ממשלת ישראל והונו הוערך בכ-30 מיליון דולר.
במשפט אייכמן העיד מביתו בגרמניה משום שלא הסכים להגיע לישראל.
בשנת 1994 התראיין לאילנה דיין בתוכנית "עובדה".
קישורים חיצוניים
- בכר, קורט, לקסיקון יד ושם
- תצהיר קורט בכר אל מול בית הדין לפשעי הנאצים בנירנברג, בארכיון הציוני
הערות שוליים
- ^ שלמה אהרונסון, שואת יהודי הונגריה, תוכנית רדיו לרגל יום השואה, 18.4.2012, 1:43:45
- ^ שלמה אהרונסון, שואת יהודי הונגריה, תוכנית רדיו לרגל יום השואה, 18.4.2012, 1:43:45
- ^ תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, ה, 1, עמ' 254.
- ^ מכתב מיום 26 ביולי 1948 מוצג הגנה 22 ב ת"פ (י-ם) 124/53 היועץ המשפטי לממשלה נגד מלכיאל גרינוולד, פ"מ מד 5.
- ^ תצהירו של שוויגר בארכיון הג'וינט
- ^ תאריכי הכליאה והשחרור של שוויגר ממחנה מאוטהאוזן מתוך 'כרטיסיית אסיר' ברשומות המחנה כיום באתר ארכיון שירות האיתור הבינלאומי בבד-ארולסן
- ^ ת"פ (י-ם) 124/53 היועץ המשפטי לממשלה נגד מלכיאל גרינוולד, ניתן ב-22 במאי 1955.
- ^ על המשפט והבירור בעניין יחסיהם של קסטנר ובכר, באתר יד ושם
- ^ חלקו הוחזר בששת המזוודות לשוויגר
- ^ שושנה אישוני-ברי, פרשת קסטנר - לשאלת מתן עדויות לטובת פושעים נאצים - ניסיון להסבר אחר, ילקוט מורשת (נ"ט), ניסן תשנ"ה, ע"מ 107-85
