קליפת המוח הקדם-מצחית הגחונית-אמצעית
 |
קליפת המוח הקדם-מצחית הגחונית-אמצעית (ventromedial prefrontal cortex, vmPFC) היא חלק מקליפת המוח הקדם-מצחית. מצויה בחלק התחתון של קליפת המוח המצחית, מעורבת בעיבוד של תחושות פחד ותגובות רגשיות, בתהליכים של קבלת החלטות ושליטה עצמית.
אנטומיה
קליפת המוח הקדם-מצחית הגחונית-אמצעית מקושרת לאזורים רבים במוח, היא מקבלת קלט מאזור הטגמנטום הגחוני, האמיגדלה, האונה הרקתית, מערכת הריח והתלמוס הגבי-מדיאלי. היא שולחת אקסונים לאונה הרקתית, אמיגדלה, היפותלמוס הצידי, פיתול החגורה ותצורת ההיפוקמפוס. קשרים נרחבים אלו מעניקים ל-vmPFC מידע רב על תפקוד המוח ויכולת לפקח ולהשפיע על אזורי מוח אחרים, מביניהם הקשר המשמעותי של ה-vmPFC הוא עם האמיגדלה.
הפרדה בין ה-OFC ל-vmPFC
הפרדה בין אזורים מסוימים נעשית באמצעות מספר שיטות כמו על ידי תפקודיות, קישוריות ועל ידי סוגי התאים הבונים את הרקמה. האזורים OFC ו-vmPFC קרובים אחד לשני, ושיטות שונות מפרידות אותם באופן שונה ובהתאם לכך ממקמות אותם באזורים שונים. בעקבות כך בין שיטות שונות ישנם אזורים אשר פעם יהיו שייכים ל-OFC ופעם ל-vmPFC ומבחינה זו יש הקבלה בין האזורים. אחת ההבחנות שמפרידה בין ה-OFC לבין ה-vmPFC היא הרשתות העצביות להם האזורים מקושרים[1]. הבחנה אחרת היא צפיפות התאים הפירמידליים בשכבה 5[2].
תפקוד
ה-vmPFC מקשר בין חלקים שונים במוח ומאפשר לאדם לכוון את התנהגותו על פי התנסויות קודמות וידע כללי. הוא מעכב התנהגויות בלתי הולמות ומתאים את ההתנהגות לסיטואציה הרלוונטית. פגיעה ב-vmPFC תביא להתנהגות בלתי מאורגנת וחסרת שליטה, כך לדוגמה המקרה המפורסם של פיניאס גייג' אשר מוט חדר למוחו והביא לנזק ב-vmPFC, לאחר הפגיעה התאפיינה התנהגותו של גייג' בחוסר אחריות, אימפולסיביות וילדותיות.
תפקיד חשוב נוסף שיש ל-vmPFC הוא בהכחדה של התניה קלאסית רגשית. בתהליך של התניה קלאסית נוצר קשר בין גירוי מותנה לגירוי בלתי מותנה, כמו בניסוי המפורסם של פבלוב שבו הכלב קישר בין הגירוי המותנה - הצליל, לבין הגירוי הבלתי מותנה - האוכל, התוצאה של ההתניה היא שתגובתו המולדת של הכלב - הריור, באה לא רק למראה אוכל אלא גם לשמיעת צליל. עם זאת התניה כזו לא נשארת לנצח, במידה ובה כמה פעמים הכלב ישמע צליל ולא יבוא האוכל, ההתניה תפסק והכלב יפסיק לרייר בשמיעת הצליל. התהליך הזה נקרא הכחדה. התניה רגשית היא התניה שבה האורגניזם לומד תגובה רגשית מותנית, לדוגמה התניה שבה חיה למדה להגיב בפחד לצליל מסוים מכיוון שבתהליך הלמידה נלווה לצליל הזה כאב. כאשר מדובר בהכחדה של כזו התניה, לקליפת המוח הקדם-מצחית הגחונית-אמצעית יהיה תפקיד מרכזי בה. למעשה גם בהכחדה ההתניה לא נעלמת, מרגע שנוצרים במוח קשרים עצביים בין הגירוי המותנה ללא מותנה הקשרים הללו נשארים, אלא שבתהליך הכחדה האורגניזם לומד שאין סיבה להגיב את התגובה המולדת לגירוי המותנה וה-vmPFC מעכב את התגובה הזו, כך שאף על פי שהדחף הראשוני יהיה לפחד בשמיעת הצליל, התגובה הזו תעוכב על ידי ה-vmPFC.
מבחינה עצבית תהליך ההכחדה מתבצע על ידי הקשרים בין האמיגדלה לקליפת המוח הקדם-מצחית הגחונית-אמצעית, התניה קלאסית נוצרת על ידי הגרעין הצידי של האמיגדלה וכאמור בהכחדה המעגל העצבי שהאמיגדלה יצרה לא נעלם, אלא הוא רק לא מצליח להביא את ההתניה לידי ביטוי בהתנהגות, מאחר שההתנהגות מעוכבת על ידי ה-vmPFC.
לקריאה נוספת
- הפיזיולוגיה של ההתנהגות, ניל. ר. קרלסון, מליסה א. בירקט, מהדורה 12, תרגום עברי בעריכת רביד דורון, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2019
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Barbas H, Ghashghaei H, Rempel-Clower N, Xiao D (2002) Anatomic basis of functional specialization in prefrontal cortices in primates. In: Handbook of Neuropsychology (Grafman J, ed), pp 1-27. Amsterdam: Elsevier Science B.V.
- ^ Wallis, J. Cross-species studies of orbitofrontal cortex and value-based decision-making. Nat Neurosci 15, 13–19 (2012) doi:10.1038/nn.2956
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
