כפיס המוח
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אנטומיה ריקה.
כְּפִיס הַמּוֹחַ (TA: Corpus callosum) הוא מבנה במוח של יונקים (לבד מבעלי ביב ומחיות כיס) שמורכב מאוסף של אקסונים.
חלק זה מחבר בין שתי ההמיספרות של המוח הגדול, הימנית והשמאלית. הוא מאפשר להמיספרות לחלוק ביניהן מידע, כך שכל צד של המוח יכול לדעת מה השני תופס ועושה[1]. חלק ניכר ממעבר המידע בין ההמיספרות מתבצע דרך כפיס המוח. על כן יש לו תפקיד משמעותי בתקשורת של מערכת העצבים.
כפיס המוח הוא המבנה הגדול ביותר של חומר לבן במוח, והוא מכיל כ-300 מיליון אקסונים.
כפיס המוח נוצר בעת ההריון, בשבועות 8-9.
הפלסטיות של כפיס המוח
כפיס המוח מאופיין ביכולת פלסטית גבוהה יחסית[2]. גמישות זו משקפת ככל הנראה את הצורך הרב באפשרות לשנות קשרי עצב מסוימים בקליפת המוח[2].
פגיעה בכפיס המוח
פגיעה בכפיס המוח יכולה להשפיע על התפקוד הקוגניטיבי של האדם.
תסמונת הגף הזרה יכולה להתרחש בין היתר גם בעקבות פגיעה בקשר שבין ההמיספרות.
מוח חצוי הוא מצב הנגרם עקב פגיעה או העדר של כפיס המוח המחבר בין שתי ההמיספירות. לאחר ניתוק הקשר של כפיס המוח בין ההמיספרות הן פועלות באופן עצמאי ונפרד. זאת משום שהמנגנונים החושיים, הזיכרונות והמערכת המוטורית של ההמיספרות אינם יכולים עוד להחליף מידע ביניהם[1].
בתחום הרפואה לעיתים עולה צורך לנתק את הקשר בין ההמיספרות על ידי ניתוח המכונה קורפוס קלוסטומיה. הניתוח נעשה בדרך כלל כמוצא אחרון, אצל חולי אפילפסיה קשים, ונועד להפחית את חומרת התסמינים בעת ההתקפים האפילפטיים. מטרת הניתוח היא לחסום את האפשרות של הפעילות החשמלית האלימה המלווה להתקפי אפילפסיה לעבור בין ההמיספרות[3].
מחקר
בעבר במקרי אפילפסיה קשים, היו מורידים את כפיס המוח בניתוח וסברו כי הדבר לא מהווה פגיעה קשה, אולם בעקבות מחקריו של רוג'ר ספרי (שזכה על כך גם בפרס נובל בשנת 1981) התברר כי לחלק זה תפקיד חשוב בהעברת מידע בין ההמיספרה הימנית והשמאלית.
הבדלים בגודל הכפיס
לנשים יש כפיס מוח עבה יותר, ע"פ מחקרים המובאים בספרים כמו "פרדוקס המינים" של סוזן פינקר (אחותו של סטיבן פינקר), "ההבדל המהותי" של סיימון ברון-כהן, "המוח הנשי" ו"המוח הגברי" של לואן בריזנדיין ועוד.
[4]. עד כה לא נמצאה משמעות תפקודית להפרש הגדלים.[5][6] בנוסף נמצא כי כפיס המוח של שמאליים[7] ושל מוזיקאים[8] בממוצע גדול יותר מזה של האוכלוסייה הכללית.
גלריית תמונות
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ 2.0 2.1 הוארד גארדנר (1995). מוח חשיבה ויצירתיות. רעננה: ספרית פועלים.
- ^ גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ Bishop KM, Wahlsten D (1997). "Sex differences in the human corpus callosum: myth or reality?". Neurosci Biobehav Rev 21 (5): 581–601. doi:10.1016/S0149-7634(96)00049-8. PMID 9353793. http://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0149-7634(96)00049-8.
- ^ Dubb A, Gur R, Avants B, Gee J (2003). "Characterization of sexual dimorphism in the human corpus callosum". Neuroimage 20 (1): 512–9. doi:10.1016/S1053-8119(03)00313-6. PMID 14527611
- ^ Shin YW, Kim DJ, Ha TH, et al (2005). "Sex differences in the human corpus callosum: diffusion tensor imaging study". Neuroreport 16 (8): 795–8. doi:10.1097/00001756-200505310-00003. PMID 15891572
- ^ Driesen, Naomi R.; Naftali Raz (1995). "The influence of sex, age, and handedness on corpus callosum morphology: A meta-analysis". Psychobiology 23 (3): 240–247. http://www.psychonomic.org/search/view.cgi?id=1412.
- ^ Levitin, Daniel J. "This is Your Brain on Music", '
